נושא הסמינריון: חופש הביטוי המסחרי בפרסומות אל מול ההגנה על הטעם הטוב ורגשות הציבור חופש הביטוי תאריך הגשה: ז' באייר תשע"א { 11 במאי 2011 } מס' מילים: 8,611 { כולל הערות שוליים } תוכן עניינים:
שער עמ' 1
תוכן עניינים עמ' מס' 3
1 . מבוא עמ' 4
1 .1 מהי פרסומת מסחרית? עמ' 4-5
2 . הגופים המפקחים על שידורי פרסומות מסחריות עמ' 5-6
3 . ההצדקות לקיום פיקוח על פרסומות מסחריות עמ' 7-9
4 . אבחנה בין פרסומת בטלוויזיה וברדיו לבין כלי תקשורת אחרים עמ' 9-10 5. חופש הביטוי אל מול הטעם הטוב ורגשות הציבור עמ' 11
1 .5 בחקיקה עמ' 11-12
2 .5 מניעת פגיעה בטעם הטוב וברגשות הציבור – עיגון בחקיקה עמ' 12-13
3 .5 בפסיקה עמ' 14-17
6 . רמיזות מיניות בפרסומות מסחריות בטלוויזיה עמ' 17-21
סיכום ביניים עמ' 21-22
משפט משווה עמ' 23-26
סיכום ומסקנות עמ'
2 6-27
בביליוגרפיה עמ' 28
אדם הובא לפני שופט וזאת משום שהניף את זרועותיו ופגע בחוטם חברו. הוא שאל אם אין לו זכות להניף זרועותיו כרצונו בארץ חופשית? השיב לו השופט: זכותך להניף זרועותיך נגמרת בדיוק במקום שבו מתחיל חוטם חברך. תשובתו של השופט ממחישה היטב את התפיסה המקובלת, לפיה החירויות העומדות לאדם אינן ערך מוחלט. גם חופש הביטוי אינו חופש מוחלט או הערך היחיד במרקם החיים של החברה כי אם חופש יחסי אשר מולו עומדים אינטרסים אחרים למכביר המושכים אל עבר הגבלתו. משכך, המשימה המוטלת על בתי המשפט הינה למצוא ולקבוע את המבחן המתאים לאיזון בין הזכויות והחירויות השונות, תוך התחשבות במהותם ובחשיבותם של הערכים המתחרים.
בעבודה דנן, בחרתי לעסוק באיזון בין חופש הביטוי המסחרי המתבטא בפרסומות מסחריות לבין ההגנה על רגשות הציבור והטעם הטוב, תוך התמקדות בפרסומות מסחריות בטלוויזיה הכוללות רמיזות מיניות פוגעניות. תחילה אבדוק מהי פרסומת מסחרית ומי הם הגופים המפקחים על שידורן של פרסומות מסחריות בישראל. לאחר מכן אסקור את ההצדקות לקיום פיקוח על פרסומות מסחריות בכלל ועל פרסומת מסחריות בטלוויזיה בפרט. בהמשך אבדוק היכן מעוגנים בחקיקה חופש הביטוי המסחרי והאינטרס בדבר מניעת פגיעה ברגשות הציבור ובטעם הטוב וכן כיצד בתי המשפט בישראל איזנו בין הערכים המתחרים, תוך שאתמקד בבחינת הפסיקה העוסקת בתשדירי פרסומת הכוללים רמיזות מיניות פוגעניות.
לסיום, אבדוק האם הדין בישראל שונה או דומה לדין המצוי באנגליה ובארה"ב בכל הנוגע לאיזון בין חופש הביטוי המסחרי לבין האינטרס במניעת פגיעה בטעם הטוב וברגשות הציבור.