תוכן עניינים
תקציר ..
2-3
פרק א' – ליקויי למידה
1 . הגדרה –…
4-6
2 . גורמים –…
6-7
3 . מאפיינים —
7-8
4 . סוגי לקויות –
8-11
פרק ב' – דימוי עצמי
1 . הגדרה   12
2 . התפתחות העצמי
12
     2.1 גורמים המשפיעים על התנהגות הפרט — 13
3 . הזיקה בין ליקויי למידה ודימוי עצמי –. משפטים-19
4 . הקשר שבין הישגים למקובלות חברתית  -…19-20 5. השפעת דימוי עצמי על הישגים –.
20
6 . השפעת דימוי עצמי על מצב חברתי –  21
פרק ג' – הישגים לימודיים
1 . כללי …
22
2 . נשירה מן המערכת החינוכית -…
22-24
3 . תהליך האבחון, ההתאמות וסוגיהן
24-27
4 . בחירת מאבחן ושיטות אבחון -..  27-28
פרק ד' סיכום ומסקנות
29-32
ביבליוגרפיה -.
33-37
תקציר נושא העבודה העיקרי, כפי המשתמע משמה, הינו לקויות למידה. נושא זה ייבחן וייסקר בקשר עם המושגים דימוי עצמי והישגים לימודיים, כאשר העבודה שלהלן תבחן את השפעתן של לקויות הלמידה על המושגים הנ"ל. ראשית, כמצופה, ייסקר המושג העיקרי – ליקויי למידה. לאחר מכן, ולאורו של מושג זה, ייסקר מושג הדימוי העצמי ולבסוף, תובא סקירה באשר להישגיהם הלימודיים של תלמידים לקויי למידה. ברור הוא, כי בסוף העבודה יובא ניתוח כלל החומר שיוצג בהקשרם של שלושת המושגים העיקריים הנ"ל. כאמור, אגדיר תחילה את המושג ליקויי למידה, על הגדרותיו השונות, אסקור את גורמיה ומאפייניה של לקות הלמידה וכן אתייחס לסוגי הלקויות הקיימים. לאחר מכן, אעסוק בדימוי עצמי ובהתפתחות העצמי ולבסוף, אדון בקשר שבין הדימוי העצמי להישגיו הלימודיים של לקויי הלמידה ואסיק באשר להשפעותיהם ההדדיות.
לאורך כלל העבודה אתמקד, מטבע הדברים, במושג המרכזי של העבודה: ליקויי למידה, כאשר כל יתר המושגים יוצגו לאורו של מושג זה. ליקויי למידה, כך נראה, עשויים להתגלות כבר בראשית הלימודים, ואולם, סימנים המעידים על לקות למידה עשויים לעלות אף בגיל הרך.  ליקויי הלמידה גם נחשפים בשלבי התפתחות שונים וראוי להדגיש כי קשייהם של מקצת התלמידים לקויי הלמידה אינם מתגלים אלא בהגיעם לבית- הספר התיכון או לאוניברסיטה. וכך, תלמידים לקויי למידה שהצליחו להתמודד עם הלמידה בבית הספר על אף ליקוי הלמידה הנסתר, עלולים להיתקל בקשיים עם עליית המורכבות של הדרישות הלימודיות, העלייה ברמת הקושי, הצורך בהתבססות על ידע קודם וכדומה.
לקויות למידה מוגדרות ע"י ה- NJCLD כ"קבוצה הטרוגנית של ליקויים שמתבטאים בהפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות כמו קריאה, כתיבה, לוגיקה ויכולות מתמטיות". הפרעות LD נפוצות כיום יותר מאי פעם, והן נגרמות עקב שיבושים בתהליכים קוגניטיביים שהבסיס המשוער להם הוא נוירולוגי. יחד עם זאת, המנגנון הפתולוגי של מרבית הלקויות הללו עדיין  אינו מובן עד תום והלקויות העיקריות המאובחנות כהפרעות לימוד כיום הן דיסלקציה, דיסגרפיה, הפרעת קשב, ADHD, וגמגום.            למרות שמקור הלקויות הלימודיות המשוער הוא רפואי, כמו בלקויות אחרות, גם לקות הלמידה מתבטאת ביתר חריפות בעיקר בסביבה חסרת נגישות. לסביבה חשיבות רבה באבחון וקידום תלמידים וילדים בעלי לקות, והטיפול הנפוץ ביותר בהם הינו ההוראה המתקנת. בהוראה כזו רוכש התלמיד את המיומנויות שלא הצליח לרכוש באופן רגיל בביה"ס, ולעתים קרובות, כאשר ההוראה מותאמת באופן אינדיבידואלי, ניתן להשלים את הפער מרמת כיתתו. ההוראה המתקנת נגזרת מהפסיכולוגיה ההתנהגותית והיא הליך ממושך ומורכב. הספרות המחקרית על טיפול ואבחון ילדים הסובלים מהפרעות LD היא עשירה ומקיפה, והיא עוסקת במגוון נושאים רחב, החל מהגורמים הנוירולוגיים ועד למדיניות ההתערבות החברתית. יחד עם זאת, נראה, כי התייחסויות לאספקט התרבותי של הליקוי מהווה את אחד הנושאים הפחות נחקרים ונחשקים.                 כפי שיובאו במפורט בפרק הסיכום – המסקנות העיקריות אליהן הגעתי במסגרת הכנתה של עבודה זו, הן כלהלן:
1 .      קיומו של קשר בין ליקויי למידה לדימוי עצמי.
2 .      קיומו של קשר בין ליקויי למידה להישגים לימודיים.
3 .      קיומו של קשר בין דימוי עצמי להישגים לימודיים. 
4 .      קיומו של קשר בין ליקויי למידה, דימוי עצמי והישגים לימודיים.  למעשה, מסקנותיי מעבודה זו מתייחסות לשלושת המושגים העיקריים שיפורטו בה ולקשר ביניהם, הכל כפי שיפורט בהמשך.