1 .   נושא ראשון: אמנת האום         א.        מונחים והגדרות ג'נוסייד: ג'נו ביוונית זה אומה, סייד בלטינית זה רצח.
רצח אומה.
דמוסייד: רצח עם. פוליטיסייד:רצח על בסיס פוליטי(סוריה).
 אתנוסייד:
רצח תרבות(מעלימים תרבות שלמה כמו בטיבט; אינקה)  אומוסייד:
רצח העם את עצמו.
         ב.         רפאל למקין 1901 – 1959.
המונח "ג'נוסייד" נטבע בשנת
1 944 על ידי רפאל למקין ( משפטן יהודי אמריקאי ממוצא פולני שנמלט בעקבות הפלישה הנאצית לפולין לארה"ב דרך שוודיה. שאר משפחתו נספתה בשואה.)  כחלק ממאמציו להגדרת רצח עם כפשע בחוק הבינלאומי.
הוא הגשים מטרה זו כאשר ב-9 בדצמבר 1948 אישרה העצרת הכללית של האו"ם את האמנה למניעת פשע של רצח עם ולהענשת מבצעיו. אמנה זו נכנסה לתוקף בינואר 1951.
למקין שנושא זה העסיק אותו עוד בימי נעוריו כתב טיוטא לחוק בין לאומי למניעת השמדה מכוונת של קבוצות אתניות, לאומיות, דתיות ופוליטיות. בכנס משפטנים בין לאומי שנערך בשנת 1933 במדריד ודן בסוגיית האחידות החוק הפלילי של האומות המאוחדות הציע למקין להוסיף לספר החוקים הבין לאומי שני פשעים חדשים, שהוגדרו לאחר זמן כפשעי ג'נוסייד פשעים של ברבריות: מעשי דיכוי והרס המכוונים נגד יחידים כחברים בקבוצה לאומית , דתית או גזעית ופשעים של ונדליזם : הרס יצירות אמנות ותרבות.
הצעתו נדחתה בשל האירועים הפוליטיים בזירה הבין לאומית – עליית היטלר לשלטון בגרמניה ועזיבתה של גרמניה מארגון האומות המאוחדות.
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה למקין עסק בניתוח עומק של המונח ג'נוסייד והגדרתו אותו הביא בהרחבה בספרו שיצא לאור בשנת
1 944 בו הוא מצהיר כי "תפיסות חדשות דורשות מושגים חדשים". הספר מגדיר את המונח רצח עם ומונה את הצורות השונות בהן רצח עם יכול לבוא לידי ביטוי. ב 9.12.1946 התקבלה ע"י האו"ם ניסוחו של למקין כטיוטא להצעת חוק בדבר רצח עם של האומות המאוחדות שמצמצת בעצם הגדרתה את המושג "רצח עם" לרצח פיזי בלבד אך מרחיבה את קבוצת הקורבנות בכך שמוסיפה את הקורבנות הפוליטיים ( בעקבות התנגדות הגוש הסובייטי הכללה זו הוסרה בהגדרת החוק). ב 9.12.1948 אושרה פה אחד האמנה המתוקנת בידי העצרת הכללית של האו"ם שהתקיימה בפריס.
         ג.         חוקי מלחמה וחוקי הגנת מיעוטים חוקי מלחמה: מאז הקמת הצלב האדום באמצע המאה התשעה עשרה נוצרה בהדרגה חקיקה בינלאומית שקבעה גבולות ללוחמה:
·        איסור על כלי נשק מסוימים ·        הבטחה של תנאי קיום מינימאליים לשבויי מלחמה ·        הבחנה בין לוחמים שדמם מותר ואזרחים שדמם אסור ·        חובות של הכובש כלפי האוכלוסייה הכבושה והטריטוריה הכבושה      חוקי הגנת מיעוטים: מאז הסכם ווסטפאליה משנת 1648
ישנה מסורת של חוקים בינלאומיים שמגנים על זכויותיהם של מיעוטים – אוכלוסיות שזהותם שונה מזהותו של הריבון (מיעוטים דתיים, אתניים, לאומיים, מגדריים, מיניים). עם הופעת הלאומיות במאה התשעה עשרה החשיבות של ההגנה על אוכלוסיות שזהותם הלאומית שונה מזהותה הלאומית של המדינה עצמה הלכה וגברה.     מושג הג'נוסייד למעשה אוסר על שימוש בלוחמה כנגד אוכלוסייה אזרחית שמהווה מיעוט. להבדיל מסתם איסור על שימוש באמצעי לוחמה כנגד אוכלוסיה אזרחית הג'נוסייד אוסר על התקפה על אוכלוסיה אזרחית משום זהותה הקולקטיבית ועל מנת לפתור את קיומה כמיעוט שמפריע – להומוגניות של מדינת הלאום.
           ד.         משפטי נירנברג משפטי נירנברג היו הפעם הראשונה שבה המערכת הבינלאומית העמידה למשפט ראשי מדינה ובכירים באשמת פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות.על אף שנעשה שימוש במושג הג'נוסייד בכתב האשמה פסק הדין נמנע במכוון מלהשתמש במושג ג'נוסייד והסתפק בפשעים כנגד האנושות.           ה.        אמות מידה לבחינת מקרי בוחן והחלטה האם הדבר נחשב בגדר ג'נוסייד :
סעיף 2
" באמנה זו השמדת – עם פירושה – אחד המעשים המפורשים להלן שנעשה בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, באשר היא קבוצה כזו. ואלו המעשים: א.  הריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה ב.   גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה.
ג.   העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתה הגופנית, כולה או מקצתה, ד.   קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקבוצה ה.  העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה." סעיף 3 מהווה המשך ישיר לסעיף 2 ומתייחס למעשים בגינם יהיה ניתן להאשים אדם, חברה במעורבות ברצח –  עם סעיף
3 " ואלה הם המעשים שיהיו נענשים אליהם :
א.  השמדת עם, ב.   קשר לבצע השמדת עם, ג.   ניסיון לבצע השמדת עם, ד.   השתתפות בהשמדת עם, "           ו.          מושג הכוונה: לפי אמנת האו"ם, פעולה ג'נוסיידיאלית היא פעולה שנעשתה בכוונת זדון,  בכוונה תחילה.
משמעות הדבר היא שכדי שהאו"ם יכיר בפשעי ג'נוסייד כג'נוסייד צריך למצוא הוכחה ברורה של התארגנות ממשל הכוללת :
א.        הכנת תשתית להשמדה – רכישת נשק, הקמת מחנות וכד'.
ב.         הפעלת תעמולה שתעודד את המעשים.
ג.         הוראות מלמעלה, שרשרת פיקוד שמבצעת באופן מאורגן ושיטתי.
ד.         אידיאולוגיה שהמעשים משרתים.
האו"ם דורש למעשה שני סוגים של כוונה – גם הריגה בכוונה כאקט, וגם מטרה שלשמה זה נעשה.
הדוגמא הקלאסית היא שואת היהודים שנעשתה מתוך כוונה ברורה להשמיד את העם היהודי כחלק מהפתרון הסופי לטיהור גרמניה.חשיבותו העיקרית של מושג הכוונה המופיע באמנה היא שג'נוסייד נחשב במסגרת האמנה לג'נוסייד אך ורק –