שאלה 1:
א. בירד תוקף את מעמדה של חוקת ארה"ב כמסמך נשגב, וטוען שבניגוד למה שנלמד בספרי ההסטוריה, אין בה שום דבר נשגב או אוניברסלי ולא אמירה פילוסופית יוצאת דופן, ובוודאי שאינה מייצגת את "כל העם". יש בה בנייה פרוצדורלית של צורת ממשל, שמטרתה לשמר את הסדר הקיים במסגרתו כמה מאות משפחות אליטיסטיות משכילות ועשירות מובילות את ארה"ב בשלהי המאה ה-18, באמצעות המסמך הזה אנחנו רואים את נסיונן של המשפחות הללו לשמר את המצב גם בעתיד, למשל באמצעות כל רעיון הקניין, שימור הסדר הפוליטי בידי אנשים משכילים וכו'. האנשים שסייעו בידיו של מדיסון לכתוב את החוקה בוועידה בפילדלפיה השתייכו לאליטה כלכלית ושלטונית שמטרתה היתה ברורה: להנציח את שלטונם בארה"ב, ולטענתו מבטאת החוקה האמריקאית את רצונה של האליטה השלטת להמשיך ולבסס את שלטונה לעתיד. ב. המסורת הפרשנית ההיסטורית אליה משתייכת צורת הסתכלות זו, היא פרשנות על-פי תורת המעמדות של מארקס ואנגלס, שעסקו במתח המעמדי בין המעמדות העליונים לתחתונים באירופה, על-פיו מעמד בעלי ההון, המעמד העליון השולט באמצעי הייצור, עשק את הפרולטריון, מעמד הפועלים, שהיווה את כוחות הייצור, ומנע ממנו חיים טובים. אי השיוויון המעמדי גורם לכך שהרוב מדוכא ומנוצל בידי מיעוט, בלא יכולת להיחלץ ממצבו, שכן ידו של הפרולטריון לעולם… (המשך)