עבודה סמינריונית שילוב תלמידים לקויי קריאה בכיתה רגילה תוכן עניינים:
1 .      מבוא …2
– 3
2 . סקירת ספרות
2 .1 מהי קריאה. 4
2 .1.1
אופן רכישת מיומנויות הקריאה. 7
2 .1.2
ליקויי קריאה. 11
2 .2 סיבות להתפתחות כשל בקריאה. משפטים
2 .2.1
סביבה חינוכית. משפטים
2 .2.2
גורמים פיזיולוגיים.. 17
2 .2.3 גורמים פסיכולוגיים –… 18

2 .2.4
סביבה חברתית. 19
2 .2.5
אישיות הלומד. 21
2 .3  טיפול בליקויי קריאה. 23
2 .3.1
טיפול שמיעתי 23
2 .3.2
טיפול חזותי 28
2 .4  ליקויי קריאה בכיתה משלבת. 29
2 .4.1
לימוד בכיתה משלבת. 22
2 .4.2  לימוד בכיתה מיוחדת. 32
2 .4.3  בין כיתה משולבת למיוחדת. 33
פרק 3: דיון 36
פרק 4: סיכום ומסקנות. 39
ביבליוגרפיה. 40
1 . מבוא
שפה הינה תוצר תרבותי אותו אנו לומדים באותה דרך שבה אנו לומדים לקרוא שעון או לקשור שרוכים. עקרון זה הוא המנחה את הבלשנות המודרנית, שמטרתה לבדוק מה רוכש האדם כאשר הוא למד שפה. שפה היא מומחיות מורכבת המתפתחת בילד באופן ספונטאני ללא מאמץ מצדו או לימוד פורמאלי. מסיבה זו מדענים מתארים את השפה כדבר מנטאלי או כמערכת עצבית, כחלק מהמערך הביולוגי של המוח (אליאסי, 1999). יכולת הקריאה בניגוד ליכולת רכישת שפה, אינה מתפתחת באופן ביולוגי כמו דיבור או הליכה. יכולת זו היא תוצר של התפתחות תרבותית והמשך קיומה תלוי בהעברה תרבותית. למידת הקריאה דורשת פיתוח מיומנויות שהן ייחודיות לעיבוד שפה כתובה, יחד עם מיומנויות קיימות שכבר פותחו, כמו אלו הנדרשות להבנת דיבור ולהפקתו.
בעולם המודרני קיימת חשיבות עצומה לידיעת קרוא וכתוב. מייד עם סיום רכישת השפה המדוברת מתחילים הילדים ללמוד קריאה באופן סדיר בבית-הספר. בסופו של התהליך לומדים כמעט כולם לקרוא, אולם מספר לא מבוטל של ילדים מתקשים בתהליך. קיימות תיאוריות רבות המסבירות את הגורמים לליקוי קריאה. ניתן לחלק תיאוריות אלו על פי ארבע גישות עיקריות: גישה אחת מגדירה קריאה תקינה כהתנהגות "בריאה", בעוד קשיים בקריאה הם מצב של "מחלה" המוגדרת על-פי סימפטומים המאפיינים אותה. לפי גישה זו מיון הבעיות מקביל למיון קליני של סימפטומים (אנגל,
2 000). גישה שנייה רואה בקריאה פעילות המערבת חושים שונים כגון: ראיה, שמיעה וכו'.
לפיכך, מיון הבעיות נעשה בהתאם לאופנויות החוש השונות, בעיקר בעיות ויזואליות ופונולוגיות ((Kibby, Marks,  Morgan, &  Long, 2004  גישה שלישית מגדירה קריאה כתהליך של עיבוד אינפורמציה כאשר הכשל מצוי באיטיות ההתפתחות של מרכזי שפה מוחיים (שימרון, 1997). גישה רביעית היא גישה פסיכומטרית ביסודה ורואה בקריאה התנהגות הניתנת לניבוי. היא מנסה לנבא את רמת הקריאה על סמך מבחני-יכולת ((Hamilton & Glascoe, 2006.  לעיתים, באזורים מסוימים, קיימת חפיפה בין הגישות.
 בעבודתי אבקש להתייחס לשילובם של ליקויי הקריאה במסגרת כיתה רגילה אבדוק את היתרונות והחסרונות בשילוב ילדים לקויי קריאה בכיתה רגילה.
אציג בקצרה את נושא , שילוב ילד לקוי קריאה בכיתה מיוחדת מה שקורה לעיתים בחלק מבתי הספר שבהם יש כיתות חינוך מיוחד. אבדוק גם מהם היתרונות והחסרונות בין כיתה משולבת למיוחדת.
בשנת
1 998 עיגן לראשונה חוק את זכותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים ללמוד במסגרת חינוכית ללא תשלום, מתוך מטרה לקדם ולפתח את כישוריו, יכולותיו, ולהקנות לו ידע, מיומנות והרגלים אשר יסייעו להשתלבותו התקינה בחברה (משרד החינוך, חוזר מנכ"ל, 1999).
עיקרון השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בבתי-ספר רגילים, מדגיש את זכותם של ילדים אלה לחוות חוויות של חיים רגילים, ללכת לבית-הספר השכונתי ולקבל את השכלתם בסביבה המגבילה באופן מינימאלי. החל משנת 1986, החל משרד החינוך להפעיל תוכנית לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל.
 ועדה ציבורית (ועדת מרגלית, 2000) שמינה שר החינוך כתבה במסקנותיה כי יש להעדיף לשבץ תלמידים עם קשיים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל ולעודד הקצאת משאבים לשילוב התלמידים ולהכשרת מורים לכך.
בעבודה זו אבקש לבחון קושי ספציפי המכונה "לקות קריאה". למרות כי קושי זה הנו ספציפי וממוקד, ילד בעל קשיי -קריאה יושפע ויינזק בכל תחומי חייו. עובדה זו לעיתים קרובות תשייך אותו לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים. בעבודתי אבקש להבהיר מהו תהליך הקריאה ומהן לקויות הקריאה והסיבות להתפתחותן. לאחר שאעמוד על טיב אלה, אנסה לבדוק , את היתרונות והחסרונות בשילוב לקויי קריאה בכיתה רגילה ומהי המסגרת ההולמת והאפקטיבית ביותר מבחינה לימודית וחברתית עבור תלמיד עם לקות קריאה.