1 . "אקטיביזם שיפוטי"- "הפרשן אינו בלשן או לוגיקאי, ודבר חקיקה אינו חידה בלשנית או לוגית. חוק הוא יצירה תכליתית, ויש לתת לו פירוש, שיגשים את תכליתו" (דברי פרופסור ברק), גישה אשר התפתחה בשנות ה-80 כאשר חלו במשפט הישראלי שינויים רבים ובעיקרם עמד ביהמ"ש העליון בכך שנקט בגישה של אקטיביזם שיפוטי. בגישה זו תפיסת העולם מדגישה את המימד הערכי של המשפט ואת התפקיד אשר ממלא המשפט במדינה ובחברה כמו כן, תפקיד השופט הינו רחב ולו סמכות "להתרת רסן הריסון  העצמי" שהיה לפני התפתחות הגישה. מקורו של המושג בספרות העוסקת בפסיקתו של ביהמ"ש העליון של ארה"ב בתחום המשפט הקונסטיטוציוני.
ביהמ"ש נחשב אקטיביסטי ככל שהוא נוטל לעצמו תפקיד גדול יותר, בהשוואה לזה של מוסדות ממשל אחרים ("מתמקד באפיון יחסה של הרשות השופטת לרשויות השלטון האחרות"), בקביעת הערכים שישררו במדינה ובקביעת הדרך שבה יחולקו המשאבים העומדים לחלוקה במדינה. הפורמליזם המשפטי- "תפיסת עולם שעיקרה הוא האמונה כשהעיסוק במשפט יכול להיעשות תוך הצנעת המימד הערכי של המשפט ובמידה נמוכה של מודעות לקיומו של מימד זה במשפט"- היינו הפורמליזם חותר לכך שנורמות המשפט יאורגנו כאילו היה מדובר במערכת –