יחידה
2 – פסיכולוגיה פיזיולוגית-מערכת העצבים הפסיכולוגיה הפיזיולוגית הינה ענף בפסיכולוגיה, העוסק בדרך שבה מנגנונים פיזיולוגיים (גופניים) מאפשרים לנו לקלוט גירויים, לעבדם ולהגיב עליהם. הגירויים שאנו קולטים ומעבדים הם בחלקם גירויים חיצוניים לנו, ובחלקם גירויים פנימיים (שמקורם בנו).
תגובתנו לגירויים אלה יכולה להיות גלויה לעין ויכולה להיות גם סמויה מהעין.
תופעות מסוימות יכולות לשמש גם כתגובה לגירוי אחר וגם כגירוי המעורר תגובה (למשל: מחזרה תאונת דרכים הינו גירוי המעורר תחושת חרדה, שהיא תגובה סמויה, וזו מצידה יכולה לשמש כגירוי לתגובת בריחה).
גם התופעות הגופניות, המלוות את התופעה, עשויות לשמש גם כתגובה וגם כגירוי.
חלקם הגדול של מנגנונים אלה, המאפשרים לנו לקלוט, לעבד ולהגיב, משתייך למערכת העצבים.
המערכת ההורמונאלית (שאת חלקה מווסתת מערכת העצבים), מעורבת גם כן בקליטת גירויים, בעיבודם ובתגובה עליהם.
תכונות פיזיולוגיות רבות (כגון: גובה, צבע עיניים), הינן תכונות אשר עוברות בתורשה. הפסיכולוגיה מבקשת לבדוק – האם גם תכונות פסיכולוגיות (כגון: חשיבה, מזג), גם כן עוברות בתורה מהורה לצאצא?
שיטות מחקר במערכת העצבים מערכת העצבים הינה המפקחת, אם במישרין ואם בעקיפין, על כל התהליכים והפעילויות המתרחשים בגוף, לרבות הפעילות ההורמונאלית. ניתן, אפוא, לראות במערכת העצבים גורס בסיסי בכל מרכיבי ההתנהגות האנושית.
אף שמסקנות הפסיכולוגיה הפיזיולוגית נוגעות, ע"פ רוב, למתרחש בבני-אדם, הרי שיטות המחקר מיושמות, בעיקר, בבע"ח.
הסיבה לכך הינה אתית, בעיקרה: המחקר בבע"ח  (שנועד להקיש ממנו על בני-אדם), הוא אפוא פשרה. פשרה זו אינה פסולה כ"כ, משום שקיים דמיון רב בין המערכות הפיזיולוגיות של בע"ח שונים לבין המערכת הפיזיולוגית של האדם.
את השיטות המשמשות בחקר יחסי-הגומלין שבין מערכת העצבים לבין ההתנהגות, ניתן לחלק ל-3 קטגוריות עיקריות:
1. שיטות רישום – בשיטות אלה אין התערבות ישירה בפעילות הטבעית של מערכת העצבים. ישנן 3 שיטות רישום עיקריות:
·     תאי העצב, המרכיבים את מערכת העצבים, מאופיינים בפעילות חשמלית מתמדת. פעילות חשמלית זו משתנה כפונקציה של אירועים שונים: אירועים בסביבתו הקרובה של התא (אירועים המתרחשים בתוך מערכת העצבים עצמה), ואירועים המתרחשים בסביבה שמחוץ לגוף (כגון: מגע מכאיב באזור מסוים).
רישום מסוג זה מתבצע באמצעות החדרת אלקטרודה דקיקה למוח או לאזורים אחרים במערכת העצבים, כדי שזו תרשום פעילות חשמלית משתנה בתא בודד או בכמה תאים הסמוכים זה לזה. רישום כזה מאפשר לעקוב אחר פעילותם של תאים יחידים במערכת העצבים ולבחון את תגובתם לגירויים שונים.
טכניקה זו מאפשרת, אפוא, ללמוד על מעורבותם של תאי עצב מסוימים בפעילויות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות שונות.
·     כשם שאפשר לרשום פעילות חשמלית בתאים יחידים, אפשר גם לרשום פעילות חשמלית באזורים נרחבים.
רישום מסוג זה מתבצע באמצעות הצמדת אלקטרודות אל משטח הגולגולת. המכשיר הרושם את גלי המוח נקרא – אלקטרואנצפלוגרף, והרישום המתקבל בו נקרא – אלקטרואנצפלוגרף (EEG).
הרישום באמצעות מכשיר ה-EEG מאפשר ללמוד על סוגי פעילות ועל מצבי פעילות שונים של המוח השלם: קיימים דגמים שונים של גלי פעילות חשמלית, האופייניים למצבים השונים של פעולות המוח.