הפקולטה למדעי החברה החוג למדע המדינה "כל אחד יכול להיות הורה?" במסגרת הקורס פוליטיקה ומשטר בישראל סמסטר א', תשסע"א 01.01.2011
תוכן עניינים
מבוא -..עמ'
2 הצגה תאורטית של הגישות -עמ'
2 -3
רקע
על תופעת האימוץ אצל זוגות חד מיניים בארץ .עמ' 4-5
ניתוח התופעה בעזרת הגישה הפונקציונאלית –עמ' 5-7
ניתוח התופעה בעזרת הגישה האליטיסטית –..עמ'
8 -10 דעה אישית בנושא …עמ'
1 0 סיכום -עמ'
1 1
ביבליוגרפיה –.עמ'
1 2
בעבודה זאת אעסוק בסוגיית אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים במדינת ישראל. סוגייה זאת בימינו הינה מאוגנת בחוק, וכיום ניתן לומר שלא זוג אחד ולא שניים הצליחו לאמץ ילד לתוך תא המשפחתי היחודי שלהם. עם זאת אתמקד בתהליך אותו עברה מדינת ישראל בדרך למקום בו נמצאת היום בכל הנוגע לעניין זה. אנסה להבין מדוע אימוץ מסוג זה לא אושר עד שנת 2005, ומה היו המניעים לכך.
אבחן את הסוגייה בעזרת שתי גישות. הגישה הפונקציונאלת, אשר תראה את הסוגייה כלא תורמת להתנהלות המערכת הכללית, ואת המלחמה על האימוץ כאיגוד פרטים רציונאלים המשחקים על פי חוקי המשחק הפלורליסטי. והגישה האליטיסטית, אשר שמה דגש על נסיונן של האליטות לשמר את מעמדן, ומכאן מביעות התנגדות ברורה כמו גם מוסווית על מנת להתאים את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהן כאינטרסים ,כביכול, של המעמד הנשלט. בנוסף גישה זאת רואה את המלחמה על האימוץ כמלחמה בין אליטות. אתחיל בתיאור שתי הגישות בצורה תאורטית וללא קשר למקרה הספציפי. בהמשך אציג סקירה קצרה של התהליך המשפטי-חברתי בעקבותו אושר אימוץ הילדים אצל זוגות חד מיניים בארץ, בעודי מציינת אירועים הקשורים לקהילת הלהט"ב בישראל. לאחר סקירת הרקע אגש לנתח את התופעה בעזרת הגישה הפונקצינאלית תוך כדי שימוש במושגי היסוד של הגישה. כך אעשה גם בגישה האליטיסטית. תוך כדי הניתוח של שתי הגישות אגש ואענה על השאלה, כיצד רואה כל גישה את התופעה וההמנעות ממנה. לבסוף אתן את הדעתי על הנושא.
הצגה תאורטית של הגישות:
            הגישה המבנית פונקצינאלית הינה אחת התת תיאוריות של הגישה הפלורליסטית. גישה פלורליסטית יוצאת מהנחה בסיסית שהחברה מורכבת מקבוצות שונות, אותן מרכיבים פרטים חופשיים, תבוניים, המתאחדים על מנת להשיג אינטרסים משותפים. המערכת הפוליטית בהסתכלות זאת אינה מערכת של קונפליקטים אלא מערכת של פשרות. תפקידיו של השלטון הם קביעת כללים, החלת כללים ושפיטה עלפיהם. בנוסף מערכת חייבת לפעול במטרה להנכיל את ערכיה. תהליך זה נקרא סוציאליזציה פוליטית ומטרתו לחנך ולמשמע את החברה על פי "חוברת" ערכים אותן היא תופסת כנכונים. קיום קונצנזוס ערכי זה הכרחי על מנת שמדינה תוכל לתפקד ככזאת. הגישה המבנית פונקיונאלית רואה את החברה כאורגניזם חי, המורכב מתת מערכות אשר תורמות להתנהלות המערכת הכללית. קיימת חלוקת תפקידים ברורה בחברה ומכאן כל הפרטים במערכת משחקים לפי כללים ונהלים המוסכמים על מנת לתרום לתפקודה. כל תת מערכת או תופעה כאשר מפסיקה לתרום ומפריעה ליציבות המערכת, הופכת לדיספונקיה ומכאן באופן טבעי ישנה לגיטימציה לבטלה. זירת המשחק עצמה מתרחשת על בסיס סטטוס קוו מסויים, לפיו המערכת מתחשבת באינטרסים של כל שחקניה בכל הרמות. עם זאת חלוקת הסמכויות והעוצמה אינה שווה בין כלל השחקינים. ניתן להתבונן במודל של שילס המציג את המרכז הפוליטי כמקרין אל הפריפריות הסובבות אותו. קבוצות בעלות אינטרס משותף יכולות לצאת מהפריפריה על ידי התאגדות או פעולה מכוונת. כאשר נוצר הצורך אותן קבוצות יכולות להפעיל לחצים על המרכז על מנת להשיג את מבוקשם ואף לעבור אליו. הגישה האליטיסטית היא גישה הפוסלת את הפלורליזם בכל הנוגע לניהול המדינה. לטענתה החברה ככלל מורכבת מקבוצת שליטים וקבוצת נשלטים, כאשר רוב החברה נמצאת בקבוצה השנייה.  השליטים אם כך הינם מיעוט אשר מטרתם לשמר את מעמדם כבעלי השלטון. הדרך לעשות זאת היא לפתח "נוסחה מדינית" ומשמעותה ליצור תפיסת עולם "המזוהה" עם האינטרסים של שאר החברה. הנוסחה המידינית תהיה הכלי המרכזי לשימור מעמדה של האליטה השלטת ככזאת ותפעל רק בהנחה והיא משכנעת מספיק, על מנת למנוע התנגדות מצד הנשלטים. קיימות אליטות עם רמות כוח שונות, "אליטת עוצמה" היא אליטה כוחנית השלטת בכל: כלכלה, צבא ופוליטיקה. בחברה דמוקרטית הדגש הוא על היכולת של האליטה השלטת להצדיק את שלטונה על ידי ביסוס אידיאלוגיה מוסרית אוניברסלית המשמרת את יחסי הכוח, משום שאינה תמיד יכולה לכפות את רצונה בעת הצורך. על פי חוק הברזל של האוליגרכיה ככל שאליטת העוצמה מוארגנת וחזקה יותר, כך הציבור יתן בה אמון גדול יותר. כלי נוסף שיש בידי האליטה העוצמה הוא קואופטציה. כלי זה מאפשר לאליטה להמנע ולהשקיט התנגדויות על ידי שילובם של אנשים מחוץ לאליטה על מנת לזכות בתמיכתם. כל אליטה חותרת לשעתק את עצמה על בסיס מציאות דה-פקטו שקדמה לה. האליטות השולטות אינן בהכרח נמצאות על במת הזירה הפוליטית. ישנן אליטות המשפיעות מאחורי הקלעים ובלי שניתן יהיה להבחין בהן בזירה.
אלו נקראות "אליטות צללים". כוח ההשפעה שלהן הוא רב והן אינן מנותקות טוטאלית מהנציגים שלהן בזירה.