ממ"ן 12
הקולנוע כהיסטוריה
1 ) “הזיכרון הקולקטיבי האמריקאי ביחס לשואה נקשר באופן מוחלט לזיכרון הקולקטיבי של יהודי ארה"ב במאה העשרים".  כאשר  אנו  באים להתייחס  לטענה  זאת,  אשר  מופיעה  בשאלת  הממ"ן, אלינו להתייחס למהות הזיכרון הקולקטיבי ודרך עיצובו. זיכרון קולקטיבי הוא הדרך שבה חברה זוכרת את מאורעות העבר. במהלך  ההיסטוריה היו דרכים שונות ומגוונות כסיפורי עם, אגדות, וכ"ו שדרכם עוצב הזיכרון הקולקטיבי של חברות .           במהלך המאה העשרים כאשר הקולנוע הופך לכלי דומיננטי להעברת מסרים חברתיים, אשר יחודו הוא ביכולתו לפעול ולהשפיע על מגוון רחב של קהלים,כאשר מגוון הכלים האלו הופכים את הקולנוע לכלי עיקרי לעיצוב זיכרון קולקטיבי של החברה במהלך המאה העשרים .בארצות הברית תעשיית הקולנוע התפתחה עוד מתחילתה על ידי יהודים, שמפאת אפליה נמנעה מהם היכולת להיכנס לתעשיות אחרות, ולכן היהודים אשר שלטו בתעשייה הם אלו אשר הביאו לקהל האמריקאי את סיפור השואה ואת הדרך שעל ידה הם רצו לעצב את הזיכרון הקולקטיבי האמריקאי ביחס לשואה. ולכן כאשר המסר נוצר על ידי תעשייה הנשלטת ברובה על ידי יהודים, והרצון העז שלהם למנוע אירוע מסוג השואה לחזור.  והזיכרון הקולקטיבי האמריקאי שעוצב בעיקר על  ידי  יהודים  ולמען  מטרתם האישית.  ועל ידי כך ניתן להגיד  שהזיכרון הקולקטיבי האמריקאי על השואה הוא זיכרון קולקטיבי יהודי-אמריקאי.
בשנים הראשונות לאחר המלחמה כמעט ולא נעשים סרטים בתעשיית הקולנוע האמריקאי, אשר נוגעים בשואת היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, …