תכניות התערבות בבית ספר

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 14473
מספר מקורות 114

תקציר העבודה

תוכן העניינים

1 .  מבוא –
2 .  רקע תיאורטי – הטרוגניות וכיתה הטרוגנית … מאפייני שונוּת בין התלמידים אינטגרציה –..
תכניות ההתערבות בכיתה ההטרוגנית … שינוי בית-ספרי –
4 .  מתודולוגיה -… מערך המחקר -… אוכלוסיית המחקר 5.  ממצאים –…
6 .  מקורות האינטגרציה כיוונה את ההסתכלות אל השונוּת בין הלומדים דרך היבטים חברתיים-כלכליים ולימודיים. ארגון הכיתה ההטרוגנית בישראל התבסס, כמו בארצות-הגירה אחרות, על ממצאים אמפיריים שזיהו הבדלים בין הלומדים על רקע של פער ביכולת הקוגניטיבית (דר ורש, 1988; Feldhusen & Moon, 1992). היו מי שקשרו את הפער ביכולת הקוגניטיבית לפער ביכולת הלמידה (Sullivan & Clarke, 1992) או לפערים בתחום הלשוני (גילת, 1986) ובידע על העולם, וכן לסממנים תרבותיים, חברתיים וכלכליים (Eilam & Finegold, 1992). במחקרים של גרדנר ועמיתיו שורטטו קווים לזיהוי השונוּת בין התלמידים, וכן דרכי הפעלה חלופיות לפיתוח היכולת האישית בתחומים שונים (Gardner & Thomas, 1988). כתוצאה מכך עוצבו דרכי התערבות מגוונות בבתי-ספר הטרוגניים בארצות-הברית. התערבויות אלה כללו הגברת הציפיות הלימודיות מן התלמידים על בסיס אמון ביכולתם, בצד גיוון דרכי הוראה ומתן הזדמנות שווה לפיתוח היכולות השונות ( Kline, 1988; Faggella & Horowitz, 1990; Campbell, Campbell & Bickinson, 1993; Armstrong, 1994).
במהלך השנים נערכו בארץ מחקרים רבים שנועדו לבדוק את יישום הרפורמה ולהעריך באיזו מידה הצליחה מערכת החינוך להשיג באמצעותה את יעדיה. רוב המחקרים בדקו את ההשפעה של הרכב הלומדים על ההישגים הלימודיים (אמיר, שרן ובן-ארי, 1985; דר ורש, 1985א,
1 985ב; דר ורש, 1988; חן, לוי וכפיר, 1977; חן ועמיתיו, 1978; קליין ואשל, 1981; דר, רש וארהרד, 1989).