שולה קשת הינה אמנית ישראלית אשר יצירותיה משתייכים לקטגוריית האמנות הפלסטית, אומנות שעוסקות בחומרים הניתנים לעיבוד בדרך כלשהי, כגון ציור, פיסול, רישום ועוד.
יצירותיה מהוות זרם חדש לאומנות הפלסטית בישראל, עם כניסתה של האומנות המזרחית לזירה תוך כדי שהיא מביאה עמה מודעות פוליטית חריפה, דפוסי עבודה אחרים ואסתטיקה שונה. שולה קשת, בשנות ה-40 בחייה, בוגרת ה"מדרשה" ברמת השרון, הינה אמנית חברתית-מזרחית ואוצרת תערוכות תל אביבית. ביצירותיה עוסקת קשת בזהות ובריבוי פנים, בתהליך של חיפוש הזהות המזרחית שתרבות המערב רואה בו משהו מאוד חד גוני וחד ממדי, אמונה שהשתרשה בקרב האוכלוסייה הישראלית, כי התרבות הערבית מאוד שטחית. שולה קשת מנסה בעבודותיה להגדיר את הזהות המזרחית מחדש למצוא ואף להמציא אותה, כתהליך של יצירת אקטיבי ועצמאי שבסופו של דבר תהיה שלילה של ההנחות הקודמות. קשת היא אמנית שהתפרסמה לא רק בזכות היצירות האומנותיות שלה, אלא בזכות העבודה החברתית שעשתה ועודנה עושה עד היום. מעבר להיותה אמנית ויוצרת קשת משמשת כרכזת פיתוח משאבים "בקשת המזרחית"- תנועה חברתית על מפלגתית וחוץ פרלמנטרית אשר שמה לה למטרה להשפיע על סדר היום הציבורי. הקשת המזרחית, פועלת לחשיפתם של תהליכים ומנגנונים פורמליים ובלתי פורמליים, אשר אחראים לפגיעה כלכלית במזרחים ובאוכלוסיות אחרות, להנצחת הפער הכלכלי ולדיכוי התרבותי של המזרחים בישראל.
בנוסף קשת היא מנהיגת ועד התושבים נפגעי התחנה המרכזית החדשה, לוחמת חברתית ושותפה לכוחות המניעים את המהלך החברתי החדש בארץ. בין פעילויותיה הבולטות מכל, עומדת קשת בראש תנועת "אחותי", אשר נוסדה ב- 1999. התנועה פועלת למען ועם נשים מאוכלוסיות מוחלשות. תנועת "אחותי" היא תנועה פמיניסטית-מזרחית יחידה מסוגה בישראל, שמטרתה ליצור תנאים מתאימים בהם נשים מאוכלוסיות מוחלשות, שנתפסות בחברה הישראלית כשקופות, יהיו נראות ומשפיעות. מאז הקמתה הצליחה תנועת "אחותי" להרחיב את השיח והעשייה הפמיניסטיים בישראל בתכנים המתייחסים למגוון ההתנסויות והצרכים של נשים מהפריפריה הגיאוגרפית, הכלכלית, החברתית והתרבותית  בארץ.