לדעתי, עם השנים, מתעוררת השאלה:
 האם ניתן למנוע מהמשטר האיראני לפתח נשק גרעיני באמצעות מהלכים דיפלומטיים?
 במסגרת העבודה אעסוק בין היתר בדרכי ההתמודדות שננקטו בעבר ע"י ארה"ב ואירופה כדי לעצור את "הפצצה האיראנית". כמו כן אבחן גם דרכי פעולה נוספות העומדות לנגד ישראל או המערכת הבינ"ל כנגד איום זה.  הנחת מחקר:  איראן לא תיכנע ללחץ בינ"ל ותמשיך את תהליכי היצור הנשק הגרעיני.
הבדיקה תיערך לפי  גישת הריאליזם מדיני, והתיאוריה של פתרון קונפליקטים.
רמת ניתוח: רמת המדינה- מאפייני שלטון (אידיאולוגיה, יציבות), המצב הפנים מדינתי ואתבונן גם מזווית הראיה הבינ"ל- שתבחן בעיקר את ההרתעה הישראלית מול איראן.
שאלת המחקר מהם השיקולים הפוליטיים, הצבאיים העיקריים (הן ברמה הגלובלית והן ברמה המדינית) שהובילו את איראן לפתח נשק גרעיני?
ניתן לחלק את היחסים הבינלאומיים לפי אבחנה בין אלימים ולא אלימים, ובהתאם לכך לאסטרטגיה ולדיפלומטיה, כאשר הדיפלומטיה היא העוסקת ביחסי חוץ בזמן שלום ואילו האסטרטגיה ביחסי חוץ בזמן מלחמה (הרכבי,
1 990). לפי הרכבי ,1990, בעוד ששתיהן מהוות אמצעי השפעה ושכנוע, הרי שבעוד שהדיפלומטיה פועלת באמצעות משא ומתן ,ואף משתמשת בסנקציות, הרי סנקציה סופית בה היא משתמשת כבאיום תהיה הפתיחה במלחמה שהיא הרי הפעלת האסטרטגיה. גם בתקופת שלום האסטרטגיה מסייעת, ( הרכבי, 1990 ) לדיפלומטיה ,בין היתר על ידי על ידי התעצמות צבאית.
בעוד אשר המלחמה היא אמצעי השכנוע הסופי שבידי הדיפלומטיה, הרי  שגם כאשר מתנהלת המלחמה ממשיכה הדיפלומטיה לפעול בכדי לקדם את אותם המהלכים שיביאו להפסקת המלחמה (הרכבי,1990).כאשר בעוד שהאסטרטגיה היא סנקציה בידי הדיפלומטיה , אין הדיפלומטיה סנקציה בידי האסטרטגיה ( הרכבי, 1990 ).
באיראן קיימת תחושה של סכנת מלחמה מתמשכת לאורך מאות שנים כאשר זו כבר הפכה  לחלק מובנה בתפיסת הביטחון של המדינה.
אולם בעוד שלפי הריאליזם המדיני ,המתמקד באינטרס אך מכיר בכך שלכל מדינה יש אינטרסים משלה ואין עליונות לאידיאולוגיה של מדינה כלשהי, הרי שאיראן פועלת לפי עליונות האינטרס של עצמה ומתעלמת מאינטרסים של יתר המעצמות, מעבר לכך, היא אף מתריסה כנגד האינטרסים שלהם ומכריזה כי היא תשיג את האינטרס שלה ולא תירתע בדרכה מאמצעים דיפלומטיים מאיימים שינקטו כלפיה מעצמות המערב.
ראשי פרקים:
פרק עמודים פתיחה
2 מבוא
3
שאלת המחקר
3 אסטרטגיה ודיפלומטיה ביחסים בינלאומיים.
4
האסטרטגיה הגרעינית – גורם ההרתעה 5
גישת הריאליזם המדיני.
7
איראן ע"פ הריאליזם המדיני.
11
סיבות פיתוח נשק גרעיני על ידי איראן-תפיסת הביטחון הלאומי של איראן, סקירה היסטורית קצרה, בחינה של האינטרסים הפנים מדינתיים.
1 3
התפתחות הדוקטרינה הגרעינית האיראנית.
משפטים מניעיה הוודאיים של איראן להשגת נשק גרעיני
1 7
תפיסת איראן את המחלוקת הבינלאומית לגבי תוכנית ההתחמשות שלה
1 9
תהליכים חיצוניים המשפיעים על תפיסת הביטחון של השלטון האיראני.
20 תגובות איראן לדרכי התמודדות, שננקטו עד כה ע"י ארה"ב והאו"ם- תוך התייחסות לתיאוריה של פתרון קונפליקטים.
23
השפעת מאזן ההרתעה האסטרטגי על פתרון קונפליקטים ע"י מהלכים דיפלומטיים (ע"פ תורת המשחקים,דילמת הביטחון, האם איראן פועלת כמדינה רציונאלית).
28
קווים לדמותו של אחמדינג'אד.
30 התמקדות בישראל
3 1
סיכום.
35
ביבליוגראפיה
3 9