תוכן העניינים
תוכן עניינים.. 1
הקדמה. 2
מטרת המחקר. 3
שאלת המחקר. 3
השערת המחקר. 3
מבנה המחקר. 4
פרק ראשון: ממחאה לתנועה חברתית. 4
מחאה חברתית. 5
תנועות חברתיות. 6
פרק שני: הסיבות למחאה חברתית. 8
הסברים תיאורטיים למחאה חברתית. 8
עוני, אי שוויון ויוקר המחייה בישראל. 10 פרק שלישי: שיטת המחקר. 11
המחקר הכמותני 12
מערך המחקר. 12
מבנה המחקר. 13
המחקר האיכותני 13
מערך המחקר. 13
פרק רביעי: ממצאי המחקר. 14
ניתוח השאלון 14
התפלגות הדירוגים הכוללת. משפטים התפלגות הדירוגים-יחידות הדגימה. 16
נטיית הדירוג המקסימאלי 18
הסוגיות שמעוררות נקיטת עמדת מחאה מקסימלית. 19
ממצאי הראיונות האישיים.. 23
סיכום ומסקנות. 26
רשימת מקורות. 30 הקדמה במדינת ישראל, כמו ביתר הדמוקרטיות הליברליות, מתעורר לא פעם הצורך האזרחי לקום אל מול המוסדות השלטוניים ולמחות נגד עוולות הנתפסות כלא צודקות ומפלות שהם גורמים. על פי רוב, הופך צורך אזרחי זה להתארגנות קבוצתית הנקראת 'תנועת מחאה'. לאורך ההיסטוריה האנושית קמו תנועות מחאה רבות ברחבי העולם אשר חרתו על דגלן את קידום שוויון הזכויות והצדק המדיני-חברתי, ופעלו בתחומים מגוונים באמצעות פעילויות מחאה שונות, החל מהחתמת עצומות ועד להפגנות ענק. במספר ארצות תנועות המחאה אף הובילו למהפכות ששינו את הסדר החברתי ואת פני החברה האנושית כולה, כך קרה במהפכה הצרפתית שהתרחשה בין השנים
1 789 ל-1799, המהפכה האמריקנית בין השנים 1775 ל- 1783, וכן הפלת החומה בברלין בשנת 1989 שהטביעה בזיכרון העולמי הקולקטיבי את זילות החיים בצל חומות, גדרות ומחסומים.
במדינת ישראל קמו תנועות מחאה רבות, בתקופות שונות, שפעלו למען קידום צדק בתחומים חברתיים ופוליטיים שונים, אך לא דמו ביכולותיהן ועוצמתן לתנועות מחאה שונות ברחבי העולם. סביר להניח, אפוא, כי גורמים ספציפיים המאפיינים את מדינת ישראל ואת אזרחיה פגמו ביכולת העשייה הפוטנציאלית של תנועות המחאה השונות לאורך השנים.
מזה למעלה מעשור שבישראל מתרחשים דברים בעלי משמעות חברתית רבה, אך הציבור הישראלי דומם. בין אם מדובר בשחיתות שלטונית, מלחמה כושלת, או פערים חברתיים מחאה חברתית רחבה לא קמה.
מחאה חברתית בעלת משקל לא הייתה בישראל מאז ימי 'הפנתרים השחורים' אי שם בראשית שנות השבעים (1971). מזה מספר שנים ששאלת חוסר המחאה החברתית בישראל מהדהדת בראשי, שאלה זו היא שהניעה אותי לעריכת מחקר זה.
נושא המחקר אם כן הוא מחאה חברתית בישראל. נושא זה נבחר בעיקר מתוך הסקרנות האישית הרבה והרצון העז להבין את שעתיד להוביל למחאה חברתית רחבה בישראל. כך עוד בראשית המחקר בקשתי לבחון את סוגיות הליבה אשר במידה ותחול פגיעה או הפרה שלהם, עשויות להוביל למחאה חברתית רחבה.
רצה הגורל ובמהלך עבודתי על המחקר החלה בישראל מחאה חברתית המוכרת בשם 'מחאת האוהלים'.
מספר חודשים קודם לכן צמחו מחאות- מחאת הדלק, הקוטג' שלא הצליחו לסחוף אחריהם המונים לידי נקיטת עמדת מחאה אקטיבית. מחאה רחבה זו החלה בארבעה עשר בחודש יולי
2 011, עת הקמת האוהל הראשון על ידי דפני ליף ומספר חבריה, בשדרות רוטשילד בתל-אביב.
האירוע המכונן בראשו עמדה הגברת ליף יצר הזדמנות לאתגר את המערכת המוסדית ולהוביל לשינוי חברתי. ההבניה של האירוע באמצעות ה"ניו מדיה", והמדיה המסורתית היא שיצרה את התודעה החברתית לשינוי המיוחל, כך נוצר בהקשר הרחב מבנה ההזדמנויות הפוליטי (Alimi, Gamson, ryan; 2006. Herman; 1996). עד מהרה רכשה מחאה זו עוד ועוד תומכים, וזו הפכה למעין תנועת מחאה חברתית הקוראת ל'צדק חברתי' לכלל אזרחי ישראל. מלבד סקרנותי האישית בשאלת חוסר המחאה בישראל, מתחדדת יותר שאלת חוסר המחאה מהתבוננות במתרחש במדינות העולם. מחאות חברתיות במדינות רבות מתפתחות ומתעצמות בחודשים האחרונים, אם באירופה או במדינות ערב השכנות, הסדר החברתי הקיים מתערער. בחינת המתרחש סביבנו מעלה ביתר שאת את שאלת חוסר המחאה בישראל.
ממחאה זו שהחלה במהלך בחינתי את שעתיד להוציא את הפרט למחאה, זכיתי לבחון את הגורמים שהוציאו למחאה. כך אבקש להסביר ולעמוד על הסיבות שיגרמו, ועל הסיבות שגרמו תוך מציאת הלימה בין ממצאי השאלון שבחן את הסוגיות שעתידות להוציא את הפרט למחאה, לבין הראיונות האישיים שבחנו את הסיבות בגינן יצא הפרט למחאה. מטרת המחקר מטרתו של מחקר זה לבחון את המחאה החברתית בישראל, תוך התמקדות בניסיון להבין מהן סוגיות הליבה שמעוררות כיום פעולות מחאה בישראל, אלה שעתידות להוציא את הפרט למחאה. כמו כן, המחקר יבקש לבחון את הסיבות בגינן החלה "מחאת האוהלים", סיבות תיאורטיות וסיבות אובייקטיביות. שאלת המחקר מהן הסוגיות שמעוררות כיום מחאה חברתית בישראל, ומהן הסיבות למחאה החברתית שהחלה בחודש יולי 2011?
השערת המחקר באשר לחלק הראשון של שאלת המחקר השערתי היא כי השיח החברתי בישראל עובר שינוי משיח שפונה כלפי חוץ, תוך התמקדות בסכסוך הישראלי פלסטיני, לשיח שפונה לעבר מבנה החברה והערכים הרצויים, שינוי זה אבקש להוכיח במחקר.
באשר לחלק השני השערתי היא כי הסיבה המרכזית להצטרפות הפרט למחאה החברתית טמונה בנתונים אובייקטיבים העוסקים ביוקר המחייה, בתחושה שנבחרי הציבור אינם משרתים את הציבור ובחשש מן העתיד. כמו כן, דווקא הנתונים הנוגעים באיתנות המשק הישראלי ובצמיחתו הובילו לעלייה בציפיות הציבור. הפער שנוצר בין ציפיות הציבור, לבין סיפוק הציפיות בפועל הוא שהביא לתחושת 'קיפוח יחסי' של רבים מאזרחי ישראל. זאת ועוד המחאות ברחבי העולם בתקופה הנוכחית והבשלות החברתית בישראל יצרו מבנה הזדמנות פוליטי למחאה חברתית.