בס"ד
3 1.03.2008
רפרט בנושא:
קבוצות אינטרס תוכן העניינים
מבוא –…
3
הבחנה קבוצות אינטרס פרטי לציבורי –.. 4
תופעת הלוביסטים -…
9
דוגמאות לקבוצות אינטרס בארץ . 11
סיכום -…
13
מקורות –
14
מבוא
קבוצות אינטרס הינם מרכיב חשוב ולא מוכר של החיים המדיניים-חברתיים בישראל. קבוצות אלא הינם חשובות היות וישראל היא מדינה דמוקרטית ופלורליסטית שיש בה הרבה אינטרסים. בדרך כלל קבוצה זו אינה מוכרת כיוון שתשומת ליבם של החוקרים, המדינאים והאזרחים ממוקדת ב"גיבורים" הראשיים של הדרמה הפוליטית בישראל-במפלגות הפוליטיות. קבוצות האינטרס ידועות גם בתור "קבוצות לחץ" או כ"ארגונים ציבוריים". קבוצות אינטרס במתכונת זו או אחרת, פועלות בכל מדינה. דוגמא קיצונית לקבוצת אינטרס היא ארגון הסולידאריות בפולין במשטר הקומוניסטי ודומה לכך גם בברית המועצות. חשיבותן הפוליטית של קבוצות האינטרס ניכרת בעיקר במשטרים דמוקרטיים. טוקוויל קבע כי בארה"ב, שהיא מדינת הקבוצות, האינטרס הפרטי הוא הבסיס לחיים המדיניים והתקינים.
אז מהי בעצם קבוצת אינטרס?
בראש בראשונה קבוצת אינטרס היא קבוצה, היא כוללת מספר אנשים שיש ביניהם מכנה משותף. קבוצת אינטרס הינה ארגון של שני אנשים או יותר,בעלי מטרה משותפת,הפועלים במטרה להשפיע על מדינות ציבורית, הכוללת החלטות המתקבלות על ידי הרשויות. לעומת זאת יש קבוצות אינטרס שמטרותיהן חובקות עולם ומלואו. דוגמה מובהקת לכך היא הסתדרות העובדים שמטרותיה הם כלכליות,חברתיות ותרבותיות. ניתן למיין קבוצות אינטרס. מיון זה מבוסס על שלושה מרכיבים:המבנה הארגוני,תוכן האינטרס והמטרה לשמה נועדו חברי הקבוצה. בנוסף לכך קבוצות האינטרס נמדדות על פי ממדיהן הארגוני ומחולקות שלושה קבוצות:
קבוצות אינטרס אקראיות(אנמיות) שרוב פעילותן מתבצעת ברחוב(לדוגמא: הפנתרים השחורים). קבוצות אלו מאופיינות ברמה נמוכה של הארגון. הם אינן בעלות חברים קבועים ורשומים,מוסדות נבחרים, מימון או פעילויות שוטפות. הן נוצרות כתוצאה מאירוע קונקרטי, והן אינן מאריכות ימים.
קבוצות אינטרס לא מאוגדות הן קבוצות לא מאורגנות.  קבוצות אלו כוללות נשים, בני עדות מסוימות אשר מאופיינות ע"י מכנה משותף ואלי אפילו תודעה משותפת.
קבוצות מוסדיותקבוצות מאוגדות ניתן לאתר כמעט בכל ארגון. סוג זה של קבוצת אינטרס הוא הנפוץ ביותר. קיים הסבר חברתי ליצירת קבוצת האינטרס. קבוצות האינטרס נוצרות  כתוצאה מתהליכים של שינויים חברתיים. בנוסף לכל הן נוצרות עקב קיפוח והן פועלות לשיפור מצבן. קבוצות האינטרס הן בעלות תפקיד מרכזי בהפעלת הדמוקרטיה, הן משלימות את תרומתן של המפלגות לגיבוש הדמוקרטיה.  חלק מתפקידי קבוצת האינטרס הוא עיצוב "סדר היום" הפוליטי. חלקן של הקבוצות בעיצוב היום הוא בבואה לתפקידן. תרומתן מחולקות לשלושה מודלים: 1) מודל השתתפותי בו קבוצות אלו ממלאות תפקיד מכריע בעיצוב סדר היום. 2) מודל גיוסי 3) מודל הצמרת הכורך בתוכו יסודות של שני המודלים האחרים. הקבוצה מציגה תביעות של אזרחים כמודל השתתפותי, ובו בזמן היא מבטאת מעורבות בולטת של הממשל בחיי הקבוצות כבמודל הגיוסי.
קבוצות אינטרס נוקטות בשיטות פעולה מגוונות במטרה להשיג את מטרתן שהיא בעצם השפעה על המדיניות הציבורית. תנאי הכרחי להשפעה הוא גישה למוקדים בהם מתקבלות החלטות  אלו. גישה זו מאפשרת העברת תביעות  והבאתן לידיעת השלטונות. שיטות הפעולה מיועדות להעביר את המסר ולגרום לפעולה העולה בקנה אחד עם מאוויי הקבוצה. כלל ברזל לבחירת אסטרטגיה קבוצתית היא כלל הזמינות והיעילות. חוקרי קבוצות האינטרס הציגו שורה שלמה של שיטות פעולה קבוצתיות הכוללות שתדלנות במוסדות הממשל, פנייה ישירה למופקדים על קבלת ההחלטות, ייצוג במוסדות מחליטים, הפגנות ושביתות. רשימה זו, אינה ממצה את האפשרויות הזמינות לקבוצה, משתרעת על רצף פעולה הנע מ"השפעה" עד "כפייה". ההשפעה מבוססת על הידברות בדרכי שלום, על הסברה ושכנוע. הכפייה נשענת בעיקר על איום ולחץ. אין קו ברור המפריד בין הלחץ לבין ההשפעה. שימוש באמצעי לחץ הוא עניין של יום יום. השיטה היא עד כדי כך נפוצה, שבטעות מכנים קבוצות אינטרס בשם "קבוצות לחץ". יש לזכור שהלחץ הוא אחת השיטות הזמינות לפעולה ואינו בהכרח דפוס פעולה בלעדי או עיקרי.
כיצד ניתן לכפות על השלטון את רצונה של הקבוצה?
ראשית, יש לפנות לערכאות. בהתנהגות זו אין חריגה מכללי הסדר הטוב, להפך, הפנייה לבית המשפט מעידה על דבקות בנורמות החוקתיות המקובלות במדינה. יחד עם זאת, יש בה יסוד של כפייה ואילוץ השלטון להחליט בדרך שעולה בקנה אחד עם משאלות הקבוצה. שיטות בוטות יותר הן העצומה, ההפגנה והשביתה. רק במשטר דמוקרטי רשאיות הקבוצות לכנס עצרות,להזעיק את חבריהן להפגנות ולהכריז על שביתות. עצם השימוש בשיטות אלה מעיד כי קיימת דמוקרטיה  שיש בה הזכות לזעוק, להפגין ואף לשבות.  אין להתעלם בין ההבדל שבין פוטנציאל לבין השפעה. הדרך המוצעת לבחינת התוצאות כוללת שלושה תנאים שבהעדרם אין לצפות שהללו תהיינה חיוביות:
תנאי ראשון: לקבוצה צריכה להיות גישה למקבלי החלטות תנאי שני:     השלטון צריך להאזין לקבוצות לפני קביעת המדיניות.
תנאי שלשי:  הקבוצות צריכות להיות בעלות תחושה של השפעה.
מכאן ניתן להסיק, שמערכת פוליטית שבה אין תוצאות חיוביות לפעולת הקבוצות אינה נוטה להיות דמוקרטית. קריטריון ההשפעה הינו רק אחד מאמות המידה להערכת הזיקה בין קבוצות האינטרס למאפייניו הדמוקרטיים של המשטר המדיני. יחד עם זאת מידת השפעתן של קבוצות אלו עשויה לזרות אור על התהליך הדמוקרטי במדינה כלשהיא.  תרומתן של קבוצות אלו לדמוקרטיה בישראל תיבחן בארבעה מימדים:מד ארגוני,ממד תפקודי,ממד הפעולות וממד התוצאות.