משטרים דמוקרטיים – ממ"ן 14
חלק א' שאלה 1. א' החוקה ההודית התוותה מסגרת של דמוקרטיה פרלמנטרית ואימצה את המבנה הפדרלי בכדי להתמודד הן עם בעיית גודלה של הודו והן במידה מסוימת עם בעיית הריבוי הקהילתי.
כמשטר דמוקרטי פרלמנטרי כוללים מוסדות הממשל באיחוד רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת ובראש המערכת כולה ניצב מוסד הנשיאות. הרשות המחוקקת (הפרלמנט) בנוי משתי בתים הרגיה סבהא (מועצת המדינות) הבית העליון והלוקה סבהא (בית העם) הבית התחתון והיותר יוקרתי שתי הבתים מקבילים לקונגרס האמריקאי אך בשונה מארה"ב בראש הרשות המבצעת עומד ראש הממשלה ולא הנשיא הדבר מזכיר את בריטניה שבה ראש הממשלה עומד במרכז הכוח השלטוני. ראש ממשלת הודו מופקד על מועצת השרים (הממשלה) והרשות המבצעת כפופה לו הרשות השופטת העצמאית כוללת את בית המשפט העליון, בתי משפט בדרג המדינה ובדרג המחוזי ושיטת המשפט נישענת על מסורת המשפט הבריטית.
אורכה של החוקה ההודית מבטאת את מורכבות המדינה, הבעיות, הרצון לסתום פרצות ולמנוע מחלוקות. היא מרחיבה בכל סבך היחסים בין המדינות לאיחוד, המדינות לבין עצמן, המחוזות וכדומה בעיות מיוחדות של מדינות, פירוט מנהלי, שירות המדינה, מצבי חירום ועוד.
מעבר לשלל הפרטים, התקנות וההגדרות שבחוקה, החוקה ההודית נותנת ביטוי למספר עקרונות המגדירים את קווי המתאר של המשטר בדמוקרטיה פרלמנטרית, חילונית ופדרלית. עקרונות אלה מכונים קווי יסוד הבאים לידי ביטוי בפתיח של החוקה ובפרק הרביעי. המונח קווי יסוד אמנם לא הוגדר עד היום, אך משפטנים המתמחים בחוקה רואים …