תקציר עבודה לשון הרע באינטרנט.
פתח דבר-                                                                                                      עמ'  3-6
פרק א – חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965
– התפתחות היסטורית.       עמ' 7-11
פרק ב – חוק איסור לשון הרע, עבירה פלילית ועוולה מסחרית.                  עמ' 12-משפטים פרק ג – לשון הרע באינטרנט, אחריות בדין הישראלי ( עורך האתר, מפרסם הפועל, בעלי האתר, ספק האינטרנט).                                                                                עמ' 16-21
פרק ד – לשון הרע באינטרנט, משפט משווה.                                               עמ' 22-
5 סיכום .                                                                                                         עמ' 26-28
מקורות .                                                                                                       עמ' 29-31
"האינטרנט הוא תשתית ליצירת שיח ציבורי מסוג חדש – שיח אישי במרחב ציבורי, תקשורת המונים המשדרת מ"רבים אל רבים", שיח בקהילות אד-הוק ושיח בפורומים המתקיימים לאורך זמן. מסגרות אלה פותחות פתח להשתתפות פעילה של הפרט במעגלי השיח ובתהליכי יצירת המשמעות.""העברת מחשבות ודעות באופן חפשי היא אחת מזכויותיו היקרות ביותר של האדם          ; כל אזרח זכאי אפוא לדבר, לכתוב ולהדפיס באופן חופשי , ובלבד שייתן את הדין על השימוש לרעה בחופש זה ובמקרים הקבועים על פי חוק " (תרגום ההצהרה על זכויות אדם (1789) ).
חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ובהתקיים העבירה הפלילית יוטל עונש של עד שנת מאסר.
דינים אלה עורכים איזון בין חופש הביטוי והעיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך.
חופש הביטוי האנונימי, כפי שקיים ברשת האינטרנט, הוא בעל חשיבות רבה לקידום רעיון הדמוקרטיה. כאשר דברים מושמעים תחת זהות אנונימית, אין לקורא אלא להעריך את אותן דעות לפי תוכנן. האנונימיות, למעשה, מונעת מצבים בהם דעות אלו יוערכו על פי גילו, גזעו, מינו, או דתו של כותבן. בתי המשפט הזהירו בפסיקות רבות, מפני הגבלת חופש הביטוי באינטרנט. הזהרות אלו, התייחסו לא רק אל הגבלת חופש הפעולה של משתמשי אינטרנט, אלא גם אל בעלי, מנהלי ועורכי האתרים וספקיות האינטרנט. זאת, מאחר והטלת מגבלות על כל אלו, עלולה לפגוע בחופש הביטוי באינטרנט ובתרומתו לחברה הדמוקרטית. לרוב, מדובר במלחמת דוד מול גולית, כאשר דוד בא לידי ביטוי בדמותו של האזרח הקטן, שמביע את דעותיו בנושאים שונים וגולית מתבטא בדמותם של גופים מסחריים וארגונים שונים, אשר דעותיו של אותו אזרח אינן לרוחם. כמובן שאותו אזרח קטן, עלול להביע דעות העולות לכדי לשון הרע ואין זה ראוי לתת לו את החופש לעשות זאת. אך נשאלת השאלה כיצד למנוע ממנו את המעשה, מבלי לפגוע באזרחים קטנים אחרים ובלגיטימיות של הבעת דעותיהם