מסלול התפתחות הילד באיזו מידה החשיפה לסוגי מוסיקה שונים תורמת לטיפוח הפרופיל של פרחי ההוראה?
עבודת סיכום במסגרת הקורס סוגיות במחשבת החינוך, שנה ב' סמסטר ב' תש"עא, 2011
תוכן:
1.     מבוא
..3
2 .     פרק א' 4.
2.1 ניתוח סרטים 4
              2.2
שאלונים -..5
                    2.2.1 סיכום ביניים -..30                      2.2.2 ניתוח שאלות סגורות –59
                     2.2.3 מסכנות מהשאלונים –.64
              2.3 ניתוח של המאמרים -.64
         3. סיכום 72
        4.
ביבליוגרפיה -..73

1 .       מבוא:
א.      שאלת המחקר: באיזו מידה החשיפה לסוגי מוסיקה שונים תורמת לטיפוח הפרופיל של פרחי ההוראה?
ב.      השערות: ככל שמורים לעתיד יהיו חשופים לסוגי מוסיקה רבים, כנראה כך הם יהיו חשופים לתרבויות שונות, הקשבה ופתיחות.
ג.        עבודתנו מתבססת על:
פרק א'
1 .
סרטים שונים:
·         "כשהנערים שרים"/כריסטופר ברטייה.
·         "כמו בגן עדן"/קיי פולאק.
2.
שאלונים: חולקו שאלונים לסטודנטים שונים הלומדים חינוך (חינוך יצירתי, חינוך מיוחד, חינוך גופני) ולמרצים אשר סיימו תואר ראשון (חלקם תואר שני ושלישי) וכבר אינם פרחי הוראה.
3.
ספרים: ·         "מוסיקה בחינוך המיוחד"/ ז'וליאט אלוין, עמ' 11-15.
·         "מוסיקה בחינוך המיוחד"/ לוי קטה, עמ' 46-52.
·         "לבעיית החינוך המוסיקלי"/ אולנדורף ר.
·         "מדוע הם נעים?"/ ד"ר טלי גולרי טוראל.
·         "למה היה צריך בתי ספר למוסיקה?"/ יוסף פירו וקמילו אורטיז.
ד.      מדוע הנושא מעניין אותי?
מיה- הנשוא הזה הוא נושא שמלווה אותי הרבה מאוד זמן, אני בן אדם שמאוד מתחבר למוסיקה וזה עושה אותי ממש שמחה. אני חושבת שיש מוסיקה לכל דבר, גם אם אני עצובה וגם אם אני שמחה. מלווה את האדם בדרך החיים שלו ועם שאלת המחקר הזו אני יכולה לבדוק האם זה חל גם על אחרים ולא רק עליי.
דנה- מוסיקה היא חלק בלתי נפרד מחיי בכללי וממצב רוחי בפרט. לדוגמא, כשאני בנסיעה אני שומעת מוסיקה וזה גורם לי להרגיש מיוחדת, כאילו כתבו את השיר עליי, משפיע ועוזר למצב רוחי הנוכחי, גורם לי לבטא רגשות כמו: כעס ואהבה ואף צחוק מתגלגל או התייפחות של בכי.
לסיכום, מבחינתי אין סיכוי לחיים ללא מוסיקה, היא תורמת בכל תחומי החיים, מהפּן החברתי ועד הפּן הרגשי, וחוץ מהמוסיקה המעודדת לתזוזה יש גם את החלק של הידע במילים שבשיר ואת העברת המסר, מוסר ההשכל וכדומה.
ונסה- אני חושבת שהנושא שבחרנו לעבודה שלנו הוא נושא מאוד מעניין. לדעתי המוסיקה משפיעה בכל דבר שאנו עושים בחיים. דרך המוסיקה אפשר להעביר רגשות, פחדים, אושר וכו' אשר בדרכים אחרות אולי זה יותר קשה. לדעתי, הילדים גם יכולים להעביר רגשות דרך המוסיקה ולחוות את אותן חוויות כמו שאני חוויתי וחווה. איזה מוסיקה את/ה אוהב/ת?_קלאסי איזה מוסיקה את/ה?___כל מיני_____________________________ איזה מוסיקה את/ה בגן? בבית?_תלוי ביום_____________________  שאלות סגורות: נא סמן/י X בתשובה המתאימה לכם/ן:
       1-        בכלל לא     2- כמעט ולא       3-    במידה מועטה       4-                      במידה רבה        5-      במידה רבה מאוד אני שומע/ת מוסיקה כל יום / כאשר שומע/ת מוסיקה בבוקר,  זה ישפיע על מהלך היום / אני ישן עם מוסיקה / אני לומד עם מוסיקה / מפריע לי אם שומעים לידי מוסיקה, נניח באוטובוס / לדעתי צריך לפתוח בשירה את הבוקר במוסד בו תלמד / מצב הרוח משפיע על בחירתך בסוג המוסיקה / מוסיקה שאינה נעימה לאוזני משפיעה על מצב רוחי / אלמד נושא מסוים דרך מוסיקה / לדעתי כדאי ורצוי לחשוף תינוק עוד בפרי ביטנה של אימו למוסיקה /                                                                     מוסיקה יכולה לגרום לביטוי רגשי כגון: כעס, בכי, צחוק / מוסיקה יכולה להשפיע על אופי הבן- אדם, ילד או מבוגר / מוסיקה יכולה לפתח קשרים חברתיים / מוסיקה יכולה לגרום לחוויה שלילית / לדעתי האזנה למוסיקה ביום הזיכרון/השואה מכבד / -17שאלת המחקר: באיזו מידה תורמת החשיפה לסוגי מוסיקה שונים לטיפוח הפרופיל של פרחי ההוראה?
שאלות פתוחות: באיזה מסלול את/ה ואיזו שנה?__חינוך גופני ותנועה שנה ב' ______________________________ מה זאת מוסיקה?___צלילים________________________________ מה עושה מוסיקה?___מנגינה_______________________________ מה את/ה אוהב/ת לעשות כשאת/ה שומע/ת מוסיקה?__לנוח______ _____________________________________________________ איזה מוסיקה את/ה אוהב/ת?______הכל________________________ איזה מוסיקה את/ה?________ROCK___________________________ איזה מוסיקה את/ה בגן? בבית?____ROCK_______________________  שאלות סגורות: נא סמן/י X בתשובה המתאימה לכם/ן:
       1-        בכלל לא     2- כמעט ולא       3-    במידה מועטה       4-                      במידה רבה        5-      במידה רבה מאוד אני שומע/ת מוסיקה כל יום X כאשר שומע/ת מוסיקה בבוקר,  זה ישפיע על מהלך היום X אני ישן עם מוסיקה X אני לומד עם מוסיקה מפריע לי אם שומעים לידי מוסיקה, נניח באוטובוס X לדעתי צריך לפתוח בשירה את הבוקר במוסד בו תלמד X מצב הרוח משפיע על בחירתך בסוג המוסיקה X מוסיקה שאינה נעימה לאוזני משפיעה על מצב רוחי X אלמד נושא מסוים דרך מוסיקה X לדעתי כדאי ורצוי לחשוף תינוק עוד בפרי ביטנה של אימו למוסיקה X                                                                     מוסיקה יכולה לגרום לביטוי רגשי כגון: כעס, בכי, צחוק X מוסיקה יכולה להשפיע על אופי הבן- אדם, ילד או מבוגר X מוסיקה יכולה לפתח קשרים חברתיים X מוסיקה יכולה לגרום לחוויה שלילית X לדעתי האזנה למוסיקה ביום הזיכרון/השואה מכבד X -18שאלת המחקר: באיזו מידה תורמת החשיפה לסוגי מוסיקה שונים לטיפוח הפרופיל של פרחי ההוראה?
שאלות פתוחות: באיזה מסלול את/ה ואיזו שנה? חינוך דמוקרטי שנה ב' מה זאת מוסיקה?_______קבוצה של צלילים___________________ מה עושה מוסיקה?_______הרגשה טובה_______________________ מה את/ה אוהב/ת לעשות כשאת/ה שומע/ת מוסיקה?___לרקוד_________ _____________________________________________________ איזה מוסיקה את/ה אוהב/ת?___JAZZ________________________ איזה מוסיקה את/ה?_______שקטה____________________________ איזה מוסיקה את/ה בגן? בבית?__עם הרבה אנרגיות______________  שאלות סגורות: נא סמן/י X בתשובה המתאימה לכם/ן:
       1-        בכלל לא     2- כמעט ולא       3-    במידה מועטה       4-                      במידה רבה        5-      במידה רבה מאוד אני שומע/ת מוסיקה כל יום * כאשר שומע/ת מוסיקה בבוקר,  זה ישפיע על מהלך היום * אני ישן עם מוסיקה * אני לומד עם מוסיקה * מפריע לי אם שומעים לידי מוסיקה, נניח באוטובוס * לדעתי צריך לפתוח בשירה את הבוקר במוסד בו תלמד * מצב הרוח משפיע על בחירתך בסוג המוסיקה * מוסיקה שאינה נעימה לאוזני משפיעה על מצב רוחי * אלמד נושא מסוים דרך מוסיקה * לדעתי כדאי ורצוי לחשוף תינוק עוד בפרי ביטנה של אימו למוסיקה *                                                                     מוסיקה יכולה לגרום לביטוי רגשי כגון: כעס, בכי, צחוק * מוסיקה יכולה להשפיע על אופי הבן- אדם, ילד או מבוגר * מוסיקה יכולה לפתח קשרים חברתיים * מוסיקה יכולה לגרום לחוויה שלילית * לדעתי האזנה למוסיקה ביום הזיכרון/השואה מכבד * -19שאלת המחקר: באיזו מידה תורמת החשיפה לסוגי מוסיקה שונים לטיפוח הפרופיל של פרחי ההוראה?
שאלות פתוחות: באיזה מסלול את/ה ואיזו שנה?_חינוך דמוקרטי שנה שלישית_______________________________ מה זאת מוסיקה?______תערובת של צלילים___________________ מה עושה מוסיקה?_____נעים באוזניים____________________ מה את/ה אוהב/ת לעשות כשאת/ה שומע/ת מוסיקה?_________________ ____________לשיר ולרקוד______________________________ איזה מוסיקה את/ה אוהב/ת?_הכל_____________________________ איזה מוסיקה את/ה?______POP_____________________________ איזה מוסיקה את/ה בגן? בבית?______POP______________________  שאלות סגורות: נא סמן/י X בתשובה המתאימה לכם/ן:
       1-        בכלל לא     2- כמעט ולא       3-    במידה מועטה       4-                      במידה רבה        5-      במידה רבה מאוד אני שומע/ת מוסיקה כל יום – כאשר שומע/ת מוסיקה בבוקר,  זה ישפיע על מהלך היום – אני ישן עם מוסיקה – אני לומד עם מוסיקה – מפריע לי אם שומעים לידי מוסיקה, נניח באוטובוס – לדעתי צריך לפתוח בשירה את הבוקר במוסד בו תלמד – מצב הרוח משפיע על בחירתך בסוג המוסיקה – מוסיקה שאינה נעימה לאוזני משפיעה על מצב רוחי – אלמד נושא מסוים דרך מוסיקה – לדעתי כדאי ורצוי לחשוף תינוק עוד בפרי ביטנה של אימו למוסיקה –                                                                     מוסיקה יכולה לגרום לביטוי רגשי כגון: כעס, בכי, צחוק – מוסיקה יכולה להשפיע על אופי הבן- אדם, ילד או מבוגר – מוסיקה יכולה לפתח קשרים חברתיים – מוסיקה יכולה לגרום לחוויה שלילית – לדעתי האזנה למוסיקה ביום הזיכרון/השואה מכבד – -20שאלת המחקר: באיזו מידה תורמת החשיפה לסוגי מוסיקה שונים לטיפוח הפרופיל של פרחי ההוראה?
שאלות פתוחות: באיזה מסלול את/ה ואיזו שנה?__בימוי והוראת תיאטרון שנה ג'______________________________ מה זאת מוסיקה?___דבר כיף ומרגש______________________ מה עושה מוסיקה?___מנגינה_______________________________ מה את/ה אוהב/ת לעשות כשאת/ה שומע/ת מוסיקה?___לנקות_________ _____________________________________________________ איזה מוסיקה את/ה אוהב/ת?___הכל___________________________ איזה מוסיקה את/ה?________שמחה___________________________ איזה מוסיקה את/ה בגן? בבית?_______שמחה____________________  שאלות סגורות: נא סמן/י X בתשובה המתאימה לכם/ן:
       1-        בכלל לא     2- כמעט ולא       3-    במידה מועטה       4-                      במידה רבה        5-      במידה רבה מאוד אני שומע/ת מוסיקה כל יום * כאשר שומע/ת מוסיקה בבוקר,  זה ישפיע על מהלך היום * אני ישן עם מוסיקה * אני לומד עם מוסיקה * מפריע לי אם שומעים לידי מוסיקה, נניח באוטובוס * לדעתי צריך לפתוח בשירה את הבוקר במוסד בו תלמד * מצב הרוח משפיע על בחירתך בסוג המוסיקה * מוסיקה שאינה נעימה לאוזני משפיעה על מצב רוחי * אלמד נושא מסוים דרך מוסיקה * לדעתי כדאי ורצוי לחשוף תינוק עוד בפרי ביטנה של אימו למוסיקה *                                                                     מוסיקה יכולה לגרום לביטוי רגשי כגון: כעס, בכי, צחוק * מוסיקה יכולה להשפיע על אופי הבן- אדם, ילד או מבוגר * מוסיקה יכולה לפתח קשרים חברתיים * מוסיקה יכולה לגרום לחוויה שלילית * לדעתי האזנה למוסיקה ביום הזיכרון/השואה מכבד * -21שאלת המחקר: באיזו מידה תורמת החשיפה לסוגי מוסיקה שונים לטיפוח הפרופיל של פרחי ההוראה?
שאלות פתוחות: באיזה מסלול את/ה ואיזו שנה?_ביולוגיה שנה ב'_______________________________ מה זאת מוסיקה?__אוסף של צלילים_________________________ מה עושה מוסיקה?_טוב לחיים______________________________ מה את/ה אוהב/ת לעשות כשאת/ה שומע/ת מוסיקה?___לסדר__________ _____________________________________________________ איזה מוסיקה את/ה אוהב/ת?_____JAZZ____________________ איזה מוסיקה את/ה?____JAZZ_______________________________ איזה מוסיקה את/ה בגן? בבית?______ROCK_____________________  שאלות סגורות: נא סמן/י X בתשובה המתאימה לכם/ן:
       1-        בכלל לא     2- כמעט ולא       3-    במידה מועטה       4-                      במידה רבה        5-      במידה רבה מאוד אני שומע/ת מוסיקה כל יום / כאשר שומע/ת מוסיקה בבוקר,  זה ישפיע על מהלך היום / אני ישן עם מוסיקה / אני לומד עם מוסיקה / מפריע לי אם שומעים לידי מוסיקה, נניח באוטובוס / לדעתי צריך לפתוח בשירה את הבוקר במוסד בו תלמד / מצב הרוח משפיע על בחירתך בסוג המוסיקה / מוסיקה שאינה נעימה לאוזני משפיעה על מצב רוחי / אלמד נושא מסוים דרך מוסיקה / לדעתי כדאי ורצוי לחשוף תינוק עוד בפרי ביטנה של אימו למוסיקה /                                                                     מוסיקה יכולה לגרום לביטוי רגשי כגון: כעס, בכי, צחוק / מוסיקה יכולה להשפיע על אופי הבן- אדם, ילד או מבוגר / מוסיקה יכולה לפתח קשרים חברתיים / מוסיקה יכולה לגרום לחוויה שלילית / לדעתי האזנה למוסיקה ביום הזיכרון/השואה מכבד / -22שאלת המחקר: באיזו מידה תורמת החשיפה לסוגי מוסיקה שונים לטיפוח הפרופיל של פרחי ההוראה?
שאלות פתוחות: באיזה מסלול את/ה ואיזו שנה?_אומנות שנה שלישית_______________________________ מה זאת מוסיקה?___תערובת של צלילים______________________ מה עושה מוסיקה?______טוב לנשמה_________________________ מה את/ה אוהב/ת לעשות כשאת/ה שומע/ת מוסיקה?_________________ ___________ ליצור__________ איזה מוסיקה את/ה אוהב/ת?___הכל___________________ איזה מוסיקה את/ה?_________ROCK__________________________ איזה מוסיקה את/ה בגן? בבית?__הכל__________________________  שאלות סגורות: נא סמן/י X בתשובה המתאימה לכם/ן:
       1-        בכלל לא     2- כמעט ולא       3-    במידה מועטה       4-                      במידה רבה        5-      במידה רבה מאוד אני שומע/ת מוסיקה כל יום + כאשר שומע/ת מוסיקה בבוקר,  זה ישפיע על מהלך היום + אני ישן עם מוסיקה + אני לומד עם מוסיקה + מפריע לי אם שומעים לידי מוסיקה, נניח באוטובוס + לדעתי צריך לפתוח בשירה את הבוקר במוסד בו תלמד + מצב הרוח משפיע על בחירתך בסוג המוסיקה + מוסיקה שאינה נעימה לאוזני משפיעה על מצב רוחי + אלמד נושא מסוים דרך מוסיקה + לדעתי כדאי ורצוי לחשוף תינוק עוד בפרי ביטנה של אימו למוסיקה +                                                                     מוסיקה יכולה לגרום לביטוי רגשי כגון: כעס, בכי, צחוק + מוסיקה יכולה להשפיע על אופי הבן- אדם, ילד או מבוגר + מוסיקה יכולה לפתח קשרים חברתיים + מוסיקה יכולה לגרום לחוויה שלילית + לדעתי האזנה למוסיקה ביום הזיכרון/השואה מכבד + -23שאלת המחקר: באיזו מידה תורמת החשיפה לסוגי מוסיקה שונים לטיפוח הפרופיל של פרחי ההוראה?
שאלות פתוחות: באיזה מסלול את/ה ואיזו שנה?__ביולוגיה שנה שלישית______________________________ מה זאת מוסיקה?_________________________________________ מה עושה מוסיקה?__מוסיפה רוגע לחיים_____________________ מה את/ה אוהב/ת לעשות כשאת/ה שומע/ת מוסיקה?_________________ ________________להיות בבית על הספה___________________ איזה מוסיקה את/ה אוהב/ת?______בלי מילים_____________ איזה מוסיקה את/ה?_____קלאסי וjazz  ______________________ איזה מוסיקה את/ה בגן? בבית?____ קלאסי וjazz  __________________________  שאלות סגורות: נא סמן/י X בתשובה המתאימה לכם/ן:
       1-        בכלל לא     2- כמעט ולא       3-    במידה מועטה       4-                      במידה רבה        5-      במידה רבה מאוד אני שומע/ת מוסיקה כל יום = כאשר שומע/ת מוסיקה בבוקר,  זה ישפיע על מהלך היום = אני ישן עם מוסיקה = אני לומד עם מוסיקה = מפריע לי אם שומעים לידי מוסיקה, נניח באוטובוס = לדעתי צריך לפתוח בשירה את הבוקר במוסד בו תלמד = מצב הרוח משפיע על בחירתך בסוג המוסיקה = מוסיקה שאינה נעימה לאוזני משפיעה על מצב רוחי = אלמד נושא מסוים דרך מוסיקה = לדעתי כדאי ורצוי לחשוף תינוק עוד בפרי ביטנה של אימו למוסיקה =                                                                     מוסיקה יכולה לגרום לביטוי רגשי כגון: כעס, בכי, צחוק = מוסיקה יכולה להשפיע על אופי הבן- אדם, ילד או מבוגר = מוסיקה יכולה לפתח קשרים חברתיים = מוסיקה יכולה לגרום לחוויה שלילית = לדעתי האזנה למוסיקה ביום הזיכרון/השואה מכבד =
2 .2.2
ניתוח של שאלות סגורות:
אני שומע/ת מוסיקה כל יום 0.0% בכלל לא 0.0% כמעט ולא
2 6.1% במידה מועטה
3 4.8% במידה רבה
3 9.1% במידה רבה מאוד כאשר שומע/ת מוסיקה בבוקר,  זה ישפיע על מהלך היום 0.0% בכלל לא 0.0% כמעט ולא
2 6.1% במידה מועטה
3 9.1% במידה רבה
3 4.8% במידה רבה מאוד אני ישן עם מוסיקה
4 7.8% בכלל לא
2 1.7% כמעט ולא
8 .7% במידה מועטה
1 3.0% במידה רבה
8 .7% במידה רבה מאוד אני לומד עם מוסיקה
4 3.5% בכלל לא
3 4.8% כמעט ולא
1 3.0% במידה מועטה 0.0% במידה רבה
8 .7% במידה רבה מאוד מפריע לי אם שומעים לידי מוסיקה, נניח באוטובוס
4 .3% בכלל לא
1 3.0% כמעט ולא
2 1.7% במידה מועטה
3 4.8% במידה רבה
2 6.1% במידה רבה מאוד לדעתי צריך לפתוח בשירה את הבוקר במוסד בו תלמד
1 7.4% בכלל לא
8 .7% כמעט ולא
3 4.8% במידה מועטה
4 .3% במידה רבה
3 4.8% במידה רבה מאוד מצב הרוח משפיע על בחירתך בסוג המוסיקה 0.0% בכלל לא 0.0% כמעט ולא 0.0% במידה מועטה
3 9.1% במידה רבה
6 0.9% במידה רבה מאוד מוסיקה שאינה נעימה לאוזני משפיעה על מצב רוחי 0.0% בכלל לא 0.0% כמעט ולא
1 7.4% במידה מועטה
3 4.8% במידה רבה
4 7.8% במידה רבה מאוד   אלמד נושא מסוים דרך מוסיקה 0.0% בכלל לא
2 1.7% כמעט ולא
3 9.1% במידה מועטה
1 7.4% במידה רבה
2 1.7% במידה רבה מאוד         לדעתי כדאי ורצוי לחשוף תינוק עוד בפרי ביטנה של אימו למוסיקה 0.0% בכלל לא 0.0% כמעט ולא
1 7.4% במידה מועטה
3 9.1% במידה רבה
4 3.5% במידה רבה מאוד מוסיקה יכולה לגרום לביטוי רגשי כגון: כעס, בכי, צחוק 0.0% בכלל לא 0.0% כמעט ולא 0.0% במידה מועטה
4 3.5% במידה רבה 56.5% במידה רבה מאוד       מוסיקה יכולה להשפיע על אופי הבן- אדם, ילד או מבוגר 0.0% בכלל לא
2 1.7% כמעט ולא
3 9.1% במידה מועטה
3 4.8% במידה רבה
4 .3% במידה רבה מאוד     מוסיקה יכולה לפתח קשרים חברתיים 0.0% בכלל לא 0.0% כמעט ולא
3 0.4% במידה מועטה
3 4.8% במידה רבה
3 4.8% במידה רבה מאוד   מוסיקה יכולה לגרום לחוויה שלילית
8 .7% בכלל לא
3 4.8% כמעט ולא
3 0.4% במידה מועטה
1 3.0% במידה רבה
1 3.0% במידה רבה מאוד לדעתי האזנה למוסיקה ביום הזיכרון/השואה מכבד 0.0% בכלל לא
2 1.7% כמעט ולא
4 3.5% במידה מועטה
1 3.0% במידה רבה
2 1.7% במידה רבה מאוד  
2 .2.3          מסקנות מהשאלונים:
לאחר הראיונות של סטודנטים לחינוך הסקנו שרובם מסכימים שהמוסיקה משפיעה לטובה, שבעזרתה אפשר לדעת יותר על אנשים ואיך הם מרגישים לפי משהם שומעים ברגעים מסוימים. המוסיקה מפתחת קשרים חברתיים ותודות לה במקרים מסוימים גורם לאנשים להשתחרר ולהרגיש חופשיים גם מבחינת התבטאות.     
2 .3
ניתוח של מאמרים:
ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של המוזיקה לאורך ההיסטוריה חקר האדם בסקרנות ובעניין את השפעתה של המוזיקה על עצמו ועל אחרים. הוא תהה והניח הנחות שונות לנוכח תופעות מסוימות שחזרו והופיעו תחת השפעתה. כללית, המוזיקה השפיעה על האדם באותו אופן לו צפה בשימושיה, אם כמשולבת  עם מטרות אחרות, ואם כחוויה אסטטית טהורה בלבד.
קשה להפריד בין השפעתה הפיזיולוגית והפסיכולוגית של המוזיקה. במשך מאות שנים נסו פילוסופים, פיסיקאים ומוזיקאים מזרמים שונים להסביר את מכניזם התגובה למוזיקה. הם נחלקו בין שתי תיאוריות: חלקם האמין שמוזיקה פועלת קודם כל על רגש, תוך יצירת הלכי רוח המשפיעים אגב כך על הגוף, אחרים הניחו שהתהליך הפוך, מהפיסיולוגי אל הפסיכולוגי.
רוב הזמן תהליכים אלו פועלים האחד על השני. המקרה הבא, למשל, טיפוסי ביותר, כשאלמנה נאורוטית טענה שאינה אוהבת את הצליל החצוצרה משום שהוא מכאיב לאוזניה. זו עשויה להיות תגובה עצבית מובהקת. אולם נמצא שבעלה, איתו היו לה יחסים גרועים ביותר, ניגן בחצוצרה והיא התנגדה לכל בכל תוקף. מקור תגובתה הדוחה לצליל החצוצרה יכול להיות בצלילה המתכתי, אך גם באסוציאציות הכואבות הקשורות בו עבורה.
לאורך ההיסטוריה נשארו תגובות האדם זהות באופן עקרוני, והושפעו ע"י גורמים דומים, כלומר הקליטה הפיזית של הצליל ע"י האדם, רגישותו הנרכשת או הטבועה למוזיקה ומצב רוחו בעת השמעתה. התניות המבוססות על דעות קדומות, סביבה, חנוך וגורמים חוץ מוזיקאליים אחרים ממלאים תפקיד נכבד בתגובות אלו. איננו יכולים להתעלם מהם.
אדם יכול להגיב רק למוזיקה בת-תרבותו, הנושאת עבורו משמעות ורגש. תרבותו אינה רק תלויה במקום גיאוגראפי, מפני שגם באותה חברה תגובות האנשים לחוויות אמנותיות משתנות לפי הרקע החברתי או חינוכי שלהם. באותה חברה אנחנו יכולים למצוא גם אנשים שנשללו מהם קשרים, מוזיקאליים מסוימים או מוזיקה נכפתה עליהם, אחרים גלו את המוזיקה בעצמם ללא כל הדרכה. חלקם מתעלם או מקבל רק סוג מסוים של מוזיקה עקב דעות קדומות אישיות או חברתיות.
מאחר והתגובות הפיזיות והפסיכולוגיות משפיעות אחת על השנייה, הרי מספר הגורמים הבלתי-ניתנים למדידה המעורבים בתהליך, הופך את התראפיה באמצעות המוזיקה לאמנות יותר מאשר למדע.
הבנת מהותן וגורמיהן של תגובות האדם למוזיקה היא הכרחית בישום תראפיה באמצעות מוזיקה, מפני שמסקנות שונות עשויות להכתיב טכניקות שונות. אחד מתחומיה הוא בחינת תגובות החולה לניסויים מוזיקאליים מסוימים, תגובות עשויות להיות לעזר לדיאגנוזה או לטפול במחלה. תחום אחר הוא יצירה מכוונת של תגובות מסוימות בחולה, שאחר כך אפשר לשלוט בהן ולהפנותן למטרה תרפויטית ספציפית. מאמר זה מדבר על שתי התיאוריות, אחת מהן טוענת שהמוסיקה משפיעה מהפסיכולוגיה (הרגשות) לפיזיולוגיה (לגוף) והשנייה טוענת ההפך. אפשר גם לראות במאמר שהמוסיקה משפיעה על הרגשות בצורה שונה בין האנשים. המוסיקה בת תרבות אחרת  תשפיע  פחות עליי ממוסיקה בת תרבותי. תפקידו של החינוך הריתמי-מוזיקאלי במסגרת חינוכו של הילד החרש החינוך הריתמי-מוזיקאלי נראה כמיועד לתפוס מקום מכובד בחינוכו של הילד החרש. במבט ראשון נראה משפט זה כפארא דוכס כי מה יכולה המוזיקה לתת למי שאינו מסוגל לשמעה?
קשייו של הילד הנולד חרש או הנחרש בגיל רך מאד מתבטאים בחוסר יחס לסביבה. בנטייה להתבודדות ובהפרעות מוטוריות. העדרה של הלשון מהווה אצלו גורם לתקשורת לקויה ולדלות מושגים גם יחד, האחור בהתפתחותו הרוחנית משפיע לרעה גם על המוטוריות שלו. הילד השומע לומד את אומנות הדיבור בשתי דרכים: חיקוי ויצירה עצמית. לגבי הילד החרש קיימת דרך החיקוי בלבד, וזאת בעמל רב ובעינויים. חיקוי מתמיד זה גורר אחריו חוסר יוזמה בכל השטחים. ראיית הסביבה ללא הבנת המתרחש בה וללא אפשרות להסתכל בה במכוון ומתוך הכרה מקהה את כושרו החזותי: הילד החרש מתקשה בריכוז מבטו בנקודה אחת לא פחות מן הילד המופרע או חולה נפש, אם כי הסיבות לכך שונות בכל מקרה.
אנו, השומעים, שוכחים כי הצליל שאוזננו קולטת הנו רק חלק מן הפנומן האקזוטי שלו. את חלקו השני, זה של התנודות היוצרות את הצליל, יכול, למזלו, לחוש גם החרש. גלי הקול ממלאים את עולמנו ומגיעים לאוזננו מן הסביבה, אך כידוע תיאורו הפנימי של הצליל הוא הנו הגורם להנאה ולחוויה המוסיקאלית האמיתית. תכונה זו של שמיעה פנימית קיימת גם אצל חרשים והם מסוגלים אפילו ליצור מוסיקה.  הלן קלר נתנה ביטוי להרגשותיה בתחום זה בצורה נאה במיוחד: "אמש, כאשר המשפחה האזינה לסימפוניה התשיעית של בטהובן, שמתי את ידי על הרמקול וחשתי את התנודות. ביקשתי לפתוח את המכסה ונגעתי בממבראנה. התפעלתי ביותר כאשר גיליתי שאני מסוגלת לא רק לחוש כל תנודה ותנודה אלא גם להרגיש את להט המקצבים, את הדופק ואת שינויי הדינאמיקה אשר  במוסיקה. שילוב תנודותיהם של הכלים השונים קסם לי והמקהלה הגדולה הכתה גלים באצבעותיי".
המוסיקה מעשירה את הילד החרש, הוא רוכש על ידה ניסיון שלא היה רוכש בלעדיה. התנועה הריתמית מהווה בשבילו מקור שמחה, עוזרת לו להתגבר על קשיים והפרעות הנגרמות לו על ידי החרשות ומשחררת אותו ממתח הלימודים הקשה שהוא סובל ממנו החל מגן ילדים. מאמר זה,  תואם בשאלת מחקר שלנו מפני שמדובר בחשיבות בשמיעת המוסיקה בחיים של ילדים חרשים. זאת אומרת, לא רק ילדים נורמטיביים מושפעים מאומנות זו. להתעסק במוסיקה עם ילדים נורמטיביים זה דבר פשוט  ובמקרה הזה של המאמר, להתעסק במוסיקה משנה את כל החיים של הילד ונותן לא ביטחון שבדרכים אחרות לא היה מסוגל להשיג.   תפקיד המוסיקה בחיי הילד הפסיכולוגיה בת זמננו גילתה את חשיבות הכוחות התת-הכרתיים בחיי האדם, והמחנך מוציא מתורה זאת את המסקנה, שעליו להשפיע על אותם הכוחות בנפש הילד. שאיפה זו גרמה למהפכה בחיי החינוך והמושג חוויה נעשה מושג מרכזי. אולם שטח אחד, העשוי להחדיר את השפעתנו לאותו עומק זה הוא האומנות. אמנם טיפלו כבר הרבה בציור ובפיסול, וכמה תערוכות של ציורי מאופיו ומחוויותיו. ואולם יש אמנות המגיעה לשכבות יותר עמוקות, והיא המוסיקה.
החינוך המוסיקלי הוא אחד היסודות החשובים ביותר לעיצוב דמות הילד, דמות האדם לעתיד. הוא צריך לשמש מקצוע עיקרי בגן ובבית ספר. זוהי אמת לגבי כל ילד ולא רק לילד המחונן בכישרון אמנותי או כשרון מוסיקלי מיוחד. אם נגדיר ילד בלתי מוסיקלי כילד שאינו יכול להגיע לחוויה מוסיקלית, נוכל לומר, כי ילד בלתי מוסיקלי אינו קיים למעשה.
יש הבדלים עצומים בכישרון המוסיקלי בין ילדים שונים, ועל פי רוב הם מתגלים כבר בגיל רך מאוד, ועומדים בעינם אפילו אחרי חינוך מוסיקלי ממושך. ילד מוסיקלי במידה בינונית לא יוכל לבצע אפילו שיר פשוט באותה שלמות כמו ילד מוכשר מאוד. אבל הוא יכול להבינו לא פחות מחברו.   השאלה היא לא מה יכול הילד לתת למוסיקה אלא מה יכולה המוסיקה לתת לילד. היא יכולה לעשות אותו אדם יותר הרמוני, יותר מאושר, יותר עמוק.
המוסיקה מסדרת את הצלילים השונים לאורגניזם, על כן היא משפיעה גם על השומע לסדר ולארגן את כוחותיו, כוחות הגוף והנפש גם ביחד. בחיי הילד הקשר בין מוסיקה ותנועה הדוק מאוד, הדוק עד כדי כך שהתנועה עוזרת לא פעם לקליטת המנגינה. בנפשנו מעוררת המוסיקה הרגשה של סדר פנימי, של הרמוניה. על כן היא המורה הטובה ביותר למשמעת אמיתית, משמעת פנימית. היא עוזרת לילד כיחיד בלחברת הילדים בכלל. אולם המוסיקה שתי פנים לה, בחינת דו-פרצופין. היא האומנות המוחשית ביותר וגם מופשטת ביותר. היא גילוי של הארוס, אולם היא גם תפילה ובה משתפכת הנפש בכל מצוקתה.היא מגלמת איפוא את הניגודים הגדולים המציינים אותנו כיצורי-אנוש, ובכך גם השפעתה העצומה על חיי הנפש שלנו ופי כמה גדולה השפעתה על חיי הנפש של הילד, שכן גם בילד נפגשות שתי תכונות סותרות זו את זו: מצד אחד הוא יצור טבעי, ובצד שני הוא גילויו של צלם האלוהים בכל מלוא זהרו.
דו-פרצופיותה זו של המוסיקה מתגלה, כמובן, גם בחוויה מוסיקלית. היא אינה משפיעה רק בהכנסת סדר והרמוניה, רק בארגון הכוחות בריכוזם, היא גם עושה את ההפך. המוסיקה יכולה להביא אדם לידי שכחה עצמית, לידי התעלות, להעבירו אל מעבר לתחום הממשות. ילד שמגיע לחוויה לא ישכח אותה לעולם, וגם כשיגדל ויתגבר, בשעה שיבואו עליו ימי פיזור נפש, ימי ריקנות נפשית, ימי ייאוש-ידע למצוא את עצמו מפלט. משאון העולם החיצוני הוא מסערות לבו יימלט אל המוסיקה.
מאמר זה, תואם בשאלת מחקר מפני שמדובר בחשיבות במוסיקה אצל בני אדם. כמה חשוב לחוות את המוסיקה ולהיות חלק ממנה כדי לחיות בהרמוניה כל אחד עם עצמו.   בעזרת המוסיקה, בן אדם הנמצא בדיכאון או פשוט שלא טוב לו, יכול לצאת מהרגשות האלו. מדוע הם נעים?
כל אחד מאתנו אנשי החינוך בגיל הרך, הורים, מטפלים, יודע שכאשר תינוק או פעוט שומע מוסיקה הוא מתחיל לנוע. תינוקות מניעים את רגליהם וידיהם, פעוטים מניעים את גופם קדימה ואחורה וילדים קטנים מתנועעים במרחב, רוקדים ומחוללים מה יש במוסיקה שגורם לנו לעשות את כל זה?
הקצב, משותפת לבני אנוש תכונתם להגיב לקצב בתנועה. חיפוש בספרות מקצועית בתחום הגיל הרך לא הביא עד כה ממצאים רבים באשר לתגובתם התנועתית של פעוטים למוסיקה. חשוב היה להבין את התגובה התנועתית המוכרת והמקסימה כל כך. מהיכרותנו עם פעוטים ידענו שהם מסוגלים להקשיב לקטעי מוסיקה קצרים ולהגיב עליהם בתנועה וגם שערנו שנוכל "להחזיק" בתשומת ליבם לאורך זמן רב מעט יותר אם נשמיע להם קטעי מוסיקה שונים.
ואכן כך עשינו: ביקשנו וקיבלנו רשות ממעונות נעמת במחוז הצפון לערוך את המחקר. כדי ליצור את כלי המחקר גייסנו את גישתה של הרקדנית והמחנכת הגב' אן ברלין: הקלטנו קלטת המורכבת מקטעי מוסיקה שונים ומגוונים בעלי אורך של כ 50 שניות כל אחד.
באמצעות הדגמה הצגנו בפני הילדים את  המשחק "נוע-וקפא" (או“Move and Freeze"  ) והתחלנו לצלם בוידיאו, לתעד ולרשום.
התוצאות היו מדהימות. כצפוי – הילדים אכן התנועעו. אבל קשה לתאר איזה מגוון של תנועות, איזו פרשנות מדהימה למוסיקה, אילו הבעות של ריכוז, אושר, שמחה, שובבות קלטה המצלמה.
ומה גילינו במחקר?
קודם כל ניתן לומר כי התגובה התנועתית של הילדים מצביעה בבירור על מהלך קוגניטיבי מוסיקלי. נכון שכלפי חוץ התגובה ניכרת בתנועה, אולם תהליך העיבוד המנטאלי של המוסיקה והעברתה לביטוי תנועתי מעידים על תהליכי חשיבה (קליטת צליל, זיכרון, זיהוי וניתוח) וקבלת החלטות.
הפעוטים הקשיבו למוסיקה בריכוז מוחלט ובתשומת לב מרבית ועמוקה. הם הגיבו תוך שניות ספורות לצלילים הראשונים ששמעו תוך התאמה מדהימה למרכיבי המוסיקה השונים : אם המוסיקה הייתה מהירה – הגיבו מיד בתנועה מהירה. אם המוסיקה התחלפה למוסיקה איטית – הם הגיבו מיד בהאטת התנועה ובהתכופפות.  כאשר ניכרו במוסיקה סימני מתח מסורתיים (חילופי הרמוניות בלתי פתורות, מהלכים מלודיים מיוחדים, תזמור יוצר מתח) – הגיבו הילדים בתנועות גוף מלאות מתח, כמו הטית הגוף קדימה ו"כמעט" נפילה. איך הם יודעים מהי ההרמוניה במוסיקה?
ברור שכל מי שלא למד מוסיקה ויודע תווים לא מסוגל לנתח את המהלכים ההרמוניים. אבל מול עינינו ממש הוכיחו הפעוטים כי הקשבה עמוקה למוסיקה מלמדת אותם באופן ישיר על החומרים והמבנים הבסיסיים כל כך של המוסיקה.
בעבר, כאשר למדנו על התפתחות מוסיקלית של ילדים ועל דרכי הוראה מתאימות להתפתחות זו, לימדו אותנו שילדים "קולטים" קודם כל לחן (בגיל 1-3), וקצב ( בגיל 3-5), ורק אחר צורה ( בגיל 5-6) והרמוניה ( בגיל 10). והנה, מול עינינו ממש הוכיחו לנו הילדים שהם שומעים את המוסיקה כולה. שהם מגיבים למוסיקה כולה, שאין מוסיקה שהיא "קשה" או "מסובכת" מידי עבורם. הילדים הקשיבו בשימת לב גמורה לכל סוגי המוסיקה. ישנם הבדלים גדולים בתגובותיהם של הילדים. לכל ילד העדפות משלו, יכולת ריכוז שונה ודמיון עצמאי. אבל המחקר מגלה גם שההבדלים טמונים ב"אוצר התנועות" שעומד לרשות הילד: ככל שאוצר התנועות (הרפרטואר המוטורי) גדול ומגוון יותר – כך מתעשרת ומתעדנת תגובתו למוסיקה. הוא יכול להביע בעזרתן דקויות ולהגיב על שינויים ומורכבות במוסיקה. אנו שואלים את עצמנו לא פעם: איזה סוג מוסיקה מתאים לילדים? מה ראוי להביא בפניהם ומה לא? קשה כמובן לקבוע עבור האחר, מפני שמוסיקה היא בראש ובראשונה עניין של טעם וכמו כל אמנות הקריטריונים ל"יפה" הם בעיתיים. אבל אם נשוב אל המחקר, הרי ראינו שהפעוטים היו מוכנים לבחון כל מוסיקה שהבאנו בפניהם, ואולי מכך ניתן ללמוד שתפקידנו הוא להיות מתווכי תרבות: להביא בפני הילדים מגוון של מוסיקה מהעולם, מתרבותנו אנו ומתרבויות אחרות ולהניח להם לפתח טעם אישי, העדפות ואהבות משלהם.
כדאי לאפשר לילדים גישה חופשים לקלטות ולטייפ בדיוק כפי שהם יכולים לגשת באופן חופשי לפינות היצירה והתחפושות. צריך לחשוב בתשומת לב רבה על העזרים (טייפ, קלטות) וליצור אזור ידידותי למשתמש ולסביבתו. אזור מוסיקה שיאפשר לילד להאזין למוסיקה שאותה כבר הכיר, כמו גם למוסיקה חדשה. אם המחקר מצא שיש קשר הדוק בין חשיפה למוסיקה, התנסות בתנועה ובניית מודל ייצוגי מוסיקלי, מהי השלכה הישירה לעבודתנו עם ילדים? במילים אחרות התגלה שניסיון תנועתי מוסיקלי משפר יכולות.
במחקר ראינו שהילדים מתמידים בחיפוש אחר תגובות תנועתיות כל עוד מושמעת להם המוסיקה.
יכולת ההתמדה הפתיעה אותנו. נראה שהם לא מתעייפים כלל מלחקור באמצעות גופם את האפשרויות השונות שמזמנת להם המוסיקה. ילדים עליהם העידו המחנכות שהם קצרי רוח בדרך כלל, נצפו בעת הפעילות המתוארת כשהם סבלניים באופן יוצא דופן. והנה שוב יש לפנינו השלכה ישירה לחיי הגן: אפשר "לגלות" ילדים מסוימים באמצעות תנועה ומוסיקה, אפשר להעניק להם את ההערכה שלנו על תכונות אלו בצדק וביושר. נכון, אולי בעת שמיעה פסיבית של שיר או סיפור הם מגלים חוסר קשב וסבלנות, אבל הנה בעת תגובה תנועתית למוסיקה הם מגלים בדיוק את ההפך: קשב מרוכז וסבלנות אין קץ.
ראינו שילדים פיתחו תבניות תנועה מיוחדות ואופייניות להם. למשל – ילד שעסוק בתבנית של "ריצה, גלגול, עמידה וקפיצה", או ילדה שעסוקה בסיבובים רבים על המקום באמצעות ציר תנועה (נשענת על רגל אחת ומסתובבת), או ילד שעסוק בריצה בקו ישר מקיר אל קיר ובהחלפה מהירה של כיוון התנועה, או ילדה שעסוקה בתנועה שקראנו לה "תנועת תפילה": שתי ידיים פרושות מעלה והראש מוטה לאחור.
במהלך ההתנסות הם פיתחו ושיכללו את תבניות התנועה וניסו אותן על סוגי מוסיקה שונים.
לפעמים זה ממש התאים להם ולפעמים לא. אבל הם עברו את כל שלבי הניסוי והתעיה ממש מול המצלמה.
חשוב לנו כמחנכים להבין מה הוא הערך המוסף של קבוצת השווים, מה לומדים ממנה הילדים ובמה הם זוכים כשהם שותפים בה. ובכן, מסתבר שילדים משתפים פעולה באופן ספונטני וללא מילים כאשר הם חווים יחד מוסיקה ותנועה. כל אותם כללים שאנו טורחים ללמדם במצבים אחרים, כמו: התחשבות בזולת, הקשבה ותשומת לב לצרכיו, שיתוף פעולה, הידברות והערכה, באים כאן לידי ביטוי בלי כל מאמץ מצד המבוגר וללא תיווכו. הילדים חלקו את מרחב התנועה באופן טבעי וללא תקלות. הם הצליחו לנוע (ולעיתים באופן סוער למדי) מבלי לפגוע זה בזה, מבלי לריב או לדחוף. אבל לא רק זאת. הם שיתפו פעולה ברמות שונות ואף יצרו יחד ריקוד משותף. המצלמה קלטה ריקודים של ממש, כוריאוגרפיות מעניינות שנוצרו תוך כדי התנסות במוסיקה ותנועה. ילדים מסוימים הפכו למובילים ולדמויות חיקוי. לא תמיד היו אלה הילדים המובילים בדרך כלל בגן. ילדים הפכו ל"מעניינים" עבור חבריהם לפעילות: אחרים עמדו והתבוננו בהם, חיקו אותם או הזמינו שיתוף פעולה ו"דיאלוג" תנועתי עמם. מה זה אומר לנו, אנשי החינוך? במהלך הפעילות במסגרות החינוכיות כמעט ואיננו מייחדים מקום ללמידת עמיתים. ובכן המחקר מראה שכדאי.
ילדים יכולים ללמד אלו את אלה דברים שמבוגרים לא יכולים ללמדם (הילדים כמעט ולא חיקו את תנועות המטפלות והגננות במחקר וגם כאשר ניסו לחקות אותן – התנועות לא התאימו לילדים והן ננטשו לטובת חיקוי תנועות של חבריהם בני גילם).
נראה כי המחקר מצביע בצורה בולטת על משהו שכולנו יכולים לעשות: לאפשר לפעוטים ולילדים רכים לשמוע מוסיקה ולהגיב עליה בתנועה, כיחידים ובקבוצת השווים, ללא תיווך והנחיה של מבוגר.
לצערנו, רב המסגרות החינוכיות לא בנויות להתנסות תנועתית מוסיקלית חופשית. ישנה צפיפות רבה בחדר הפעילות, שטיח, מתקנים מסוכנים בעלי פינות חדות, ומעל לכל – קבוצות גדולות של ילדים ורעש תמידי בחלל הפעילות. על מנת לאפשר לילדים רכים לנוע ולהשיג את ההישגים עליהם מצביע המחקר, עלינו לחשוב היטב איך אפשר לפנות חלל פעילות מתאים, לבודד אותו מהמולת היום יום בגן, לצייד אותו בטייפ טוב ולאפשר לקבוצות קטנות של ילדים או ליחידים לפעול בו באין מפריע.
נראה כי זה המעט המתבקש מתוצאות המחקר.
מחקר זה, תואם בשאלת מחקר של העבודה שלנו. זה מדהים איך הילדים יכולים להבין את המוסיקה מבלי שלימדו אותם לפני כן. אין צורך לשבת ולהסביר על המוסיקה כי ברגע ששומעים ומתחילים לרקוד ולחוות אינטראקציות בניהם זה שווה יותר מהרבה שיעורים שאולי לא כולם היו יכולים להתרכז או להבין. זאת דרך לימוד לא פורמאלי שמאפשר להגיע למקומות שאולי בדרך אחרת לא היו מגיעים אליהם.  "למה היה צריך בתי ספר למוסיקה?" חינוך מוסיקלי יכולים לעזור לילדים לשפר את מיומנויות הקריאה.
ילדים החשופים לתוכניות לימוד מוסיקה- יש ביכולתם להציג ביצועים קוגניטיביים מעולה, מיומנויות קריאה, לעומת בני גילם שאין להם הכשרה מוזיקלית, על פי מחקר שפורסם בכתב העת Psychology of Music. מחקרים אחדים דיווחו על אסוציאציות חיוביות בין חינוך מוסיקה ואף יכולתם הלא מוסיקלי גדל בתחומים כגון לשון, מתמטיקה, מרחב אצל ילדים.
לקחו כיתת ילדים מבתי ספר שונים הממוקמים באותו אזור גיאוגרפי עם מאפיינים דמוגרפיים דומים, כדי להבטיח ששתי קבוצות הילדים יהיו דומים ככל האפשר מלבד חוויית המוסיקה שלהם. ילדים בבית ספר אחד למדו פסנתר לתקופה של שלוש שנים רצופות במסגרת תוכנית התערבות מקיפה הדרכה. ילדים הלומדים בבית ספר אחר לא קיבלו הכשרה מוזיקלית רשמית על כלי נגינה ולא לקחו שיעורי מוסיקה. תוצאות המחקר הראו כי לקבוצת הלמידה המוסיקלית היה אוצר מילים משמעותי יותר ועושר ברצף מילולי מאשר בקבוצה הלא מוסיקלית. עקב חוסר ראיות לתועלת מוקדמת של המוסיקה, המחברים טענו כי החלטות כמו 'מתי' ללמד לא פחות חשובות כמו 'מה' ללמד.                                                                                                          לסיכום דבריהם של המחברים: לחקור איך מוסיקה יכולה לסייע בהתפתחות הקוגניטיבית יכול לעזור בחינוך ביכולת ללכת מעבר למצב מעורפל כמו המ