פרק      עמוד
1 .         מבוא.
 
2 .         מהו ביטחון לאומי?       
3 .         ביטחון לאומי בישראל.
4 .         מהו מצב חירום?           5.         השוואה בן התקנות לשעת חירום לזכויות האדם בדמוקרטיה.      (א) מצב חירום בישראל – ההיבט המעשי והשפעותיו.        (ב) תקנות לשעת חירום בישראל  (ג) זכויות האדם בדמוקרטיה            
6 .         הפעולות שנעשו על-ידי מדינת ישראל בנימוק של בטחון המדינה כנגד האוכלוסייה הערבית בשנים
1 948-1966 תחת ההגדרה "מדינה במצב חירום". 7.         התנגדויות לקיום התקנות לשעת חירום.
8 .         הקריטריונים למדידת האיזון בין בטחון לדמוקרטיה.      9.         דיון ומסקנות.   
1 0.        ביבליוגרפיה.
    מטרת העבודה הייתה כאמור לבדוק האם מדינת ישראל הצליחה לאזן בין אילוצי הביטחון והמחויבות לדמוקרטיה לבין שיווין אזרחי בעשור הראשון להקמתה .
במבוא העבודה ציינתי כי הדיון בדמוקרטיה ובביטחון לאומי מעלה סוגיות שונות הנוגעות לסדר היום הפוליטי והציבורי המתמשך במדינת ישראל, וכי אלו נוגעות לצורך לשמר את הביטחון הלאומי של המדינה ואזרחיה, יחד עם ההתחייבות לקיים בארץ שלטון דמוקרטי רב תרבותי ושווה זכויות לכל האזרחים.
גורמי הביטחון פועלים מטבעם במעטה סודיות ולפיכך ישנה סכנה שהם יפעלו בדרך לא חוקתית ויפגעו בחירות האזרח, כנגד הדמוקרטיה, שבראשה נבחרי ציבור פועלים בשקיפות וזקוקים להסכמת העם מעת לעת, בבחירות, פועלת בעקרונות של פתיחות ואחריות.
הצגתי דעות שעניינן הגנה על הקיום, הדורשות הנהגת צעדי ביטחון היכולים להיות מסוכנים לערכים דמוקרטיים, ולהביא לפגיעות חמורות בחירויות האדם ובזכויותיו הדמוקרטיות. בני האדם נותנים לשלטון כוח לפגוע בזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות בכך שהם מאמינים שהכוח הזה לא יופנה אליהם. חוקרים העלו כי כדי למנוע פגיעה חמורה בזכויות הדמוקרטיות של האזרח בשם עליונות הביטחון יש לראות את סוגיית הביטחון הלאומי בראייה רחבה שכן רק במצב זה יינתנו לשיקולי הביטחון עדיפות יחסית, אם כי לא עדיפות מוחלטת, מול שיקולים של חירויות האדם והאזרח.