תקשורת : טכנולוגיה, חברה, תרבות- 10439
יחידה
1 : טכנולוגיות של תקשורת ושינוי חברתי שלושת סוגי הדפוס בארגון החברתי : ממתי החל הדפוס / מה היתה תעסוקה עיקרית / טכנולוגיה עליה התבססו / תהליך הייצור / תוצר עיקרי / מאפיינים חברתיים
1 .      הדפוס הקדם התעשייתי – דפוס זה ידוע מזה 10,000 שנה וממשיך להתקיים עד ימינו   בחלקים של אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית.
אופי הדפוס : תלות רבה בטבע וקיום ישיר מן הטבע (כמו על הנילוס שמצרים). מרבית האנשים היו כחבורות ומשפחות של נוודים, איכרים וחקלאיים (גם בהמות צאן) .
מבחינה טכנולוגית, ההתבססות העיקרית היא על עבודת כפיים ועל טכנולוגיה פשוטה  מהטבע (חקלאות, חטיבת עצים, כרייה וכו').

1 . מאמר – לקראת חברת רשת / פול סגאן חברת רשת : חברה שבה האנשים, העסקים, הממשלות והארגונים מקושרים ע"י המחשבים.
נתפסת כחברה שבה מוסדות, ארגונים ואנשים פרטיים עושים שימוש במחשבים על בסיס יום יומי ולמעשה מקושרים ומתקשרים באמצעות מחשבים.

2 . מאמר – התבגרות האינטרנט / ג'ון קארי  (*דומיננטי במבחן) ג'ון קארי סוקר את התפתחות האינטרנט מהיוולדו עד 1997 (כתיבת המאמר) – לא אומר אינטרנט טוב או רע.
1.
התפתחות האינטרנט והקמתו היא בשנות ה-60.  הוא מוקם כאופציה להעברת תקשורת בין מחשבי משרד ההגנה האמריקאי וזה מפחד הפצצה אפשרית בזמן המלחמה הקרה שיכולה להיות ממוקדת במרכזי מידע ויכולה לשתק את מערכת הביטחון האמריקאית. הרשת נקראה : "ארפנט".

3 . מאמר – עידן הנוכחות ממרחק: כפר גלובלי או משכנות עוני תקשורתיים / יעקב בעל שם ודב שנהר מאמרם של  יעקב בעל שם-טוב ודב שנער ["עידן נוכחות ממרחק: כפר גלובלי או משכנות עוני תקשורתיים"] עוסק בעיקרו ב"נוכחות ממרחק".  קרי, כל הפעולות שניתן לבצע ממרחק גיאוגרפי באמצעות טכנולוגיה תקשורתית [אינטרנט]= פעולות חברתיות בתחומים שונים.  המאמר מוצג כדיאלוג בין "המאמין הנלהב" [חסיד הגישה הטכנולוגית, בעל-שם] לבין "פרקליטו של השטן" [חסיד הגישה הסוציולוגית, שנער].
. מאמר – "האינטרנט וכוחות מסיפיקציה  / פיליפ נאפולי  שלילת עוצמה מתמקד באפשרות התיאורטית להעצמה מהאינטרנט אשר התבדתה ונהפכה להיות שלילת עוצמה מהאינטרנט.
בתחילת פריחת האינטרנט ציפו כי האינטרנט יאפשר תהליך של דה-מסיפיקציה. בפועל, התברר כי על האינטרנט פועלים כוחות מסיפיקציה פעילים והם יוצרים את המאפיינים הבאים:
.  מאמר – "עיתונות בעידן הדיגיטלי"  / כריסטופר הרפר  העצמה המאמר דן במקומו של האינטרנט בתחום העיתונות ובאפשרויות החדשות שהוא מציע לקהל. עיתונות האינטרנט עומדת לשנות באופן דרמטי את תפקיד הכתב והעורך. איך?
הוא נותן הרבה יותר כוח בידי המשתמש.    /   העיתונות הזו מציעה מגוון רחב של מידה ושילוב של מדיה שלא קיימים בעיתונות אחרת (אפשר לשלב בקטעי וידאו, אודיו) – יש מגוון דרכים לספר את הסיפור.    /   יש תהליך של דה-מסיפיקציה – כל מי שיש לו אינטרנט, יכול להדפיס לעצמו עיתון משלו.

6 .  מאמר: "אין די בנגישות" / רזניק וראסק  העצמה המאמר עוסק בפרויקט המתקיים בבוסטון, ארה"ב, בו לוקחים חלק סטודנטים ובני נוער משכונות מצוקה.  בפרויקט מדובר על קיומו של מועדון, שמאפשר לילדים שאין בידיהם אמצעים,  להשתמש במחשב על היבטיו הטכנולוגיים.  מטרת המועדון, בו הסטונדטים מחנכים פרונטלית את הילדים היא להקנות להם "רהיטות טכנולוגית", שפירושה הכרת הטכנולוגיה והשימוש במחשב וגם הכרת הצרכים ודרכי ביטוי העצמיים של הילדים באמצעותה.  במלים אחרות, ללמד את הילדים לבטא את עצמם באמצעות המחשב.  7.  מאמר :וירטואליות ואי שביעות רצון ממנה:  חיפוש אחר קהילה בחלל הקיברנטי / שרי טרקל העצמה- שימוש מודע יוצר קשרים,  שלילה- אסקפיזם המאמר של טרקל עוסק במשחק מחשב בשם M.U.D. אל המשחק הזה מגיעים שחקנים באמצעות המחשב, מכל רחבי העולם ומצטרפים לקהילה הווירטואלי. יחדיו הם בונים עולם, יוצרים דמויות, משחקים עימם, מעצבים את הבימה וקובעים את החוקים. לכאורה, זהו תהליך של הכנסת הבידור הביתה במקום לצאת ולחפש אותו בחוץ.
8. מאמר: אוטוסטראדת המידע המבוי הסתום האחרון? / הרברט שילר  שלילת עוצמה המאמר עוסק בציפיות להעצמה מן האינטרנט, אשר בטלות משום המסחור הרב שנעשה בו  ובאמצעותו,והוא מתמקד בשתי נקודות מרכזיות;ההבטחה המוגזמת אשר קידמה הופעת הטכנולוגיה – והתנפצותה, וכן האימוץ המהיר של האינטרנט למטרות מסחריות אשר הביא לפגיעה בציבור ותרם לחברות מסחריות.  שילר טוען, כי למעשה הסביבה החברתית על היבטיה ומוסדותיה הרבים שרויה במשבר חמור, למרות – ואולי בגלל- האינטרנט.
9.  מאמר: טכנולוגיה מתורבתת / ברזילי ונהון-ברזילי המאמר עוסק ביחסי הגומלין בין טכנולוגיות מידע חדשניות [IT] לבין דת, לנוכח התפתחויות טכנולוגיות בעולם, התפשטות הגלובליזציה. ביסודן, מדובר על שתי מערכות המנוגדות בתפיסותיהן- האחת מייצגת ומאפיינת קידמה, אינדיווידואליזם, חופש, שוויון ובחירה אישית שמדיניותה מכוונת להשגת גלובליזציה מרבית ביישומי האינטרנט ובסטנדרטים שלו, תוך אימוצם ברמה המקומית.