בסעיף זה נתמקד בהבנה של תהליכים בניהול קלאסי אל מול מודרני, כאשר ניהול קלאסי מתמקד בדור ה –X  (מאמצע שנות השישים עד שנות ה 80) והתפתחות הניהול באותה תקופה.
כבר אז הבינו את החשיבות של תפקיד הניהול כמקצוע.
טיילור טען שמנהל צריך להיות הסמכות המקצועית והסמכות היחידה להנעת תהליכים ואחריותו על ביצועם הייתה בלעדית. העובדים שהיו כפופים תחת המנהל היו מאוד מוגבלים בעבודתם, בדר"כ מוכוונים לעשייה מאוד שבלונית, בלי יכולת להשפיע יותר מדי, ובלי אפשרויות ייעול. סמכויות אילו נותרו בידי המנהל בלבד.
בנוסף כחלק מהרצון לייעל את העבודה החשיבה הייתה שמה שחשוב באמת לעובד זה תוספת שכר. וכל האר מבחינתו לא רלוונטי. וע"כ לא הושם דגש על סביבת עבודה, הנדסת אנוש, התמקצעות עובדים, וסיפוק צרכים אינטרניים.
תיאוריה זאת של טיילור הייתה טובה לתקופתה כאשר רוב התעשייה התבססה על מקצועות המלאכה והחקלאות, אך ככל שעברו השנים התעשייה התפתחה, הטכנולוגיה השתפרה פלאים, במקום בתי מלאכה נפתחו מפעלים עם מאות עובדים ומכונות עשו עבודות שעד לא מזמן בוצעו ע"י העובדים עצמם. בנוסף, עקב הטכנולוגיה המשופרת וכניסת המדיה והאינטרנט לתמונה, נהייתה גלובליזציה, והשוק הפך להיות מהיר וגדול במימדים עצומים.
השיטה הקלאסית כבר הייתה בעייתית, ונוצרה הבנה שיש צורך בשינוי, שהעובד לא יוכל יותר לעבוד בצורה שבלונית, ויש בו פוטנציאל רב אותו הוא רוצה לממש.
ומכאן תפקיד הניהול עבר הסבה מתפקיד מקצועי ומפקח לתפקיד המנהיג היוצר הרמוניה בין עובדיו המקצועיים ושנותן תמיכה בעת הצורך, שיטה זו נקראה גישת ניהול מודרנית.
בנוסף עקב התפתחות התעשייה וגדילתה לממדים עצומים, הצורך בסדר בשיטת העבודה היה חיוני מאוד וגרם להתחזקותו של מודל הבירוקרטיה.
מודל הבירוקרטיה דואג לחזק את הסדר והשיטה בניהול של ארגון ואילו הם עקרונותיו:
1.      משימות הארגון מחולקות בין בעלי משרות.
2.      כול בעל משרה מתמחה במשרתו.
3.      המשרות מאורגנות המבנה היררכי.כול בעל משרה אחראי על הכפופים לו והוא כפוף לממונים עליו.
4 .      סמכויות המשרות מוגדרות היטב. 5.      בעבודה מול לקוחות ההתנהגות א-פרסונאלית.
6.      הפעילות היא מקצועית מבוססת על כישורים ולא על קשרים.
7.       נושא משרה נאמן לארגון ולמטרותיו.
כמובן שלשיטה זאת היו יתרונות וחסרונות, היתרונות, הדי ברורים של המודל, נעוצים ביכולה שמירת הסדר והשליטה בארגון גדול. אך מנגד החסרונות במודל הופיעו מהר מאוד ואיתם הביקורות:
1.      המודל רציונאלי וקשיח ולא ניתן לטפל באמצעותו במצבים משתנים ובאי ודאות.
2.      לעובדים אין שיקול דעת (כדי שניתן יהיה לפקח על עבודתם) ובכך נגרם סרבול למקבלי השירות.
3.      מתפתח עקרון הבינוניות "הקטנת ראש" וכתוצאה מכך :הגברת הפיקוח על העובדים.
4.      במקום מכשיר ביצוע הבירוקרטיה הופכת למטרה.(העדר אפקטיביות).
5.      טכנוקרטיה-שלטון הפקידים.
6.      העדר תרבות של שיח ביקורתי המבוסס על הצדקה של טיעון.
7.      פתח לשחיתות.
***ללא מקורות