מידת התארגנות של עובדים באיגודים מקצועיים והשפעתם על מערכת יחסי עבודה.
תכן עניינים
פרק עמוד רקע לצמיחת האיגודים המקצועיים.
§      ראשיתה של התאגדות מקצועית.
§      המהפכה התעשייתית ,החברה הקפיטליסטית ושוק חופשי  תחרותי.
§      גורמים שהאיצו את התפתחותם של האיגודים המקצועיים.
§      שלבים בתהליך התפתחות רוב האיגודים המקצועיים במדינות המערב.

2 -4
גורמים להצטרפות עובדים לאיגודים מקצועיים.
5-7
תפקידי האיגוד המקצועי.
§      מישורי תפקוד האיגודים המקצועיים. 7-9
תרומת האיגודים המקצועיים לכלכלה ולחברה.
§      היבט מונופול .
§      היבט הקול הציבורי.
§      היבטים כלכליים.
§      סדר חברתי.
10-משפטים הירידה במספר העובדים המתאגדים באיגודים המקצועיים והסיבות לכך.
§      ביזור שוק העבודה והיחלשות מפלגות הסוציאל דמוקרטיות.
§      היחלשות מוסדות ריכוזיים של משא ומתן קיבוצי על שכר. §      מיתון ותחרות גלובאלית.
§      שינויים בדפוסי ההעסקה.
§      אסטרטגיות ניהול משאבי אנוש.
§      אינדיבידואליזם.
§      היחלשות במשאבי יכולות מיקוח האיגודים המקצועיים.
§      פיזור בינלאומי של הייצור ותנועה בינלאומית של עובדים .
§      רפורמות בשוק העבודה.
§      התערבות ושינויים בכלכלה.
משפטים-21
מידת התארגנות של עובדים באיגודים מקצועיים ברחבי העולם.
21-26
השפעת האיגודים על מערכת יחסי העבודה.
§      יחסי עבודה ומשא ומתן קיבוצי באמצעות איגודים מקצועיים.
§      השוואות והצמדות שכר בישראל  §      אלמנטים חשובים בחוק הסכמים קיבוציים בישראל.
§      יתרונות המעסיק מקיום חוזי עבודה קיבוציים.

2 6-29
איגודים מקצועיים בינלאומיים.
§      האיגוד המקצועי הבינלאומי (UNI) §      מטרותיו המוצהרות של ה UNI .
§      צמיחת איגודים מקצועיים בינלאומיים.
§      סעיף סוציאלי באיגודים מקצועיים בינלאומיים.
29-35
עתיד האיגודים המקצועיים
3 5-39
ביבליוגראפיה.
40-41
במהלך התפתחותם ההיסטורית של האיגודים המקצועיים המעסיקים השונים גילו התנגדות רבה אליהם וניסו לפגוע בפעולתם בדרכים שונות. בין אם על ידי חסימה באמצעות פעולות כלכליות , בין אם כאיסור על השתתפות באיגוד מקצועי כתנאי קבלה לעבודה,והן על ידי חסימה משפטית, תוך ניצול חוקי המדינה המחייבים גמישות של היצע העבודה .המאבק בין המעסיקים לאיגודים המקצועיים השפיע על עצם התפתחות האיגודים ועל יחסי העבודה במדינה.בין היתר,המאבק הזה הביא להתארגנות נגד של המעסיקים,לדוגמא בישראל-התאחדות התעשיינים וכד', מיסוד שוק העבודה ,תחיקה של יחסי עבודה וקביעת קיום האיגודים המקצועיים במסגרת החוק.
הגורמים שהאיצו את התפתחותם של האיגודים המקצועיים:
·                     התפתחות התקשורת, התפתחות הבירוקרטיה, עליית רמת ההשכלה הממוצעת תרמו ליצירת האיגודים המקצועיים. ·                     מפעלי ענק, בהם ריכוז פועלים גדול עודד התנהגות קיבוצית שהתבטאה באיגוד מקצועי,לעומת מצב של שוק עבודה מפוצל המקשה על כך. ·                     חדירתם של גורמים פוליטיים כמפלגות לפעילות הכלכלית בשוק החופשי.
·                     התפתחות קומוניזם וסוציאליזם בעולם, נתנו דגש להתאגדות המקצועית ובמקרים רבים יצרו זהות בינים לבין האיגודים המקצועיים. ·                     מיסוד שוק העבודה ויחסי עבודה, באמצעות שיטות ניהול ריכוזיות. ·                     התערבות ממשלות בשוק העבודה, על-ידי קיבוע בחוק של פעולתם .
השפעתם של האיגודים המקצועיים והגורמים האלו היא הדדית,הם משפיעים אלו את אלו.
שלבי התפתחות רוב האיגודים המקצועיים במדינות המערב עבר את:
1.            התארגנות על בסיס מקצועי במקום העבודה;
2 .            הרחבה למקומות עבודה נוספים;
3 .            התאגדות על-בסיס מקצוע או ענף כלכלי;
4 .            התאגדות של עובדי תעשייה בעלי רמה מקצועיות נמוכה; 5.            התאגדות של מקצועות צווארון לבן. ניתן להבחין בין האיגודים למטרות פוליטיות ואלו שהם למטרות כלכליות(הרחבה בהמשך ) כאשר איגודים רבים נמצאים על פני הסקאלה שבין שתי הקצוות.
 השוני בין מודל האיגוד הפוליטי ומודל האיגוד הכלכלי נובע משום הרקע ממנו צמחו. מודל פרידמן מציג רצף מסוים שבקצהו האחד נמצא איגוד מקצועי כלכלי ובקצה השני איגוד מקצועי פוליטי. פרידמן טוען כי כל איגוד מקצועי בעולם יכול להיות ממוקם על גבי הרצף הזה, כאשר השאלה היא האם הוא יותר כלכלי או יותר פוליטי.
לדוגמא:
איגודים בארה"ב ימוקמו בצד הכלכלי יותר לעומת איגודים בארצות קומוניסטיות שממוקמות יותר בצד הפוליטי . ההיבט החשוב ביותר של ספרם של  A.Danford, M.Richardson & M. Upchurch,(2003) , שחקרו את התעוררותם של איגודים חדשים בסביבות עבודה חדשים בתקופתנו,לפי Beale , שערך ביקורת על הספר,הוא כי מיקוד סביבת העבודה בתגובות איגודים לשינוים שחלו מתייחס גם להקשר שהוא רחב יותר מסביבת העבודה. בעוד שהם מעבירים ביקורת על הגלובליזציה, הרי שארגוני העבודה, תגובות האיגודים המקצועיים ואסטרטגיות התאוששות שלהם נבדקים כולם במונחים של כלכלה פוליטית ושווקי עבודה.
ממצאי המחקר שנערך הראו כי חלה התעוררות נרחבת על פני סקטורים רבים בשוק העבודה , בהתאם לאלו שנכללו במחקר, וכי לעובדה זו יש השפעות מכריעות במונחי איבוד מקומות עבודה אינטנסיביות ועומס מטלות בסביבת העבודה.
ממצא מעניין במיוחד שהועלה במחקר, שנערך באנגליה, היה כי המעבידים לא היו גמישים יותר כלפי איגודי העובדים בתקופות בהם הממשל היה של הלייבור מאשר כאשר היה ממשל שמרני בשלטון.
נקודה מעניינת לעתיד האיגודים המקצועיים אותה מעלים הכותבים היא זו של נקיטת אסטרטגית איגודים יעילה במסגרת שותפות בניהול. הם מדגישים את החשיבות הקריטית של שיתוף איגודים מקצועיים בעיצוב סביבת העבודה החדשה ורואים זאת כדבר שהינו הכרחי לגיוס עובדים לאיגודים המקצועיים בימינו.