שאלה
1 ראשי פרקים:
א.      הפלישה הצרפתית  נחשבת ל"ראשית העת החדשה", מדוע?
ב.       המניעים לפלישה הצרפתית ג.        האמצעים בהם השתמשו הצרפתים להשליט את מרותם ד.       השפעותיה של הפלישה הצרפתית לטווח הקצר ולטווח הארוך א.      הפלישה הצרפתית  נחשבת ל"ראשית העת החדשה", מדוע?
פלישת בונפארט למצריים בשנת 1798 נחשבה לראשית העת החדשה באזור בתולדות האימפריה העות'מנית. הפלישה מציינת את המפגש ההיסטורי בין התרבות המערבית החדשה לבין התרבות האסלאמית-הערבית, וכן את ההתנגשות שהתחוללה ביניהן בתחומי החיים השונים. למעשה ניתן להגיד שלראשונה תושבי האיזור והמנהיגים הבינו כי יש צורך בשינוי על מנת לשרוד בעולם החדש.
מעצמות אירופה – בריטניה וצרפת, חשקו במצרים כיוון שהיוותה יעד אסטרטגי למעבר להודו, דבר שהקנה זרז בתהליכי התמורה והשינוי באזור. הפלישה הביאה לשבירה של מסגרות החיים הישנות המסורתיות ולתחילת תהליכים של התמערבות והתחדשות של האזור. לדוגמה, בתחום הצבאי – בלט לעין החולשה הצבאית של הממלוכים אל מול הצרפתים. ניתן היה לראות את הפער העצום בין הצבאות, הצבא העות'מני היה מיושן מאוד בעוד שהצבא הצרפתי היה בעל אופי טכנולוגי חדיש, תורת לחימה מסודרת, חלוקה לחילות רבים ועוד. לצבא הצרפתי נצחונות רבים והמפלות החוזרות והמהירות הכריחו את המנהיגים העות'מנים להכיר בכך כי יש צורך ברפורמה צבאית. תחום נוסף הוא תחום המינהל. עזיבת הצרפתים הותירה אנדרלמוסיה מוחלטת במערכת השלטונית. עובדה זו הקלה על מוחמד עלי מאוחר יותר בהקמת מערכת מינהל חדשה.
תחושת האיום הממשי ליוותה את המנהיגי האימפריה העות'מנית ואילצה אותם להחיש את צעדיהם במסלול השינוי. חוסר יכולתן של המעצמות האירופאיות להגיע להבנה בנושא "הבעיה המזרחית" ואי רצונן לצאת למלחמה בשל סיבה זו הובילו אותן להסכמה כי יש לשמור על קיום האימפריה העות'מנית, ועובדה זו נתנה לשליטי האזור "100 שנים של חסד" ליזום ולפתח את השינויים ההכרחיים בעצמם, על מנת שיכולו להתקיים בעולם המודרני – מערבי.
תולדות האזור בעת החדשה עומדות מאז פלישה זו ועד היום בצילו של מפגש תרבויות זה.  ב.       המניעים לפלישה הצרפתית:
1.       חלק "מתכנית אסטרטגית" צרפת ובריטניה היו מעצמות אירופאיות באותה תקופה, …