סיכומים באישיות, תיאוריה ומחקר שלבים בניתוח מקרה:
קריאה- אינטואיציה (לסמן מה שנראה חשוב), דגש על פסקה ראשונה ואחרונה. בחירה והשערות סביב יחידה. תכנון התשובה בראשי פרקים וסדר. כתיבת התשובה בניסוח טוב. חשוב- כמה שיותר פרטים המתייחסים למקרה מתוך תאוריה. ביחידה 1 יש 3 חלקים:
מדעיות של תיאוריה- קריטריונים שבודקים עד כמה התיאוריה מדעית (11
סטנדרטים). הנחות על טבע האדם. מחקרים. ההגדרה של אישיות: "אותן תכונות של היחיד או של בני האדם בכלל המביאות להיווצרות תגובות, המופיעות בעקביות במצבים מסויימים". ההגדרה של תיאוריה: "מערכת מונחים, הגדרות וטענות המייצגים השקפה של תופעה מסויימת על ידי הצגת היחסים שבניהם במטרה להסביר ולנבא את התופעה". התיאוריה היא לא עובדתית, היא השקפה, מודל להבנת קשר בין תופעות. אותו דבר לגבי אישיות. המטרה היא להסביר את האישיות, מהו המודל הנפשי ולנבא התנהגות עתידית. מחקר שאלת מחקר:
"האם יש קשר בין תסכול לתוקפנות?" השערת מחקר:
"ככל שהתסכול עולה, התוקפנות עולה". השערה היא טענה עם כיוון ועוצמה. כיוון יכול להיות סיבתי, אך יכולה להיות השערה לא סיבתית, שמראה רק על קשר מתאמי. יש 2 גישות מחקריות: יחידים או קבוצה.
אפשר לשלב בניהם. הגישה הנומותטית (קבוצתית): מחקר מתאמי ומחקר ניסויי. הגישה האדיוגרפית (יחידתית)- גישת חקר המקרה (ראיונות). גישה זו מתייחסת לאדם כמכולול, לא מתייחסת רק לתכונה ספציפית, אלא כאדם בעל עושר חוויתי. גישה זו פחות מעוותת את המציאות, אך החסרון שלה הוא שיותר קשה להכליל לשאר האוכלוסיה. יש כמה מקרים בהם נעזרים בגישה זו: פרויד (פרסם 6 מקרים כאלה), הפרעות חריגות (כשקשה לאסוף נבדקים).
הגישה הנומותטית היא גישה שעובדת עם קבוצות, בוחנת התנהגות ספציפית. מצד אחד, ניתן להכליל יותר מהאוכלוסיה, כי מקבלים מסקנה ממדגם. מצד שני, מסתכלים על האדם רק דרך תכונה אחת, ולכן יש כאן יותר עיוות של התפיסה של האדם. יש צורך להגדיר הגדרה אופרציונלית- לכל חוקר תהיה הגדרה אופרציונלית שונה. להגדרה אופרציונלית אין אף פעם חפיפה מלאה להגדרה הנומינלית. מחקר מתאמי מחקר ניסויי הגדרה "מחקר שדה" בתנאים טבעיים. מחקר "מעבדה", בתנאים מבוקרים. חוקר תצפית, לא שולט במשתנים שולט ומתערב במשתנים סוג הקשר בין 1+ ל1-, חיובי או שלילי קשר סיבתי משתנים משתנים נמדדים מסביר (ב"ת) ומוסבר (ת').
מתפעלים את הב"ת. קבוצות אין קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת (חייבים קבוצת ביקורת כדי לודא כי המניפולציה עבדה וכי יש הבדל) למשל, בודקים את הקשר בין חרדה לבין הציון בסוף הקורס- מודדים תופעות פיזיולוגיות של חרדה או מעבירים שאלון חרדה ביום של המבחן ומשווים את זה לציון במבחן. במחקר מתאמי אפשר יותר להכליל לאוכלוסיה, משום שהוא מתבצע בשטח, הוא נכון יותר למציאות הכוללת, יכולת הכללה יותר טובה. מידת המדעיות של התיאוריה- 11
קריטריונים לשיפוט תיאוריה מדעית יש 3 תחומים שבהם שופטים את מידת המדעיות של התיאוריה: איכות ההסבר (תוכן), אמפיריות ויישומיות. איכות ההסבר כלליות- רחבה, מקיפה, מסבירה מגוון תופעות, עשירה בתוכן. יכולת התרחבות- התיאוריה מתמודדת עם תופעות שלא עולות בקנה אחד עם מה שהיא מציעה. זה יכול להיות שהחוקר עצמו מגלה, או שחוקרים אחרים. התיאוריה צריכה להיות חזקה כדי לא להתערער מהן. דיוק- ניסוח ברור וחד משמעי (של השערות והגדרות), ברורה ומובנת (כל התיאוריה). חסכנות- שהתיאוריה תוכל להסביר הרבה תופעות עם מעט מושגים. רמת פרשנות (עמקות)- האם התיאוריה שופכת אור חדש, הבנה חדשה תוך כדי נימוק עמוק. מה שכלפי חוץ (התנהגות) הוא יותר שטחי ותהליכים פנימיים או צרכים מצריכים התייחסות יותר עמוקה. מבחינה זו, בהיוויוריזם היא תיאוריה שטחית. מקוריות- משהו חדש, שלא חשבו עליו. אמפיריות (עד כמה אפשר לתרגם את התיאוריה למחקר) קשר למציאות- האם התיאוריה מציעה או שאפשר ליצור ממנה כלים למדידה (הגדרות אופרציונליות)?
השערות הניתנות לבדיקה- אם תיאוריה מעלה השערות שלא ניתנות לבדיקה, ההקשר האמפירי שלה חלש ויעילותה מוטלת בספק. קלות/קושי בבדיקת השערות- כל השערה שקשורה להתנהגות זה השערות שקל לבדוק. השערות על התפתחות (מחקרי אורך) או השערות מולדות (כי אי אפשר לשאול תינוקות) השערות שאי אפשר לבדוק- לא מודע, מושגים מופשטים. הפרכה- השערות שקלות לבדיקה גם קלות להפרכה. השערות שקשות לבדיקה יותר קשה להפריך. השערות שאי אפשר לבדוק אי אפשר גם להפריך. תיאוריה שלא מעמידה את עצמה בניסיון הפרכה היא לא תיאוריה מדעית.
אם יש בה מושגים שלא ניתן להעמיד אותם בבדיקה אמפירית ולא ניתן להפריך אותה היא לא תיאוריה מדעית. מספיקה דוגמא אחת שמפריכה כדי להפיל תיאוריה ולכן יותר קל להפריך תיאוריה מאשר להוכיח אותה. יישומיות ערך היוריסטי של התיאוריה- עד כמה התיאוריה מעודדת להמשיך לחקור אותה, עד כמה היא חדשנית. השפעתה של התיאוריה על תחומי המחקר ועל חידושים בו. פוריות- עד כמה התיאוריה תורמת לתחומים אחרים (תקשורת, פוליטיקה וכו'). 9 הנחות על טבע האדם חופש-דטרמניזם: האם החוקר מאמין שהאדם אדון לגורלו (יש לו חופש) או שהוא מוכתב על ידי גורמים פנימיים או חיצוניים (דטרמניזם). גם פרויד וגם סקינר היו דטרמניסטים; פרויד- דטרמניזם פנימי, סקינר- דטרמניזם חיצוני. יש תיאוריות שלא מתייחסות לסוגייה ויש תיאוריות שהן באמצע הרצף (תשובת ביניים).
הגיון-חוסר הגיון: האם החוקר מאמין שיש בחירות רציונליות והגיוניות או לא רציונליות (רגש). שלמות-חלקים: האם מתארים את אישיות האדם בשלמותה או רק מרכיבים שלה. למשל, פרויד הוא תיאורטיקן של שלמות, כי הוא מסביר את האישיות בשלמותה, לעומת סקינר, שהוא מסביר רק התנהגות. תורשה-סביבה: בדרך כלל גישת האינטרקציה היא השולטת. בר שינוי- אינו בר שינוי: האם האדם מסוגל להשתנות או שאישיותו עוצבה והתקבעה? או שחלק מהאישיות ניתן לשנות …