הקשר בין שכר מנכ"ל לביצועי החברה, תוך הבחנה בין מנכ"ל בעלים למנכ"ל שכיר סמינריון בקורס : חשבונאות ניהולית מתקדמת תוכן העניינים:

1 .
מבוא                                                                                               2-3

2 .
סקירת ספרות                                                                                4-7

3 .
שאלת המחקר והשערות המחקר                                                            8-10
4 .
חקיקה                                                                                           11
5.סקירה אמפירית                                                                            12-13

6 .
סיכום                                                                                             14-15
7.
ביבליוגרפיה                                                                                   16-17

8 .
נספחים                                                                                          18-19

1 .
מבוא
במהלך השנים האחרונות,ישנה ביקורת ציבורית רחבה על שכרם הגבוה של המנהלים הבכירים בחברות הציבוריות בארץ ובעולם. הביקורות מופנות לרמת השכר הגבוהה ולקשר שבין שכר המנהלים, לבין תוצאותיה העסקיות של החברה כפי שמפורסמים בדוחות הכספיים.
מדיניות השכר של מנהלים בכירים בחברות ציבוריות בישראל, מבוססת על עקרונות כלכליים המבטיחים את האינטרסים של כלל בעלי המניות. עם העלייה באחריות ובהשפעה, עולה המשכורת. ככל שאדם מטפס בסולם הניהולי, מוטלת על כתפיו אחריות רבה יותר ולהחלטותיו יש השפעה רחבה יותר על החברה שבה הוא מועסק. טעויותיו עלולות להיות הרות גורל, וכך גם בחירותיו הנכונות. זה הבסיס לנכונות החברה לשלם שכר גבוה למנהל, אף שאין הם מייצרים דבר זולת הניהול.
התופעה של מנהלים מתוגמלים בנדיבות הינה תופעה חדשה יחסית, והיא תוצאה של עליית כוחות מעמד המנהלים "והמהפכה הניהולית". השפעתם של המנהלים התעצמה ותגמוליהם עלו ככל שנחלש הקשר בין הבעלות על החברה שמניותיה נסחרו בבורסות לבין השליטה המעשית בה. הבעלות התפזרה בין מיליוני משקיעים, בשעה שהשליטה רוכזה בידי קומץ חברי ההנהלה הבכירה. היו שראו בנתק זה בין בעלות ושליטה כברכה המנהלים יוכלו לשרת את האינטרס של החברה כישות ציבורית נפרדת ולא של בעליה בלבד. היו שראו בה כקללה המנהלים יוכלו לשרת בחופשיות את האינטרס של עצמם, בלי פיקוח של בעלי המניות. המחלוקת לא נפתרה ואף קיבלה את הכינוי "בעיית הסוכן". המחלוקת כן המחלוקת אף החריפה אחרי המשבר האחרון, כשהתברר כי מנהלים עצמאיים נוטים לסכן את החברות אותן הם מנהלים בהרפתקאות פיננסיות קצרות טווח, המעשירות אותם ואותם בלבד. כשעינו של בעל בית פרטי פקוחה מעליהם, הם מתרסנים.
לפחות בתיאוריה.
להלן גרף שפורסם ברשות לניירות ערך, אוגוסט 2010, הממחיש את עליית שכר הבכירים: