הלא מודע בסרטו של פליני- "שמונה וחצי" מבא הסרט "שמונה וחצי" הינו אחד הסרטים המפורסמים ביותר של בימאי הקולנוע פדריקו פליני. הסרט, אשר יצא לאקרנים בשנת 1963 זכה באותה שנה לסרט הזר הטוב ביותר, וזכור עד היום כסרט שחור- לבן העוסק בלא המודע. גיבורו של הסרט, גואידו, הינו במאי קולנוע שאינו מצליח להתקדם בבימוי סרטו החדש, ומוצא עצמו מתוסכל ונשאב לתוך הזיותיו, דמיונותיו, דחפיו, רצונותיו וכל העולם הלא-מודע שלו, שמקבל ביטוי ויזואלי בסרט. בסצנות השונות, הן באלו השייכות לעלילה והן באלו השייכות לעולמו הלא מודע של גואידו, בולטת מאוד נוכחותם של נשים רבות, אשר כולן בעלות אישיות נשית סטריאוטיפית. נוכחות זו הביאה מספר מבקרים לטעון שהסרט עוסק לא רק במושגים שטבע פרויד, אלא גם במושגים שטבע ממשיכו- יונג. על פיהם הסרט מתעסק בחיבור, החסר בסרט זה, בין העולם הגברי והנשי של גואידו.
מטרת עבודה זו לבחון כיצד באים לידי ביטוי מושגים שטבעו פרויד ויונג השייכים לעולם הלא מודע של האדם. בעבודה ינותח הסרט באופן כללי, ובאופן יותר עמוק סצנות מרכזיות, כגון סצנת ה"אסא ניסי מסא", ה"סארגינה" ו"הרמון המלך שלמה".
לשם כך יעסוק החלק הראשון של העבודה במושגים התיאורטיים של פרויד ויונג השייכים לעבודה. החלק השני יהיה הניתוח לסרט באמצעות המושגים הללו.