רקע:
מפלגת העבודה הישראלית היא מפלגת שמאל-מרכז ציונית – סוציאל-דמוקרטית, אשר הוקמה בשנת
1 968 מאיחוד של מספר מפלגות, ובמרכזו מפלגת השלטון דאז – מפא"י, יחד עם אחדות העבודה – פועלי ציון ורפ"י, ונתפס כאיחודן תחת קורת גג אחת של כל תנועות העבודה ההיסטוריות, שראשיתן בתקופת העלייה השנייה. האיחוד נעשה בימים בהם אמונותיהן ומושגיהן של תנועות הפועלים כבר הלכו והתרוקנו מתוכנן, בישראל ההולכת ומתעשרת שלאחר מלחמת ששת הימים.
מבחינה מדינית העבודה היא מפלגת שמאל ציוני מתונה. היא נמצאת ימינה ממרצ ושמאלה מקדימה והליכוד.
העבודה תומכת בתהליך מדיני ובחתימת הסכמי שלום עם הפלסטינים ועם כל מדינות ערב, אך תמכה וקידמה גם צעדים חד-צדדיים כגון הנסיגה מלבנון, בניית גדר ההפרדה ביהודה ושומרון ופינוי רצועת עזה, תוך שמירה על גושי ההתיישבות הישראלים במעלה אדומים, אריאל וגוש עציון בתחום ישראל.
ב-19
במאי 1965 הוקם "המערך הראשון" בין מפא"י ו"אחדות העבודה – פועלי ציון". המערך היווה ריצה ברשימה משותפת בין מפלגות שאינן מאוחדות. ב-21 בינואר
1 968 הפכו המפלגות, יחדיו עם רפ"י, למפלגה אחת מאוחדת – מפלגת העבודה. בתחילת
1 969 הוקם המערך השני, בין מפלגת העבודה למפ"ם. במבנה זה התמודדה המפלגה במערכות הבחירות החל מ-1969 ועד 1984, אז פרשה מפ"ם מן "המערך" בעקבות הצטרפותו לממשלת אחדות לאומית.
בשנת
1 977 איבדה המפלגה את השלטון לליכוד בראשות מנחם בגין. לאחר שחיים יבין הטביע את המושג "מהפך" – הפכו בחירות 77 (בחירות לכנסת התשיעית) למושג מיתולוגי במערכות הבחירות בישראל. מערכת הבחירות לכנסת התשיעית הייתה ממערכות הבחירות החשובות והמשפיעות בתולדות מדינת ישראל, ותוצאותיה ניכרו לשנים, הרבה מעבר לשנות כהונת הכנסת התשיעית. בחירות אלו, המכונות, כאמור, "בחירות המהפך", היו הפעם הראשונה שבה הצליח הליכוד לקבל את השלטון במדינה, ובכך סיים את ההגמוניה של מפלגות הפועלים, ובראשן מפא"י, אשר שלטו במוסדות היישוב, ולאחר מכן במדינה במשך כמעט חמישים שנה. בחירות אלו סימנו בגלוי את השינוי במבנה הדמוקרטי והסוציו-אקונומי המתרחש בישראל, וסימנו את קו השבר החברתי, הכלכלי והעדתי, שפיצל את החברה הישראלית לשני גושים הנאבקים ביניהם, במקום שבו הייתה לאורך כל השנים קודם לכן הגמוניה ברורה של אנשי מפלגות הפועלים ותומכיהם.
מבחינה סוציולוגית, כפי שהגדיר דוד בן גוריון, תנועת העבודה, שהיוותה בסיס למפלגת העבודה, היא נוסחה ייחודית של שילוב בין אינטרס מעמדי (שבאופן אידיאולוגי קשור בהקמת משק כלכלי ובעיקר חקלאי) עם האינטרס הלאומי והתפיסה על-פיה לא רק שאין ניגוד בין שני הנושאים, אלא האינטרס הפועלי הוא האינטרס המעמדי היחיד שמתמזג עם האינטרס הלאומי ולכן ראוי להובילו.
בגלל התנאים המיוחדים של היעדר כלכלה קפיטליסטית מוגדרת ושל הגמוניה של תנועת הפועלים, ראו שאין צורך במלחמת מעמדות אלא בשימוש בנושא המעמדי לצורך איחוד העם. על התפיסה הזו נבנתה התפיסה של תנועת העבודה להנהגת הפרויקט הציוני גם מול הערבים בארץ (השפעה מלכדת על המעמדות בתוך היישוב העברי ע"י כיבוש העבודה וכיבוש הארץ) ומצד שני גיבוש הכוחות…