תוכן עניינים
מבוא
3
סקירת ספרות
4 מתודולוגיה
1 0 ממצאים
1 4
דיון ומסקנות
1 8
סיכום
2 0 ביבליוגרפיה
2 1
נספח א' קידוד לפי ממצאי הראיון האישי
2 5
נספח ב' קידוד תפיסות אפיסטימולוגיות
2 9
נספח ג' קידוד סוג השיח 51
נספח ד' ראיונות אישיים 70 נספח ה' תמלול שיעורים
8 3
בבואנו לסקור את הגישה הכללית להגדרת תפקידו של המורה, ניתן לקבוע שהוא מסתמך על התפיסה שלא ניתן לשנות את מבני החשיבה והלמידה של התלמיד בפרט, והאדם בכלל.  המורה נתפס כמי שיכול וצריך להעביר ידע לתלמיד בהסתמך על מבני החשיבה ויכולות הלמידה הקיימות של התלמיד, ועל מהות הידיעה שלו עצמו. מרבית החוקרים רואים באסטרטגיית השיח ככלי להעברת מסר לימודי חינוכי והמורה מהווה דמות משמעותית בחייהם של התלמידים כגורם המשפיע על תהליכי הוראה  ולמידה. יש לציין שלכל מורה יש מטרה אישית  אשר ישיג אותה בדרכים שלו, המאפיינים אותו.  וכל אחד ישתמש בעזרים וטכניקות שונות כדי להשיג אותן, זה בהתאם לאמונה שלו, תפיסה שלו ובמקום שבו הוא נמצא. לכל זה יש השפעה מאד גדולה על אופן התנהלות השיח בכיתה, לכן ניתן לראות שלכל מורה יש את האופי האישי והמיוחד ששונה ממורים אחרים. בשל כך מחקר זה בוחן את התפיסות האפסטימולוגיות האישיות של ארבע המורות והשפעתן על סוג השיח בכיתה. מתוך הנחה שתפיסת מהות הידע  של המורה משפיעה על התנהגותו בכיתה. גלזרפלד (1993), המגדיר את האפיסטימולוגיה כ"תורת ההכרה העוסקת בתהליכי הכרה במעמדו של הידע", טוען כי הפילוסופים הפרה-סוקרטיים כבר היו מודעים לכך שהתודעה האנושית אחראית במידה רבה לעיצוב הידע האנושי. הם יצרו את ההבחנה בין ידע אמיתי לבין אמונות פשוטות: אם ידע מייצג שכנוע והכרה מלאים, הרי שאמונות הן טענות זהירות או טענות זמניות. בנוסף למאפיינים כמו וודאות או שכנוע, ישנם ממדים נוספים השכיחים בספרות המחקר הפילוסופית, המבחינים בין ידיעה ואמונה, ביניהם המושגים של אמת ואובייקטיביות.
לדוגמה פג'רס (1992 ,Pajares) טוען כי קיימת הבחנה בהגדרה הבסיסית בין אמונה לידיעה: הידע מבוסס על עובדות אובייקטיביות, ואילו האמונה מבוססת על הערכה ושיפוט.