ניתוח דמות האישה כפי שבאה לידי ביטוי בסרט "דמדומים" עבודה סמינריונית ספטמבר 2010 תוכן עניינים
מבוא

3 -4
סקירת ספרות 5-13
סקירת הטקסט
1 4-משפטים מתודולוגיה
1 6-17
הצגה וניתוח ממצאים
1 8-40 דיון ומסקנות
4 1-45
סיכום
4 6-47
ביבליוגרפיה
4 8-50 מבוא
עבודה זו מעלה לדיון סוגיה ישנה בעטיפה חדשה, ייצוג דמות האישה בעידן שלנו, העידן הפוסט מודרני. כבר שנים שמחקרים רבים עוסקים בניתוח האישה בחברה. מיקומה וייצוגה נבחן מזוויות רבות והיה בסיס למגוון תיאוריות ותורות כאשר המרכזית מביניהן היא הפמיניזם.
בעבודה זו אבחן את חלקה של התקשורת בייצוג דמות האישה, כאשר שאלתי המרכזית היא האם בעידן שלנו התקשורת משמרת ומקבעת את הדמות הנשית והסטריאוטיפית.
אותה דמות שנראה שמיותר לתאר, הדמות הפאסיבית, העדינה, התמימה והרגישה, זו שלעולם תחיה תחת ידו השלטת והחזקה של הגבר, זו שלעולם לא מצליחה לייצר משמעות אמיתית לקיומה.
המדיום אותו בחרתי לנתח הינו המדיום הקולנועי, מדיום שבעיני הוא בין הבודדים שעדיין מחזיקים ביכולת להשפיע על הקהל, וביכולת להביא את הצופה לרמת מעורבות, שיכולה לקדם או לערער ערכים ונורמות ולהפוך אותם למקובלים או לחריגים.
כיום בעידן הפוסט מודרני, אנו עדים לשינויים המהפכניים שהמדיה עוברת, שינויים מהותיים שבראש ובראשונה מתריסים על אבני דרך שחשבנו שלעולם יהיו חקוקות בסלע. אנו מבחינים במעבר ממשפט המפתח "המדיום הוא המסר" (מרשל מקלוהן), למצב בו הקהל הוא המסר. בעזרת המדיה החדשה, אנו הקהל, נהפכים היום לדמויות משמעותיות ומשפיעות בעיצוב וייצור המסר, ונהנים מהאפשרות לקבוע מה, מתי ואיך נראה את התכנים. המדיה החדשה מורכבת ממגוון אלמנטים, הבולטים מביניהם הן הרשתות החברתיות (face book), אתרי הסרטונים (Utube), מאגרי המדיה החדשניים והמתקדמים (VOD, YESMAX, HOT MAGIC) ועוד. היום הקהל הוא חלק בלתי נפרד מהמסר, הוא יכול להשפיע, להגיב ולשנות, וכן, גם להתריס על המגמות המיושנות ביותר כמו ייצוג סטריאוטיפי של דמות האישה בתקשורת. שאלת העל של עבודה זו היא, האם בעידן של טכנולוגיה חדשה, בה הקהל בעל יכולת גדולה להשפיע ולעצב את המסר, האם המדיומים השונים מעניקים אדפטציה מציאותית יותר עבור הדמויות שהם מייצרים?. האם הסימפטומים של המדיה החדשה גורמים לכך שיצרני התוכן יצאו מהתפיסות המקובעות שלהם בכלל ובאשר לדמות האישה בפרט?
בעבודה זו בחרתי לנתח את ייצוג דמות האישה כפי שבאה לידי ביטוי בסרט שובר הקופות "דמדומים", סרט חדש, מצליח, מיועד בעיקר לבני נוער. בעיניי, בעידן של שינויים טכנולוגים מהפכניים חשוב לקום ולשאול שוב, היכן ממוקמת דמות האישה? האם אנו עדיין צופים בדמות המוכרת, זו שגורמת לנו לשבת בנינוחות לאורכו של הסרט ולהרגיש שהיא עומדת בציפיות המעוותות שלנו?. או שמא הקולנוע בוחר היום להניע את הצופה מ"אזור הנוחות" שלו ולמכור לו דמות נשית שהיא שונה, כזו שמאתגרת את הדמות המוכרת, זו שיכולה להיות שווה לדמות הגברית.
אינני מתעלם כמובן מהבלחות מרשימות של הקולנוע בייצוג דמות האישה בשנים האחרונות. סרטים כגון "ארין ברוקוביץ", "טומב ריידר", "קיל ביל", "מונסטר", "השטן לובשת פראדה" ועוד, היטיבו להציג את דמות האישה כ"אחרת", עמוקה יותר, כזו שדמותה צומחת ומתפתחת לאורך העלילה. אולם עדיין גם בסרטים הללו, אם נבחן ונעמיק באותו ייצוג שונה, נגלה שלקולנוע קשה מאוד להעניק הכרה אמיתית ומציאותית לאישה. גם אם האישה היא שונה, עדיין נגלה בה אלמנטים מיושנים, כמו למשל, מודל יופי שמקובל בחברה המערבית ("טומב ריידר"), או התעסקות חסרת היגיון בתפל (האופנה ב"שטן לובשת פראדה"), או חמור מכך הצגתן כרוצחות סדרתיות או אלימות ("קיל ביל" ו"מונסטר").
הבעיה בעיקר עם הנשים היא שגם אם המדיום מעוניין להעניק להן משקל כבד יותר, הוא עדיין נכנע לתכתיבים המוכרים, ולבסוף כשמשילים את ה"עטיפה" היפה מהאישה אנו מוצאים אותה עירומה ומשומרת באותם סטריאוטיפים מיושנים. מתוך בסיס זה של הביקורת הפמיניסטית על ייצוג הנשים בקולנוע יוצא אני לדרכי בעבודה זו. בחרתי לנתח את הסרט "דמדומים", סרט קולנוע מצליח שמתאר מערכת יחסים בין נערה לנער. הסיבה לבחירתי דווקא בסרט זה היא בראש ובראשונה העובדה שסרט זה פונה לקהל יעד צעיר, בני נוער. קהל יעד שעדיין לא סיגל לעצמו תביעת עין ביקורתית כלפי מדיום הקולנוע, וניתן בקלות להשפיע על תפיסות עולמו. אני רוצה לבחון האם מוצגת דמות האישה בתבנית הסטריאוטיפית שלה, או שמא המפיקים יצאו מ"איזור הנוחות" והעניקו לאותם בני נוער נלהבים תמונה קצת יותר מציאותית של הנערה בסרט. הסיבה השנייה והמשמעותית לבחירה דווקא בסרט זה הייתה ההצלחה המסחררת של הסרט. "דמדומים" עלה לאקרנים בדצמבר 2008 והפך לסרט שובר קופות ונחל הצלחה אדירה. הסרט הופק בעקבות הספר "דמדומים" המככב למעלה משנתיים בראש רשימות רבי המכר של ספרות הנוער בארצות הברית ואף זכה לתרגום ללשונות רבות, הוא ראשון בסדרת ספרים שנמכרה במיליוני עותקים.
לאור הצלחת הסרט, וההכרה העצומה שלו בקרב בני נוער בעולם, אני מעוניין לבחון את ייצוג דמות האישה בסרט. המטרה היא לבחון כיצד מוצגת הנערה שבתפקיד הראשי, בלה סוון, ולנתח האם הקולנוע משמר תפיסות מסורתיות בקרב נשים בתפקידים ראשיים ומציג אותן מתוך הסטריאוטיפ הנשי המובהק (תלותיות, תמימות ועדינות). או לחלופין- מעניק להן תכונות המאפיינות את האישה המודרנית (הקרייריסטית, האסרטיבית, זו שלא צריכה גבר לצידה).