" זכות השביתה –  האם השביתות בישראל יעילות ומשיגות את מטרות השובתים בשיפור תנאי העסקתם ? "                         תוכן עניינים
 
1 .                מבוא
– הצגת הנושא ושאלת המחקר –    עמוד  3

2 .                זכות השביתה, הגדרתה ומעמדה בישראל –..    עמוד  4

3 .                סוגי השביתות, הסיבות להתפרצותן ומטרותיהן –
   עמוד
6
4 .                הגבלות השביתה ואיזונים הקיימים במערכת —    עמוד
8 5.                מידת הצלחתן של השביתות בישראל בהשגת מטרות השובתים  עמוד 10
6 .                סיכום ומסקנות אישיות –   עמוד  12
7.                ביבליוגרפיה -.   עמוד 14
מבוא – הצגת הנושא ושאלת המחקר "השביתה הראשונה המתועדת בהיסטוריה התרחשה במצרים העתיקה באלף הראשון לפנה"ס, ובה הפועלים אשר בנו את קברי המלכים בדיר אל-מדינה שבתו במחאה על אי-אספקת מזון. שביתות עובדים במתכונת המוכרת לנו כיום נולדו יחד עם התעשייה המודרנית, החל משלהי המאה ה-19, והפכו לכלי מרכזי בידיהם של איגודי העובדים.
ככל שהדיפרנציאציה בין העובדים קטנה יותר,  גדל משקלו של נשק השביתה ככלי המסוגל לאחד סביבו מספר גדול של בעלי עניין משותף.
מאידך, ככל שהדיפרנציאציה קטנה יותר גם גדל הפיתוי העומד בפני המעסיק "לשבור שביתה" באמצעות עובדים אחרים בעלי כישורים דומים או לנהל משא ומתן מתחרה עם איגוד יציג קרוב לתחומו" .
באופן כללי, ניתן לומר כי שביתה הינה צעד חד צדדי של הפסקת עבודה או הפרעה לביצוע העבודה שנוקטים עובדים נגד מעסיקיהם במסגרת סכסוך כלכלי בין העובדים לבין המעסיק.
שביתות מאורגנות על ידי איגוד מקצועי או על ידי התארגנות עובדים אחרת.
אף על פי ששביתות פוגעות בכלכלה בטווח הקצר וגוררות הפסדים כספיים, יש הרואים בהן אמצעי הכרחי, כלי שהדמוקרטיה מעניקה לעובדים כדי שלא יעמדו חסרי כל כנגד איומים מצד מעסיקים, כגון הפחתת שכר, פיטורים, הרעה בתנאי ההעסקה ויחס לא הוגן. "בדמוקרטיה מהותית יש לכבד הפסקת עבודה של עובדים הבאה לתבוע את מימושה של עילת שביתה לגיטימית ולהיפך, בדמוקרטיה מהותית לא נדרש לכבד הפסקת עבודה של עובדים הבאה לתבוע את מילוין של דרישות שאינן מוכרות כעילה לשביתה לגיטימית" "ריבוי השביתות במדינת ישראל ובמיוחד במגזר הציבורי, גורם סבל ונזקים רבים לציבור, באופן עקיף ובאופן ישיר. בנוסף הוא יוצר דעת קהל שלילית נגד השביתות והשובתים.
הפתרונות המוצעים לבעיה זו נעים על הרצף שבין איסור שביתה במגזר הציבורי ועד אי התערבות ממשלתית מוחלטת, וכוללים הגבלות מסוגים שונים על חירות השביתה".
רות בן ישראל טוענת בספרה "שביתה והשבתה בראי הדמוקרטיה", כי "השביתה הינה כלי העזר הטוב ביותר למימוש דרישותיהם המוחשיות של העובדים השובתים". בעבודה זו אציג את מהותה, גורמיה ומרכיביה של חרות השביתה בישראל וכן אענה על שאלת המחקר : " האם השביתות בישראל יעילות ומשיגות את מטרות השובתים בשיפור תנאי העסקתם".
  בפרק הראשון, אציג את זכות השביתה, הגדרתה, מעמדה בישראל ומקורותיה בנוסף אדון בהיבטיה המשפטיים.
בפרק השני, אציג את סוגי השביתות בישראל ואת מטרותיהן. בנוסף אדון בסיבות לקיומן של שביתות בישראל. בפרק השלישי, אמנה את מגבלותיה והגבלותיה של  חרות השביתה. אדון באיזונים הקיימים במערכת על מנת להבטיח את חרות השביתה תוך שמירה הוגנת על קיומן של זכויות יסוד מהותיות אחרות.
בפרק הרביעי, אדון במידת הצלחתן של השביתות בישראל  וכן אענה גם על שאלת המחקר : "האם השביתות בישראל יעילות ומשיגות את מטרות השובתים בשיפור תנאי העסקתם". לבסוף, אסכם את העבודה עם מסקנות אישיות תוך התייחסות לגישות, לפסיקות ולרעיונות אשר שהובאו במהלך העבודה. לסיום הציג מהו מיקומה ומעמדה של חרות השביתה בישראל בשנים הקרובות תוך הסתכלות לעתיד ולשינויים שמביאים עימם ההתפתחויות בשוק העבודה של המאה ה-21.