ADHD כגורם סיכון להתנהגות עבריינית בקרב בני נוער מבא בעשורים האחרונים עלתה מאוד המודעות של החברה בישראל לטיפוח הגישה הנכונה כלפי ילדים הסובלים מבעיות שונות, באופן אשר מפריע להם בחיי היומיום בבית הספר מבחינה לימודית וחברתית.
מודעות זו יצרה מערכי טיפול שונים בילדים הסובלים מקשיים אשר יש להם בסיס רפואי.
בתוך קטגוריה זו נמצאים הילדים אשר להם הפרעת ADHD שהיום מוכרת כהפרעה שיש לה בסיס נוירולוגי והיא מטופלת גם באמצעות תרופות. ילדים אלו, שבעבר טיפלו בהם בכלים הרגילים שמטפלים בהם בבעיות משמעת ובעיות לימודיות, היו במקרים רבים מתוסכלים כיוון שהמערכת לא ידעה כי המקור של הבעיה אינו בשליטה של הילד, אלא הוא נוירולוגי וכי קשה להם להשתלט על עצמם, והם פשוט מבינים ורואים אחרת את העולם. הפרעת ADHD, אשר שמה מציין את ראשי התיבות Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder היא בעצם "הפרעת ריכוז, קשב והיפראקטיביות". כיום הפרעת ADHD מוכרת וידועה וילדים אלו גם לא מתביישים בכך. גם ההורים, שבעבר פחדו שהילדים שלהם יתויגו כבעלי הפרעה שלילית, משתפים ברובם פעולה עם המערכת החינוכית ומנסים למצוא יחד את הפתרונות הלימודיים במקביל לפתרונות התרופתיים (בעיקר רטלין וקונצרטה). יחד עם זאת הקשיים עדין קיימים, ולמרות הטיפול והמודעות הרבה ילדים אלו חווים קשיים רבים במסגרת הלימודית והחברתית. בנוסף, לילדי ADHD רבים התנהגות אנטי- סוציאלית, אלימה ולא מסתגלת. העבודה הנוכחית תבדוק האם מאפיינים אלו מנבאים התנהגות עבריינית והשתייכות לכך אנשים עם ADHD. מטרת עבודה זו לבחון את הפרעת ADHD כגורם סיכון לעבריינות צעירה. שאלת המחקר בהתאם לכך תהיה, האם ADHD הינו מנבא להתנהגות עבריינית בגיל הצעיר והמאוחר יותר? העבודה תבדוק תחילה מה היא אותה הפרעת ADHD, מה המאפיינים שלה, ומה הבסיס להשערה שהיא יכולה להיות גורם סיכון להתנהגות עבריינית. בהמשך העבודה תבדוק מהי בכלל התנהגות עבריינית והאם אכן קיים קשר כזה, כלומר האם קיים אחוז גבוה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז בקרב עבריינים, ומה הם אותם מאפיינים, ומדוע הם רלוונטיים. הפרק האחרון יבדוק מהם אפשרויות הטיפול בצעירים בעלי ADHD על מנת למנוע מהם להפוך בעתיד לעבריינים.