ראשי פרקים
1 .
מבוא.
    א. פתיחה.
     ב. שאלת המחקר.

2 . דוקטרינת "פרי העץ המורעל".
    א. התיאוריה של גישה זו.     ב. בעד ונגד דוקטרינה זו בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
    ג. מגמות בחוק ובפסיקה הישראלים.

3 . משפט משווה.
    א. המצב בישראל היום.
    ב. הדין האמריקאי.
    ג. המשפט העברי.

4 .
ביקורת כנגד דוקטרינה זו והצעת פיתרון.
     א. ביקורת.
     ב. הצעת פיתרון.
5.
סיכום.
    א. סיכום.
    ב. ביבליוגרפיה.
שאלת המחקר:
מה דינה של ראיה שהושגה שלא כדין? מה האפשרויות השונות להתמודדות עם שאלה זו? ואיזה פיתרון ניתן להציע לשאלה זו?
1 . מבוא.
א.  פתיחה.
בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בשמירה על זכויות הפרט, מעמדם של חוקי היסוד שודרג וחוקים רבים שונו או פורשו על ידי בית המשפט באופן שישמור על זכויות הפרט בצורה המרבית.
במשפט הפלילי בכלל ובדיני הראיות בפרט קיים חשש גדול לפגיעה בזכויות יסוד ולכן המחוקק ובתי המשפט מתנהגים בזהירות יתרה בכל מה שקשור להאשמתו של אדם בהליך זה.
מצד שני הסכנה הנשקפת לציבור מאנשים שמורשעים בפלילים היא בדרך כלל גדולה ואין אנו רוצים ששמירה על זכויות הנאשמים תביא לסיכון ולפגיעה באזרחים אחרים חפים מפשע.
בתפר הזה בין שמירה על זכויות החשוד לבין הרצון לתפוס את הפושע עולה במלוא עוצמתה השאלה: מה דינה של ראיה שהושגה תוך כדי פגיעה בזכויות החשוד? האם נגן על זכויותיו של החשוד ונפסול את הראיה בכל מחיר או שמא עם כל החשיבות לזכויותיו הרי שמדובר בפושע שיש למצות איתו את הדין מבלי להתחשב בשיקולים "טכניים" בדיני הראיות?! והאם ראייה תהיה קבילה גם אם הושגה באמצעים אלימים או משפילים או אפילו בלתי חוקיים?! בעבודה זו אנחנו רוצים לדון בשאלה הזאת ולסקור את המצב בישראל תוך כדי השוואה למשפטים אחרים וכן נעלה פתרונות אפשריים לדילמה זו.  ב.  שאלת המחקר.
מה דינה של ראיה שהושגה שלא כדין? מה האפשרויות השונות להתמודדות עם שאלה זו? ואיזה פיתרון ניתן להציע לשאלה זו?