ג'נוסייד ורצח עם – מטלת מנחה מס'
1 3
1 .       מי היו הקולאקים ? מדוע נרדפו ומתי?.
מיד לאחר מותו של לנין בשנת 1924 החל יוסיף סטלין (עד כה מילא את תפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות) לבסס את מעמדו כשליטה הבלתי מעורר של ברית המועצות דרך הפעלת אמצעי טרור, פחד ודיכוי ההמונים. כאשר סטלין השלים משימה זו בסוף שנות העשרים הגה את תוכניתו הכלכלית הידועה בשם "תוכניות החומש"  שמטרתה לייצב את כלכלת ברית המועצות ולהפכה למדינה תעשייתית, מודרנית, מתקדמת היכולה להתחרות במדינות המערב המפותחות ממנה. ראשית, סטלין ביטל את תוכניתו הכלכלית של לנין "הנא"פ" והגדיר ארבע מטרות עיקריות חדשות שבאמצעותן האמין כי יגשים את חזונו, אחת מהן היא "הקולקטיביזציה בחקלאות".
סטלין האמין כי הפיכת ענף החקלאות בבריה"מ למשותפת ע"י הרס המשקים הפרטיים והלאמת הקרקעות הפרטיים של האיכרים תגדיל באופן משמעותי את התפוקה החקלאית בברית המועצות.
מטרות מהלך זה בראייה היסטורית ברורות להפליא – סטלין רצה לשלוט באספקת המזון לערים תוך כדי השמדת מעמדם של האיכרים המבוססים שנתפסו כמתנגדים למהפכה. יש חוקרים הטוענים כי מהלך זה כוון גם על מנת לדכא את השאיפות הלאומיות של האוכלוסייה האוקראינית ששטח מגוריהם כונה "האסם של אירופה", כלומר שאותם אזרחים שלטו על אחוזים גבוהים מהתפוקה החקלאית של המדינה בשל הפריון הרב במיני דגנים שונים באותו חבל ארץ.  .
2.       מדוע הוקמו מחנות עבודה בברה"מ? האם הם הגשימו את מטרתם? האם הם השיגו מטרות אחרות? מחנות האסירים הם למעשה מערכת עונשין רחבת היקף המופעלת ע"י משרד הפנים הסובייטי הפועלת באמצעי כליאה המוניים של אזרחים במחנות עבודת כפייה. הגולאג  נודע בעיקר כאמצעי דיכוי יריבים פוליטיים ומתנגדי המשטר הסובייטי. מטרת השהות במחנה הייתה לכאורה "חינוך מחדש" של אותם מתנגדי המשטר ומטרתן היא לתקן את ערכיהם הפגומים של אותם "עשבים שוטים" ולהפוך אותם  בתקופת מאסרם לאזרחים חיוניים בחברה.  בפועל  מחנות הגולאג היו בית  סוהר ענקי הפעל כרשת של מחנות עבודה. אותן מחנות האלה נבנו באזורים מרוחקים וקשים למחייה אליהם הגיעו מיליוני המגורשים, האסירים הפוליטיים והאוכלוסיות המדוכאות בידי השלטון. מערכת הגולאג הייתה בעצם מערכת של עבדות, פשוטו כמשמעו..
לאחר המהפכה הבולשביקית ב-1917 הכריז לנין כי "אין לבטוח בכל אויב מעמד הפועלים", אף אם אין כנגדו הוכחות לפשע כנגד המדינה יש להתייחס אליו כאל אסיר פלילי. הגולאגים החלו את דרכם כגרסה מתוקנת של עבודות העונשין בסיביר (קטורגה – גירוש לארץ גלות) שהתקיימו עוד מימי שלטונו של הצאר הרוסי. עד מהרה התמלאו אותם מחנות במיליוני אזרחים הכונו "אויבי העם" שהואשמו בשחיתות, חבלה או זריעת ייאוש, התנגדות פוליטית וכו'. בין האסירים בגולאג ניתן היה למצוא אריסטוקרטים לשעבר, אנשי עסקים ובעלי אדמות אמידים (קולאקים), אנשי דת למיניהם ולצדם מיליוני אזרחים פשוטים שהגיעו לגולאג על לא עוול בכפם.
פרויקט שכשל, יבול גרוע, תאונות ומכסות ייצור שלא מולאו – נחשבו באותן שנים לעבירות בגין שחיתות, בגידה וחבלה והעונש עבור אותם פשעים היה כליאה ממושכת באחד מאותם מחנות כפייה.