בין בדיון וממשות – ממ"ן 16 בציון 88
נושאים: דוברין האדם ואנדרטת התחייה, מסגרת ההסבר המופלא והמוזר, סיפור פנטסטי, עלילת משימה ועלילת מזימה, סכמה של עלילת סיפור בלשי שאלה 1
א. בסיפורים "דוברין האדם" ו"אנדרטת התחייה" כאחד מוצגת המציאות הסיפורית מנקודת מבטו של מספר דמות מוגבל בתפיסתו וידיעתו ובשני המקרים הסיטואציה האפית היא של מסירת ההתרחשות בדיעבד. בשני הסיפורים מעוצב הבדוי במידה רבה על רקע הממשי כאשר "דוברין האדם" מאפשר להסיק סיטואציה של עיר כלשהי בשנות החמישים ואילו "אנדרטת התחייה" אינו מאפשר לעמוד במדויק על התקופה (שיכולה להיות אפילו עתידנית בשל היכולת לשגר אנשים לכוכבי לכת אחרים) אך כן על המיקום הגיאוגרפי של ירושלים (בשל הקשר לביאת המשיח והסמיכות לרמאללה). שני הסיפורים מתאפיינים במידה רבה במלאות ריאליסטית המצטיינת בפירוט רב של מאפיינים קונקרטיים וסיטואציות (כמו סיטואציה משפחתית) המוכרות מהמציאות. כלומר, שני הסיפורים מעצבים מציאות דמוית-ממשות המהווה רקע קונקרטי ומוכר להתרחשות בהם. אולם אל הרקע הריאליסטי בשני הסיפורים נכנסים מרכיבים המעמעמים את הריאליזם (ב"דוברין האדם" – קישורים סיבתיים בלתי מסתברים, הופעתו של ה"שופט") או סותרים אותו לגמרי (ב"אנדרטת התחייה" – ביאת המשיח, פעולת הסיפר לאחר המוות, הטסת בני אדם לחלל, "קריאת המחשבות" של חברי ההנהלה ועוד).