שאלה
1 א.  משה בוחר לפרש את ההתנהגות של יעקב, כהתנהגות שמאפיינת את תכונותיו של יעקב, ולכן הוא מסיק על סמך הסיטואציה המתוארת, שיעקב הוא אדם תוקפן ובלתי מנומס. תהליך זה נקרא טעות הייחוס הבסיסית – והוא מתייחס לנטייתם של אנשים לחפש את הסיבה להתנהגות, בגורמים פנימיים (יעקב הוא אדם תוקפן ובלתי מנומס), ולא לחפש את הסיבה להתנהגות בגורמים מצביים חיצונים.
 גב' לוי בוחרת לתלות את הכישלון של תלמידיה במבחן, בגורם מצבי חיצוני, ולכן היא מסבירה שהכישלון הוא תוצאה של מזג האוויר החם שהיה ביום המבחן. תהליך זה נקרא הטיה ברשות העצמי – והוא מתייחס לנטייתם של אנשים להכחיש או לתרץ את אחריותם לכישלון, ולתלות אותו בגורם מצבי חיצוני.
א.
הצעה 1: מומחה פיננסי המפרט את יתרונות לחברת ביטוח ועלותה הנמוכה ביחס להטבות הצעה
2 : שחקן מוכר ואהוד יפרסם את המוצר, תוך הדגשת בחירתו וחיבתו לחברת ביטוח זו.
חברת ביטוח זו עוסקת בניסיונות לשכנע אותנו לרכוש את מוצריה; שכנוע הוא בעצם מאמץ מכוון לשינוי עמדותינו כלפי אותו מוצר או סיטואציה, אולם על מנת שניסיון השכנוע יצלח, נדרשים תנאים מסוימים.
שאלה
3 עינת תופסת את עצמה כאדם מגיש עזרה.  באחד הימים חברתה של עינת טלפנה אליה ובקשה ממנה לסייע לה בהעברת דירה. עינת, שעסקה באותו הזמן בקריאת ספר מעניין, סירבה ואמרה כי אינה חשה בטוב. לאחר שניתקה את הטלפון התקשתה עינת להתרכז בקריאת הספר. תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי אומרת שאדם חש אי נוחות גבוהה כאשר חל פער בין העמדה שלו לבין עמדה סותרת או בין עמדה שלו ובין ההתנהגות. הפער יותר תחושת אי נוחות קוגניטיבית הגובלת בחרדה והאדם חש צורך עז לייצר קונסוננס כלומר איזון . הדרך בה אדם פותר את הדיסוננס יכול להיות: 1. להוסיף קוגניציות משכיחות. 2. להפחית קוגניציות מעוררות דיסוננס. 3
לשנות את ההתנהגות.
שאלה
4 א.
מנהל המפעל טוען כי היות ומדובר בישיבה של סקטורים שונים במפעל סביר להניח כי ההחלטות שיתקבלו ישקפו את מגוון הדעות הקיימות במפעל, כאשר מטרתה הייתה להגיע להחלטות ביצועיות בנושאים שונים, אך הדבר ממש לא עובד כך.
למעשה, רוב הסיכויים שבמצב קבוצתי שכזה מה שייקרה הוא תופעת הקיטוב הקבוצתי-הנטייה של קבוצות להגיע להחלטות קיצוניות יותר מההחלטות שחבריהן היו מקבלים אילו פעלו לבדם שאלה 5:
א.מילגרם ערך סדרה של 19 ניסויים נפרדים במעבדה, שהשתתפו בהם יותר מ- 1,000 איש. משתתפי המחקר סברו כי הם משתתפים בניסוי מדעי בנושא זיכרון ולמידה. נאמר להם כי למחקר מטרה חינוכית, והיא: כיצד הענישה משפיעה על הזיכרון במטרה לשפר את הלמידה באיזון בין תגמול לעונש.
בניסוי המשתתפים היו ה"מורים" והיה עליהם לתת הלם חשמלי ל"תלמיד" בכל פעם שזה שוגה. הנסיין עמד בצד עם חלוק לבן והיה הסמכות הלגיטימית- הוא הציב את הכללים חילק את התפקידים בהגרלה מדומה (כיוון שהתלמידים היו משתפי פעולה, ולא באמת קיבלו שוקים חשמליים) וציווה על המורים לפעול במידה והיססו.