על פי דה סוסיר, צריך להתייחס לשפה כאל מערכת המורכבת מסימנים לשוניים וממערכת של כללים וחוקים המסדירים את היחסים בינם. כאשר מונח המפתח בגישתו של דה סוסיר הוא: "סימן": צירוף של מסמן- צליל או ייצוג גרפי- ומסומן- מושג או רעיון, תרגומו של המוח האנושי למה שבמערכות החושים האנושיות, האחריות על קליטת המידע מבחוץ. בארת הרחיב את ההגדרות של דה סוסיר כשהבדיל בין דרגות שונות של ניתוח סמיוטי. ביצוע של ניתוח סמיוטי:
*בניית קורפוס: בונים קורפוס בהתאם לזמינות של החומרים ובהתאם לשאלת המחקר. כאשר מאוד חשוב להקפיד על קורפוס מקיף שיש בו מספיק טקסטים חזותיים כדי שהחוקר יבטיח שהניתוח הוא לא סובייקטיבי ושהניתוח הוא תקף.כאשר יש כאן בעיה כי ניתוח של טקסטים חזותיים יכול להיות סובייקטיבי. במקרה שלנו המשמעות של התמונה בשבילי היא אחוות לוחמים אך אצל מישהו אחר היא יכולה להיות למשל ציונות. *ניתוח של הרמה של הדנוטציה- החוקר יסתכל איך הסימנים מסודרים במרחב, כלומר זיהוי של הסימן החזותי ושל הסימן המילולי. כאשר בדרגה הראשונה, שבארת מכנה דנוטציה, הסימן "אריה" שמופיע בכרזה, מורכב מייצוג מצויר. כאשר ברמת ניתוח זו נזקק הקורא לידע לשוני ואנתרופולוגי בלבד כדי לקשר בין המושג לייצוג. כלומר,אם נתייחס לכרזה מבלי להתייחס לכתובית שרשומה על הפסל, התמונה של אריה פשוט מסמנת את המושג אריה. *ניתוח של הקונוטציה- החוקר עוסק בשאלה מהם הקונוטציות התרבותיות האפשריות של מלאי הדנוטציות. כאן בעצם הוא מנסה להבין את היחסים בין המסמן למסומן כאשר בדרגת הניתוח השנייה, שבארת מכנה קונוטציה, נזקק הקורא לידע תרבותי מסוגים נוספים, כדי לקשר בין המסמן אריה לבין המסומן – טוב למות בעד ארצנו. כאשר בארת מכנה את סוגי הידע שלהם נזקק המפענח בדרגה זו לקסיקונים.
כאשר הלקסיקון יכול להיות אוניברסאלי, לאומי או קהילתי. במקרה שלנו מדובר בלקסיקון לאומי מכיוון שאת המשפט טוב למות בעד ארצנו אמר טרומפלדור בקרבות על תל חי, כלומר המשפט הזה הפך לסמל לאומי ישראלי. כאשר התוצאה של הניתוח של הקונוטציות זה דה מסטיפקציה- איך שהמיתוס נבנה מובנה על פי בארת, מדובר בייצוג שניתק מהספציפיות של המסומן שלו, כאשר הצלחתו של המיתוס נובעת מכך שהוא מייצג בלבול בלתי נסלח בין ההיסטוריה לבין הטבע. במילים אחרות, יצרן המיתוסים מציג ייצוג מזויף וסטריאוטיפי כייצוג אמין של המציאות. הוא מצליח במלאכתו, משום  שהקהל מצליח לזהות קשר כלשהוא, גם אם קלוש, בין המציאות המוכרת לו לבין הייצוג. במקרה שלנו, אם למשל מתחת לכרזה הנ"ל היה כתוב: "טוב למות בעד ארצנו- לא במקרה של החרדים המשתמטים" זה היה יכול לבלבל את הקוראים כי המשפט טוב למות בעד ארצנו מתאר אחוות לוחמים,גיוס לצבאה הגנה לישראל  ויחד עם המשפט " החרדים המשתמטים" כי ישנו קשר קלוש בין המונחים אך זו לא באמת המציאות, זהו ייצוג מזויף וסטריאוטיפי של המציאות כי המציאות מורכבת יותר ממה שיצרן המיתוסים ניסה להציג כאן- ישנם מגוון של סיבות לסירובם של החרדים להתגייס לצבא וכמו כן לא כול החרדים משתמטים.  *מתי אנו מגיעים לרוויה: תהליך הניתוח הסמיוטי אף פעם לא מתמצא לגמרי, תמיד אפשר למצוא עוד רובד של משמעויות. במקרה שלנו למסמן אריה שבתמונה יכולה להיות מגוון של משמעויות חוץ מאחוות לוחמים, למשל: מדינת היהודים, העם היהודי, ציונות וכדומה. לכן נעצור את המחקר כסימנו לנתח את כול הקורפוס וכול הדנוטציות שנמצאות בתמונה.