סיכום: פסיכולוגיה קוגניטיבית:
שיעור 1: מבוא
לפסיכולוגיה קוגניטיבית:
חקר התהליכים המנטאליים המעורבים בהבנת הסביבה ובהחלטה איך לפעול.
ישנן שתי גישות מסורתיות בחקר הפסיכולוגיה:
1.      גישה התנהגותית (ביהביוריסטית)- מה שקובע את ההתנהגות שלנו היא הסביבה, חוקרת את הקשר בין גירויים והתגובה להם.
2.      גישה קוגניטיבית- אומרת כי ישנו גירוי ותגובה, אך באמצע יש את התודעה, ישנם תהליכים מנטאליים.
חייבים לדעת את הקוגניציה החברתית בשביל לדעת איך אנשים משפיעים ומושפעים מאחרים.
המהפכה הקוגניטיבית- איך הקוגניציה התפתחה?
במחצית הראשונה של המאה ה-20 הביהביוריזם שלט, אך לאט לאט הופיעו מחקרים נוספים אחרים:
1.      אדוארד טולמן (1932)- ניסוי החולדות והמבוך- טולמן הניח כי החולדה תמיד תלך ישר ושמאלה לא משנה באיזה מיקום התחלתי הוא ישים אותה. למעשה גם כששינה את מיקומה היא הצליחה עדיין להגיע ישירות לאוכל. הממצא גרם להבנה כי החולדה עוברת איזשהו תהליך של ציור מפה מנטאלית ומנתבת את האוכל לפיה.
2.      סר ברלט (1932)- מושג הסכימה- סכימה זה אוסף של עובדות, חוויות על העולם (יש לי סכימה של חתונה- אני מראש יודעת איך הערב הולך להראות).
ברטלט טען כי אנחנו כל הזמן משתמשים בסכמות, משייכים טקסט ששמענו לסכמות מחיי היומיום לדברים המוכרים לנו.
3.      ג'ורג מילר (1956)- 7 פלוס-מינוס 2- גילה כי בזיכרון לטווח הקצר, זיכרון עבודה, אנו יכולים לזכור 7 פריטים פלוס מינוס 2, לא משנה מה הם הפריטים.
גישת עיבוד המידע- גישה תיאורטית:
עיבוד מידע במוח נעשה תחת ההנחות הנ"ל- ניקח לדוגמא את תהליך הזיכרון:
1.      סדרה של שלבים עוקבים- אחד אחרי השני:
קודם רכישה, אח"כ אחסון ואז שליפה.
2.      בכל שלב מתבצע תהליך מסוים של עיבוד: ברכישה רוכשים מידע חדש.
3.      כל שלב מקבל מידע מזה שלפניו: אי אפשר לשלוף מידע מבלי לרכוש אותו.

4 הגישות לחקר הקוגניציה:
1.      פסיכולוגיה קוגניטיבית ניסויית- בשיטה זו נבדוק תגובה לגירויים של אנשים בריאים בתנאי מעבדה- בדיקת זמני תגובה, האם האנשים טועים או לא בתגובתם… הבעיה/ הביקורת-  (1) יש לנו מדידה של זמן תגובה אשר ממנו קשה להסיק מהם התהליכים שמתרחשים. (2) קושי בהכללה על כלל האוכ', לרוב משתמשים בסטודנטים.
2.      נוירו פסיכולוגיה קוגניטיבית- נוירו- עצבים.
עבודה מול אנשים פגועי מוח, פגועי עצבים. בדיקה של אנשים פגועי מוח בהשוואה לאנשים בריאים, מאפשר הבנה של אילו חלקים במוח אחראים על פקודות מסוימות. לדוג': אנשים עם פגיעה ימנית במוח יתקשו לתפוס את השלם, ואנשים עם פגיעה סמלית יתקשו לתפוס את הפרטים. הבעיות העולות מהגישה-  (1) קשה למקם במדויק תפקודים מוחיים, (2) קשה להכליל מהמוח החולה על המחום הבריא, הנבדקים בעלי פגיעות שונות וישנם הבלים בין אישיים עצומים.
3.      מדע נוירו-קוגניטיבי- שיטה של הדמיה מוחית. הכנסת אדם לשדה מגנטי לבדיקה אילו אזורים במוח פועלים בתהליך קוגניטיבי מסוים. הבעיות העולות מהגישה-  (1) קשה למפות תפקודים מורכבים, הרבה חלקים פועלים במקביל, (2) קשה לשלוט על פעילות האדם במהלך הניסוי.
4.      שימושי מחשב- מנסים לתכנת את המחשב כך שהוא יחקה וידמה את הפעולה של המוח, וכך נשליך איך הקוגניציה עובדת. בעיות העולות מהשיטה- (1) אין לנו מספיק מידע לתכנות של המוח, (2) המחשב לא מסוגל לחשוב כמו אדם.
שיעור 2: המודל הקלאסי של זיכרון:
שלבי זיכרון:
קידוד   אחסון   שליפה   קידוד- הכנסת מידע, תרגום המידע לכדי קוד שהמוח מסוגל לשמור.
אחסון- המידע שקודדנו נשמר, תלוי בסוג הזיכרון, לטווח ארוך או קצר.
שליפה- הוצאת המידע מהאחסון.
כל אחד מהשלבים יכול שלא להצליח, קידוד לא יצליח אם לא הפננו קשב, באחסון לפעמים המידע דועך ובשליפה יכול …