מטלת מנחה 13 – הפרעת קשב והיפראקטיביות, 10563
התמודדות משפחתית במשפחות לילד עם הפרעת ריכוז, קשב והיפראקטיביות (ADHD) א. מבוא – על פי איגוד הפסיכיאטרים האמריקני (Matos, Bauermeister, & Bernal, 2009) הפרעת ריכוז, קשב והיפראקטיביות (ADHD) הנה הפרעת התפתחות נפוצה מאוד המאופיינת באופן עקבי בחוסר ריכוז ואו בהיפראקטיביות – אימפולסיביות ולה נלווים בעיות תפקוד בתחומים חברתיים, לימודיים והמקצועיים. הסימפטומים להפרעת התנהגות זו באים לידי ביטוי בתקופת הילדות המוקדמת ומאופיינים בכרוניות לאורך החיים, בקשיי התנהגות ובהתנהגות שלילית. ניתן לזהות בהתנהגותם אימפולסיביות והתנהגות היפרית העולה על הממוצע מכפי שניתן לצפות מיחידים הנמצאים באותה רמת התפתחות. הפרעה זו אופיינית לכ-5% מאוכלוסיית הילדים והמתבגרים בארצות הברית.
ילדים ומתבגרים המאובחנים כהיפראקטיביים עלולים להתאפיין בבעיות חברתיות ורגשיות רבות, לרבות חוסר השגיות בלימודים ובעבודה, אגוצנטריות, אלימות, עבריינות, רמת ציות נמוכה לחוקים, סיכון להתנהגות אובדנית וביצוע מעשים מסוכנים, דיכאון, הריון בגיל ההתבגרות, בעיות משפחתיות ועוד. להפרעה נלוות סטיגמות רבות (Kendall, 1998, Kendall, 1999). מחקרים שונים מצביעים על כך שכבר בגן החובה, בקרב ילדים היפראקטיביים בשכבת הגיל 4
עד 6, נלווים רמות גבוהות של פגמים פסיכופתולוגיים ובסיסיים …