סמינר - תנאי העסקת עובדים בעידן הגלובליזציה היבטים מוסריים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 12267
מספר מקורות 39

תקציר העבודה

תקציר הקשרים כיום בין המדינות חזקים ומרובים הודות להתפתחותם של גורמים עיקריים אשר מניעים את הגלובליזציה כגון: זמינותם של אמצעים טכנולוגיים המאפשרים תקשורת מהירה, הסרת מחסומים מדיניים, הורדת מכסים  והתרחבות הסחר הבינלאומי. תקשורת המונית זו הפכה את העולם למעין כפר קטן, המכונה מפי מרשל מקלוהן (1962) נביא תקשורת המודרנית "הכפר הגלובלי". התרחבות זו של התקשורת יוצרת  סיפוק בקרב אוכלוסיות שונות הן מהיבט התרבותי, הכלכלי והחברתי אך מנגד עלולה לגרום לסבל רב בקרב אוכלוסיות אחרות בעיקר במדינות העולם השלישי. הגלובליזציה התאגידית משרתת את בעלי-ההון. אילי הממון עם כניסתם למדינות המתפתחות, מעצימים את עושרם על חשבון הרעב והדוחק של פועליהם באמצעות ניצול, כפייה ומשכורות רעב. תאגידי ענק החלו להעביר את המפעלים שלהם למקומות שונים ברחבי העולם, בהם ייטיבו עם המעסיקים התנאים המקומיים, מבחינת מיסוי נמוך וכוח עבודה זול יותר.
בספרה No logo תיארה העיתונאית הקנדית נעמי קליין (2002) את גורלם המר של "פועלי סדנאות היזע", בכל אותם מפעלים לייצור מוצרי צריכה שבבעלות החברות הגדולות ותאגידי הענק שממוקמים במדינות המתפתחות.
קליין תיארה באריכות את התנאים המזעזעים השוררים ב"אזורי העיבוד לייצוא", כפי שהם נקראים, בסין, בהודו, בפיליפינים, בתאילנד, במקסיקו ובארצות אחרות. היא יצאה נגד השכר הזעום שמקבלים העובדים המקומיים תמורת עמלם: פועל בבית חרושת המייצר תיקי יד עבור "וולמארט" בסין, למשל, משתכר בין 20 ל-35 סנט לשעת עבודה. מפעל לייצור נעלי ספורט של "נייק" בסין משלם לעובדיו 16 סנט לשעה – וכל זאת בשבוע עבודה של 77
שעות. שאלת המחקר: מהם מאפייני האחריות המוסרית של שלושת בעלי העניין – המעסיקים, הממשלה והציבור הרחב – בהקשר לרווחה של העובדים בסדנאות היזע?
עבודה זו תציג את עמדתם ואחריותם המוסרית בהקשר לתנאי העסקה של עובדים בסדנאות יזע של שלושה בעלי עניין: התאגידים הבינ"ל, הציבור הרחב והצרכנים בפרט והממשלה. יפורט כיצד יש ביכולתם של סקטורים אלו להשפיע ולתרום למיגור התופעה וכיצד עליהם לנקוט. העבודה בנויה באופן הבא:
תחילה תוצג סקירה של הגלובליזציה כרקע להתפתחותם של עובדים בסדנאות יזע ותיאור סדנאות אלו. תיסקר מידת התרחבותם ופעילותם של התאגידים הבינ"ל בעולם ובעיקר במדינות מתפתחות. יוצגו בעלי העניין העיקריים: תאגידים רב לאומיים, הצרכנים והממשל. יוצגו עמדת הצרכנים לעניין תופעת סדנאות היזע ובאיזה אופן עליהם לפעול בכדי למגר את התופעה. יובא לדיון מידת השפעותיו ויעילותו של סקטור זה וכיצד הוא יכול לגרום לכך שהחברות ישנו את דרכיהן. כמו כן, יוצגו תנועות מחאה וארגונים בינ"ל המתנגדים לשימוש של פירמות בתנאי עבודה נוקשים.
בהמשך יפורט כיצד הממשלה מושפעת מהתאגידים הבינ"ל, ניסיונות הריסון הממשלתי למיגור התופעה וכיצד האכיפה באה לידי ביטוי.
יוצגו עמדתן של התאגידים הבינ"ל בשאלת תופעת סדנאות היזע ומהן המסקנות שהן מגיעות אליהן בכדי לשפר את רווחיותן לטווח הארוך, שינויים וצעדים שהפירמות מחליטות לנקוט מתוך פחד קהל וחשש לפגיעה במוניטין.
העבודה תלווה בדוגמאות רבות אשר ממחישות את תופעת "סדנאות היזע" ותגובות לתופעה זו. העבודה תתמקד בעיקר בחקר המקרים של וולמרט ונייק.  לבסוף יוצג סיכום. תוכן עניינים

1 . מבוא והצגת המחקר. 3
2 .
גלובליזציה. 5
2 .1.
סדנאות יזע. 6
2 .2.1. תאגידים בינלאומיים וסדנאות יזע. 8
3 .
בעלי עניין 11
4 .1. ארגונים בינלאומיים.. 14
5.
התערבות ממשלתית וריסון חיצוני 17
5.2.
ריסון חיצוני 18
6 .
תאגידים בינ"ל – ריסון פנימי 21
6 .1
תאגידים רב לאומיים (TNC – Trans National Corporations) ואחריותם המוסרית. 21
.6.2 ריסון פנימי של התאגידים הרב לאומיים.. 22
6 .2.1. ריסון פנימי באמצעות הציבור הרחב. 23
7.
מודל שלבים לקבלת החלטות מוסריות בארגון 26
7.1.
שלב מקדים: הצגת הבעיה המוסרית. 26
7.2.שלב א': הערכה על בסיס עקרונות. 27
7.3.
שלב ב': פתרון על פי הסגולה הטובה. 30 7.4.
שלב ג': החלטה על בסיס הסכמה. 31
8 .
סיכום ומסקנות. 33
7.
ביבליוגרפיה. 35