תוכן עניינים
   מבוא
-..1-9
        א.        טרור מהו – הגדרות מגוונות למושג שנוי במחלוקת 1-5
         ב.         לח"י – הקמתו ותולדותיו: סקירה תמציתית –5-8
           שאלת המחקר ומטרות העבודה 8
           מבנה העבודה ודרך החקירה .8-9
           סקירת המקורות המשמשים לחקר — 9
פרק ראשון – תפיסתו של ארגון לח"י את עצמו: הצהרות ותכניות פעולה בראי מנהיגותו של "יאיר" .10-18
א.        הביוגרפיה של המנהיג והשפעתה על עיצוב השקפתו הפוליטית של ארגון לח"י –…10-13
ב.         האידיאולוגיה של הארגון כמתועד במסמכיו …13-16
ג.              עמדתו של שטרן ביחס לטרור כטקטיקה של הארגון שעמד בראשו…17-18
פרק שני – פעולות הלח"י -…19-29
א.    ניסיונות פגיעה בנציגי שלטונות המנדט הבריטיים 19-22
ב.      פגיעה בנציגי ממשל האוחזים בנשק …22-24
ג.       תקיפת כוחות ומתקנים של הצבא הבריטי –24-26
ד.     פעולות שנועדו להשגת משאבים –26-27
ה.    פעולות כנגד יהודים –..27-28
ו.        חלקו של לח"י בחזית עם הערבים, ופעולת דיר-יאסין -…28-29
ז.      פעולות טרור לאחר קום המדינה –…29
פרק  שלישי – עמדות והשקפות כלפי לח"י -30-33
סיכום ומסקנות -…34-35
מבוא          ג.         טרור מהו – הגדרות מגוונות למושג שנוי במחלוקת המושג טרור, אף כי הוא שגור בפי כל, ומשמש מוקד למחקר, לדיון ציבורי סוער ולפעילות צבאית ופוליטית בהשפעתו – טרם זכה להגדרה ברורה ומוסכמת, ולמעשה הוא נותר עמום ושנוי במחלוקת. עצם הגדרתו נתפסת לעתים קרובות כמעשה פוליטי המבטא נקיטת עמדה באשר ללגיטימציה של פעולה מסוימת, על מעמדה המשפטי ועל היכולת להתמודד עם התופעה. חוקרים רבים ניסו להגדיר את המונח "טרור" והגיעו להגדרות מגוונות. אם נעקוב אחרי המחקרים והפרסומים הרבים בנושא, נמצא שכל אחד מגדיר את הטרור בצורה אחרת, ובולטת התופעה, ש"טרוריסט" בראייה של האחד – הוא "לוחם" או אף "לוחם חופש" בראייתו של האחר. המונח "טרור" נולד בעת המהפכה הצרפתית, ובא לתאר דיכוי אלים של אוכלוסייה בידי הממסד, כאשר הממשלה כוננה משטר טרור שמטרתו הוצאה להורג של מתנגדים פוליטיים, הפקעת רכושם והפחדת העם עד כניעה למרות ממשלתו.
בראשית המאה העשרים הוגדר המושג כ"מעשים פליליים נגד המדינה, המכוונים או מחושבים ליצור פחד בנפשותיהם של אנשים מסוימים או בקרב הציבור".
המונח "טרור" מבוסס אפוא על המילה הלטינית Terror, שמשמעותה המילולית היא: אימה או אימים. ההגדרה המילונית למושג זה מציינת שהטלת האימה מתבצעת על ידי מעשי אלימות. אבל – לא כל פעולה אלימה תוגדר כטרור.
פעולות טרור מתאפיינות בכך שהן אינן ממוקדות בדרך כלל, כלומר אינן מכוונות כלפי אדם מסוים, אלא כלפי אוכלוסייה שלמה, כך שהטרוריסט לרוב אינו מייחס חשיבות לזהות קורבנותיו. אשר על כן, רצח של אדם מסוים, גם אם הוא מבוצע בידי ארגוני טרור או בשיטות טרור, נחשב על ידי מרבית החוקרים כרצח פוליטי ולא כפעולת טרור. שמידט ויונגמן בחנו בספרם "POLITICAL TERRORISM" 109  הגדרות לטרור ובודדו מתוכן את המרכיבים שהופיעו על סקאלה של תדירות . לפי התוצאות , מרכיבי האלימות, כוח – הופיע ב- 83.5%, מטרה פוליטית – % 65, הפצת פחד וחרדה – 51%, איום להשתמש באלימות- 47%, אפקט פסיכולוגי של הטרור – 45%, הבדל בין קבוצת הנפגעים ואוכלוסיית היעד –
3 7.5%, מידת העקביות, התכנון והארגון של הטרור- 32%, היות הטרור שיטת לוחמה, אסטרטגיה, טקטיקה – 30.5%.
ההגדרה הקלאסית אומרת כי טרור הוא פעולת אלימה או איום בפעולה אלימה, כדי להביא לשינוי במדיניות, או כדי להשיג צייתנות אצל הקורבן. מטרת הטרור אינה לפגוע במשאבים החומריים של המדינה, אלא במטרות סמליות, שהפגיעה בהן תיצור פחד ובהלה בקרב הציבור ומנהיגיו. וכך אפשר יהיה לערער את הסדר הקיים או לגרום לממסד להיענות לתביעות מסוימות, מתוך לחץ. על פי תפיסה זו, טרור הוא אמצעי של ארגון חתרני, או איום מכוון להשתמש באלימות מדגימה בהיקף מצומצם, כדי לאלץ את השלטונות לחולל שינוי חברתי או פוליטי. האלימות הטרוריסטית נועדה מעצם הווייתה להעביר מסר פוליטי ברור, ועל כן השפעתה חזקה בהרבה מזו של פגיעה רגילה במשאבים החומריים של היריב.
מבין ההגדרות הרבות למונח "טרור", להלן עוד כמה הגדרות חשובות, המוסיפות רובדים להבנת המונח והתופעה.
Wilkinson  מגדיר טרוריזם: "פעולה פוליטית שיטתית המשלבת שלושה רכיבים: הפעלה של אלימות חריפה (הריגה או פציעה קשה, או איום בהללו) , הפעלת האלימות הזאת כנגד אזרחים שאינם לוחמים- בניגוד גמור לחוקי המלחמה ולכל הנורמות והקונבנציות …