תוכן עניינים- דיון בנושא    .. 3
טיעוני בעד ונגד 4- 6
דוגמה לתאגיד            7
ניתוח הבעיה  המוסרית (מודל השלבים)–          8 – 10 חוות דעת,סיכום ומסקנות –…           11
ביבליוגרפיה ..            12
נספחים -…  13 -משפטים דיון בנושא- "סדנאות היזע" (Sweatashops) סדנת יזע היא כינוי לסביבת עבודה שבה מועסקים העובדים בתנאי עבודה קשים ונשללות מהם זכויות בסיסיות לדוגמא- שעות עבודה ארוכות ללא הפסקות, שכר נמוך ללא תמורה עבור תוספת שעות, העסקת ילדים ועוד.
הרקע להיווצרות "סדנאות היזע" הוא התופעה של הגלובליזציה. על פניו הוא הגלובליזציה הוא תהליך של שת"ף בינלאומי ורב צדדי, המגביר את האינטגרציה של המערכת העולמית, משום שהוא מאפשר תנועה חופשית של סחורות, שירותים, מידע ואנשים בין המדינות, וכך הוא מעודד אותן להתקרב זו לזו.  ברם, בגלובליזציה נקשר מיתוס פופולארי, המטיל עליו את האחריות להעמקת הפערים בין המדינות המבוססות למדינות העניות. העילית הפיננסית של ארה"ב, אירופה ויפן מפיקה רווחים עצומים מגיוס כח עבודה זול במדינות "העולם השלישי". יחסי הניצול האלה מיטיבים לכאורה רק עם בעלי אמצעי הייצור. המוני הפועלים המועסקים בשירותם במדינות המתפתחות מוסיפים להתבוסס בדלות ולסבול מתנאי מחיה מחפירים. לכן, מחירה של הגלובליזציה הוא החרפת אי השוויון העולמי. "המונח "סדנאות יזע" שגור בפי מבקרי כלכלת השוק העולמי כדי לתאר את כל אותם מפעלים בהם עובדים פועלים קשיי יום בשעות לא אנושיות ובעבור פרוטות" (מאור, 2006). מפעלים, בתי חרושת ומחנות עבודה, שבהם מועסקים מיליוני פועלים קשי יום בייצור מוצרי צריכה לחברות השפע.
"בספרה "NO LOGO" מתארת העיתונאית הקנדית נעמי קליין (2002) את גורלם המר של "פועלי סדנאות היזע" בכל אותם מפעלים לייצור מוצרי צריכה שבבעלות החברות הגדולות ותאגידי הענק שממוקמים במדינות המתפתחות". קליין תיארה באריכות את התנאים המזעזעים השוררים ב"אזורי העיבוד לייצוא", כפי שהם נקראים, בסין, בהודו, בפיליפינים, בתאילנה, במקסיקו ובארצות אחרות היא יצאה נגד השכר הזעום שמקבלים העובדים המקומיים תמורת עמלם- למשל, פועל בבית חרושת המייצר תיקי יד עבור "וול מארט" בסין, למשל, משתכר בין 20-35 סנט לשעת עבודה. מפעל לייצור נעלי ספורט של "נייקי בסין משלם לעובדיו 16 סנט לשעה וכל זאת בשבוע עבודה של 77 שעות.