תורת המיקום ציון 92 – שיעור יחידה 2
– יחידה 2 – יתרון/ חסרון של פירמות מאותו ענף תעשייתי או תעשיות קרובות התקבצות חברות במיקום אחד – תכונות המיקום: מקום גיאוגרפי עשוי להיות מוקד משיכה לפירמות המתמחות בפעילות בתחום מסוים בגלל התכונות המיוחדות למקום (נמל, מזג אויר וכד'), למשל:
§     דטרויט: תעשיית המכוניות בגלל קרבה לחו"ג (תעשית הברזל/ מתכת) §     אורלנדו: פארק שעשועים ותיירות בשל מזג אויר נוח. הטבות במיסוי. קרקע זולה.
§     עמק הסיליקון: קרבה לחו"ג ואז התפתחו מפעלי הפיתוח ליד מפעל הייצור כדי לבחון את המוצרים. היום זה שונה בשל הגלובליזציה – העתקת המפעלים (ייצור) למדינות זרות.
§     אילת: נמל (מחסני ערובה). מלונות ותיירות בשל מזג אויר נוח. תעשיות בטחוניות.
§     אשדוד: נמל (מחסני ערובה). בשל הקרבה לנמל אשדוד התפתחו נס ציונה, רחובת ויבנה.
רצוי לציין כי חברות לא נוטות לעבור ממקום למקום ויש יתרונות לריכוז תעשיות באותו מקום.
כמו כן, יש תרומה לפיתוח, המצאות וניהול העסקים באופן כללי. כשלאדם יש המצאה, היא משולבת בפיתוחים בנושאים אחרים ויחד יוצרים משהו, מהר יותר מאשר בנפרד.
ממחקרים אמפיריים שניסו לבחון את ההשערות הללו אפשר להסיק כי שני הגורמים ליתרונות חיצוניים (גודל התעשיה וגודל העיר) אכן משפיעים בצורה חיובית ומבחינה סטט' ההשפעה היא מובהקת.
למשל, תוצאות המדידה Carlino (1987) §     גודל העיר (N) משפיע בצורה חיובית ומובהקת על 13 מתוך 19
ענפי תעשייה שנבדקו – גודל העיר משפיע מבוהקות על תפוקת העובד.
§     גודל התעשייה (Q) משפיע בצורה חיובית ומובהקת על התפוקה לעובד רק ב-5 ענפי תעשייה מתוך 19 ענפי תעשייה שנבדקו – סך התפוקה משפיע פחות מגודל העיר. היום זה בדיוק להיפך.
§     נושא של פיזור סיכון (מבחינת העיר והעובדים): צריך שיהיה מגוון של תעשיות כדי למנוע פגיעה בעיר בה שוכן הפארק התעשייתי, כיון שאם יש פגיעה באחד הענפים תהיה אבטלה, דירות למכירה, פחות צריכת מוצרים וכו' וזה עלול לפגוע בעיר.
מחקרים אחרים שנעשו שנערכו בנושא הראו תוצאות שחלקן דומות לתוצאות וחלקן שונות. אולם, כדאי לזכור כי לעיר שכלכלתה מתבססת על פעילותן של פירמות רבות באותו ענף תעשייתי יש סיכון מסויים. זאת, מכיון שאם חלה ירידה בביקוש למוצר שבו העיר מתמחה הרי שכל (רוב) המפעלים בעיר יעברו לייצור תפוקה קטנה יותר וחלקם אף ייסגרו. לצורך ייצור התפוקה הנמוכה יותר יש צורך בפחות עובדים ופחות שרותים למפעלים הללו וכך תתכן פגיעה משמעותית בתעסוקה בעיר. אם הירידה בביקוש היא זמנית (מיתון כלכלי), הרי שיש סיכוי להתאושש. אולם, אם הירידה בביקוש למוצר תתמיד לאורך זמן (למשל: בשל פיתוח מוצר תחליפי, שינוי טעמים, עליה במחיר ההובלה וכד') – הרי שאבטלה בעיר תהיה אבטלה מבנית שכדי להתגבר עליה יש צורך בשינויים מבניים בכלכלת העיר.
הסיכון לעיר פוחת במידה שמספר ענפי התעשיה בעיר הוא גדול יותר. במצב זה, גם אם חלה ירידה בביקוש למוצר אחד, הרי שלעובדים המפוטרים בענף יש סיכויים טובים למצוא עבודה בענפים האחרים שאינם סובלים מירידה בביקוש.
פארקים תעשייתיים דומים במידה רבה לקניונים בכך שהאחד מיועד בעיקר לפירמות שמייצרות מוצרים ואילו השני מתמחה במכירות מוצרים מוגמרים לצרכנים (מסחר קמעונאי) – שניהם מנסים לנצל את היתרונות החיצוניים ובדרך זו להגדיל את רווחיהם.