תקציר שילוב הילד החריג עבודת מחקר זו עוסקת ביחס הורים לילדים חריגים ועמדותיהם לגבי שילוב.
שאלת המחקר היא: מהי יעילות השילוב של ילדים חריגים במערכת החינוך הרגיל? והאם קיים קשר בין הסתגלות ההורים לילד החריג לעמדותיהם לגבי שילוב? מוצג חומר תיאורטי בנושא. החומר נערך על ידי סקירת מקורות ומחקרים שונים המגדירים את המושגים שהתבססה עליהם שאלת המחקר. מפורטת שיטת המחקר ומתוארת  אוכלוסיית המחקר.
במהלך העבודה מפורטים ממצאי המחקר והמסקנות שעלו בעקבותיו. הפרק הראשון מגדיר את המושג ילד חריג שהינו ילד השונה מהנורמלי, מוגדרת הגדרת נורמליזציה ומפורטים מאפיינים כללים של הילד החריג וקשייו. הפרק גם מפרט תחומי חריגויות של ילדים, כמו בתחום הרגשי- בעקבות התיוג והסטיגמות, וגורמים נוספים המשפיעים על מצבו הנפשי של הילד. בתחום ההתנהגותי- לילד החריג אין שפה משותפת עם הסובב אותו וממילא נוצרים קשיי התנהגות רבים ובתחום הקוגניטיבי- הילד החריג סובל מבעיות לימודיות רבות. הפרק מביא סוגי חריגויות של ילדים בדרגות שונות של חריגות שהם ילדים עם ליקויי למידה, ילדים בעלי בעיות רגשיות וילדים טעוני טיפוח, ילדים עם בעיות קשב וריכוז (תסמונות ADHD, ADD), ילדים עם בעיית דיסלקציה, ילדים מוגבלים התפתחותית ושכלית, ילדים מוגבלים מבחינה גופנית, ואף ילדים עם קווים אוטיסטיים (PDD).  כמו כן נידונה בפרק סוגיית היחס של החברה הרגילה לילדים חריגים בכלל,  ומפרט את יחס היהדות והחסידות בפרט. בסוף הפרק מובאות זכויות הילד בעל הצרכים המיוחדים.
הפרק השני עורך סקירה בנושא שילוב הילד החריג.
מובא רציונל חוק החינוך המיוחד מוגדר המושג שילוב וכן מובאת המטרות של תוכנית השילוב. בפרק זה מובאים סוגי שילוב: העדר שילוב, שילוב פיזי, שילוב פונקציונאלי- לימודי ואף שילוב מקסימאלי- חברתי. בפרק גם מובאות גישות שונות ביחס לשילוב מובאות דעות המתנגדים והמצדדים מבחינות רבות כמו מבחינת הישגים לימודיים, הערכה עצמית של הילד בעל הצרכים המיוחדים לגבי עצמו ומבחינה חברתית.
הפרק השלישי עוסק בעמדות הורים לגבי שילוב הילד החריג בכתה הרגילה. בראשית הפרק מוגדר המושג עמדות על פי האנציקלופדיה החינוכית  "התנהגות האנושית משקפת את השפעתן של שתי מערכות גורמים: תפיסה והנעה… המושג הפסיכולוגי המרכזי שבא לבטא את הזיקה ההדדית שבין תהליכי תפיסה והנעה הוא עמדה" במהלך הפרק מובאת החשיבות של עמדות ההורים להצלחת השילוב ומשתני רקע המשפיעים על עמדות ההורים לגבי שילוב שהם: השכלה, גיל ההורים ויחסם לדת. בסיום הפרק מובאות השערות המחקר. בפרק הרביעי מפורטת את שיטת המחקר,  אוכלוסיית המחקר הכוללת את הוריהם של צעירים חריגים המוגדרים כבעלי פיגור שכלי קל- בינוני נמוך. 58 הורים שהינם הורים ל- 45  בנים ובנות בעלי פיגור שכלי בדרגות הנ"ל.  סוג  האוכלוסייה שהינו כללי כלומר הורים שאינם בעלי השתייכות דתית כלשהי. מאזור גיאוגרפי מוגדר- גוש דן. בפרק מפורטים כלי המחקר שהם שאלון דמוגראפי, שאלון הסתגלות הורים לילדים עם נכות התפתחותית וכן שאלון הבודק את עמדות הורים ויחסם לנורמליזציה. בסיום הפרק מובא גם מהלך המחקר.
פרק חמישי של העבודה עוסק בממצאי המחקר.  מנותחים הממצאים של שלושת השערות המחקר שעלו:
ההשערה הראשונה שבה  נבדק הקשר בין הסתגלות הורים לילד החריג לבין יחסם אליו. בחינת השערה זו פותחת במבוא המתאר את הממוצעים וסטיות התקן של מימדי הסתגלות ההורים לילד החריג. לאחר מכן נבדקים מאפיינים דמוגראפיים שונים בקרב הורים והשפעתם על הסתגלות ההורים אל הילד החריג מתוך ניתוח בדיקת ההשערות עולה כי אין קשר בין ההסתגלות של ההורים לגילם או אל גיל ילדם, מימדי ההסתגלות מושפעים מרמת הפיגור של הילד. ככל שהפיגור יותר קשה כך תחושת ההורים קשה יותר, בעיקר במימדים של מאפייני ילד ויכולתו הפיזית. כמו כן נמצא כי תפיסת מאפייני הילד וההסתגלות אליו מושפעת גם היא מרמת הפיגור שלו. אך אינה משפיעה באופן ישיר על הערכה ויחסם של ההורים לילדם. ההשערה השנייה בדקה האם יימצא קשר בין השכלת הורים ליחסם כלפי שילוב ילדם החריג. נלקח בחשבון שהיחס של הורים לשילוב נובע משתי אסטרטגיות, מיקוד בבעיה או מיקוד ברגש. כאשר מיקוד בבעיה משפיע באופן חיובי על היחס של ההורה כלפי שילוב. מניתוח תוצאות השערת המחקר השנייה עולה כי קיים הבדל מובהק בשימוש באסטרטגיות הממוקדות בבעיה בין בעלי השכלה עד תיכונית לבין בעלי השכלה תיכונית ומעלה. כלומר נמצא כי הורים בעלי השכלה נמוכה נעזרים פחות באסטרטגיות הממוקדות בבעיה ומשתמשים יותר באסטרטגיות הממוקדות ברגש. ואילו הורים בעלי השכלה גבוהה נעזרים פחות באסטרטגיות הממוקדות ברגש. ויותר באסטרטגיות הממוקדות בבעיה. כלומר נמצא קשר ישיר בין השכלת ההורים ליחסם כלפי שילוב ילדם החריג. לפיכך השערה מס' 2 אוששה.  ההשערה השלישי שעוסקת בעמדותיהם של ההורים כלפי שילוב ילדם החריג בקהילה בודקת האם קיים קשר בין רמתו של הילד לעמדת ההורים לגבי שילוב. ניתוח הנתונים מעלה כי תמיכת ההורים בשילוב ילדם בקהילה אינה קשורה לגילם או לגיל ילדם, ואף לא להשכלתם. כמו כן, תפיסת השילוב אינה שונה לפי מין הילד. רמת הפיגור של הילד היא המשתנה היחיד הקשור לתמיכה בשילוב בקהילה. ככל שהפיגור של הילד קל יותר חזקה אמונתם של ההורים בשילוב בקהילה. הורים לילדים בעלי פיגור קל  ובינוני מאמינים בשילוב בקהילה יותר מהורים לילדים בעלי פיגור קשה. לפיכך השערה מס' 3 אוששה.
בפרק השישי נידונות מסקנות המחקר ותוצאותיו, על סמך מחקרים שמובאים על כל השערה ששוערה ומסבירים את תוצאות המחקר. על תוצאות ההשערה הראשונה מובאים מחקרים שטוענים כי רמת ההסתגלות וכתוצאה מכך רמת הדחק אינה קשורה לגיל מנטאלי של הילד. מובאת דרך להסביר את הממצאים בכך שלאחר שנים רבות יחסית של טיפול בילד המוגבל כנראה ישנה השלמה עם מצבו והרגשות הכרוכים בטיפול בו מתונים יותר. כמו כן, ההורים מיומנים יותר בפתרון הקשיים הנובעים ממגבלת הילד וסביר להניח ששליטתם במצב טובה יותר מכפי שהייתה בשנים שהילד היה קטן יותר. ההשערה השנייה ששוערה מביאה למסקנה שאכן קיים קשר בין השכלת הורים ליחסם כלפי שילוב ילדם החריג. המחקר מצא קשר בין השכלת ההורים לבין השימוש באסטרטגיות התמודדות הממוקדות בבעיה, לגבי השימוש באסטרטגיות הממוקדות ברגש- לא נמצא הבדלים על  פי השכלת הורים.
מובא ממצא דומה לממצא במחקר אחר, אשר חקר דפוסי ההתמודדות של הורים לילדים עם פגיעת מח ומצא כי נמצאו הבדלים. ואמהות משכילות אכן חיפשו דרכים להבנת המצב הרפואי יותר מאשר נשים בעלי השכלה נמוכה ובהתאם לכך חיפשו דרכים לטיפול לילדם. מובאים גם מחקרים שמהם עולה, כי דפוס ההתמודדות קשור באישיותו של האדם ובתפיסתו את יכולתו לשלוט במצב, וכי השפעתם של משתנים אחרים על דפוס ההתמודדות בו ינקוט- קטנה יחסית. השערת המחקר השלישית עוסקת בקשר בין עמדותיהם של ההורים כלפי שילוב ילדם החריג בקהילה לבין רמתו של הילד. מובאים מחקרים שונים המוכיחים כי גם כשההורים תומכים בעקרון הנורמליזציה ומאמינים בצורך בשילוב בקהילה, פעמים רבות הם מעדיפים עבור ילדיהם שירותים מוגנים יותר. אך עם השתתפותם של התלמידים בתוכניות אלה נחשפים גם הוריהם לעקרון הנורמליזציה ומתוודעים לשירותים העומדים לרשותם. תמיכתם של ההורים בשילוב מהווה תנאי הכרחי להצלחת ילדם. צפוי היה כי יימצא קשר בין רמת הפיגור השכלי של הצעיר לבין נכונות הוריו לשילוב- כפי שאכן נמצא במחקר זה. ממחקר זה עולה כי רוב ההשערות ששוערו אוששו. וקיים קשר בין עמדות הורים לגבי שילוב לבין הצלחת השילוב. מסקנות המחקר עשויות לסייע לכל איש חינוך במהלך ההוראה במגזרים הנידונים.
תוכן העניינים
הקדמה –
3
תקציר –
5
מבוא -..
9
סקירת מקורות -..
11
פרק א'- הילד החריג –…  12
1 . הגדרה .
12
2 . תחומי חריגות -..14
3 . סוגי ילדים חריגים .
14
4 . יחס החברה לחריגים –… 17
4 .1. יחס החברה הכללית –..17
4 .2. יחס היהדות והחסידות לילד החריג -…19
5. זכויות הילד בעל הצרכים המיוחדים –23
פרק ב'-שילוב הילד החריג -.24
1 .רציונל חוק החינוך המיוחד -..24
2 . שילוב ..

5
3 . מטרות תוכנית השילוב –.
26
4 . סוגי שילוב –.
27
5. גישות שונות ביחס לשילוב -.
30 פרק ג'- עמדות הורים לגבי שילוב הילד החריג בכיתה הרגילה   35

1 . עמדות -..
35
2 . חשיבות עמדות ההורים לגבי הצלחת השילוב –…  37
3 . משתני רקע
המשפיעים על עמדות ההורים לגבי שילוב …
37
השערות המחקר –
39
פרק ד'- שיטת המחקר –.
40
1 .
אוכלוסיית המחקר
40
2 . כלי המחקר —
41
3 .
מהלך המחקר -.
42
פרק ה'- ממצאים.
43
פרק ו'- דיון ומסקנות –.
48
ביבליוגרפיה .54
נספחים -..59
נספח 1 -..
59
נספח 2 -..
60   נספח 3  -.
62