בשנים האחרונות, ובעיקר משנות ה-90, הוחל בריכוז מאגר נתונים אחיד בארצות רבות בעולם, ונערכו יותר מחקרים המשווים שיעורי צמיחה כלכלית בארצות שונות למשתנים המשפיעים עליהם.
בין המשתנים המשפיעים על שיעורי צמיחה בולט אי שוויון. מחקרים בספרות שהשוו בין מדינות לא הצליחו להציג בצורה חותכת את הקשר בין צמיחה לאי שוויון, מחקרים ספציפיים למדינה לרוב הראו שאי שוויון גדל עם הצמיחה אך ישנם מחקרים המעלים שההשפעה הפוכה ואי שוויון משפיע על צמיחה כלכלית.
העבודה היא איכותנית, מבוססת על עבודות אקדמיות בספרות המקצועית ומרוכזת בבדיקת הקשר בין אי שוויון וצמיחה כלכלי, במישור האקדמי וכן המעשי כמשתקף בישראל בהשוואה לעולם.
קריאת מאמרים אקדמיים בנושא מעלה כי פרמטרים רבים מקושרים לצמיחה כלכלית וכן כי יש אי-ודאות בדבר השפעת כל פרמטר.   ישנן דעות שונות לגבי הקשר בין אי שוויון וצמיחה כלכלית, יש חוקרים הרואים כי קיים קשר שלילי בין צמיחה ואי שוויון במשק ,לעומתם הרואים קשר חיובי ביניהם ואחרים טוענים כי הקשר משתנה בהתאם לתנאים סביבתיים, שיטות ופרמטרים של מדידת המשתנים וכן לפי גודל, מצב התפתחות וסוגי המדינות הנמדדות . כדי לא לטבוע בים האקדמי, אתמקד רק בכמה ואבדוק את הנושא מההיבט הכלכלי כשאתמקד בשאלה:
האם צמיחה כלכלית משפיעה על שוויון? האם שוויון משפיע על צמיחה כלכלית?
תקציר מבוא
מדידת צמיחה כלכלית סוגי מדדים לאי שוויון כלכלי השערת Kuznets  לקשר בין רמות צמיחה כלכלית לבין אי שוויון קישור בין אי-שוויון וצמיחה כלכלית מיסוי וצמיחה מדיניות ממשלה לעידוד צמיחה ולצמצום אי-שוויון סקירת אי שוויון וצמיחה ישאל ומדינות מערביות דיון וסיכום ביבליוגרפיה הבעיה המדעית של סיבתיות בין גורמים הנמדדים בתחום בכלכלה היא בעיה קשה לפתרון היות וקשה לערוך ניסויים במשק כלשהו וזאת לאורך שנים. יחד עם זאת, אפשר להפיק לקחים וללמוד מדגמי התנהגות חוזרים ודומים. אמנם לא ניתן להוכיח בדייקנות מהו המשתנה שמשפיע על משתנה אחר, אך אפשר לבדוק את הקשר בין משתנים שונים כאשר אחד בהם קודם לשני על ציר הזמן . לדוגמא, כדי לבדוק כיצד אי שוויון משפיע על קצב הצמיחה, יש לבדוק את הקשר בין התוצר לנפש קודם לתקופת הצמיחה לבין הצמיחה בתקופה שאחר כך. לפיכך נהוג לראות את שיעור הצמיחה הממוצע במהלך תקופה מסוימת כמשתנה התלוי, ואת המשתנים האחרים בתחילת התקופה  כמשתנים מסבירים. מחקרים מסוג זה נתקלים בדרך כלל בבעיה חמורה של זמינות נתונים אמינים וטובים; הם מצריכים מערך נתונים בינלאומי בר השוואה בשנה מוקדמת יחסית.
צמיחה ואי שוויון שניהם נמצאים בתחום המשופע בספקות ובאי הסכמות בנוגע להיקף הראוי של התערבות ממשלתית. הידע בנושא מבוסס על היפותזת Kuznets, (Kuznets 1955)הטוען כי אי השוויון עולה עם הצמיחה, לפחות בשלבי הצמיחה הראשוניים של המשק, היות וחלקים מהאוכלוסייה נותרים מאחור בעת התרחשותה. ישנה דעה בין כלכלנים (Aghion, 2002), לפיה אי שוויון מעכב צמיחה. לדוגמא &   ,Galor , Zeira Tsiddon , (1996) מציגים במחקרם כי אי שוויון מעכב צמיחת תפוקה לאומית משום שווקי הון שאינם מושלמים וחוסר אפשרויות חלוקה של השקעות הון במשאבי אנוש.
לא קיימת תמימות דעים בין חוקרים אקדמיים בהתייחסותם להתנהגות הקשר שבין צמיחה במשק וגובה אי השוויון לפי סגנון היפותזת Kuznets . ישנם חוקרים שונים,  ביניהםVicente & Borge (2000),Aghion & Bolton (1997) , Galor & Tsiddon (1996), Galor (2000), המסכימים כי צורת התנהגות זו מתקיימת.
לעומתם חוקרים אחרים ,כדוגמתMatsuyama (2000)  ו Kaustepeli, (2006) בדק את קשר אי שוויון וצמיחה כלכלית, כתמיכה להיפותזת Kuznets , בהקשר האיחוד האירופי , שוללים אותה וחוקרים כ Bell & Freeman (2001)  מקצינים ומוכיחים כי לא רק שצורת התנהלות זו אינה קיימת אלא כי יתר על כן, התשואה לשעות עבודה היא גבוהה יותר באזורים בהם אי השוויון גבוה יותר.