כשרות משפטית (עמ'
1 -2) שינוי מצב משפטי – זהו הבסיס לאינטרס ההסתמכות. פיצוי שלילי – עמ' 49
1 , 5, 11
פעולה בחוסר תו"ל
1 האם נכרת חוזה : האם הייתה לצדדים כוונה ליצור יחסים משפטיים הצעה (עמ' 2-4) בכדי לדעת האם בין הצדדים נכרת חוזה מחייב עלינו לפנות לס' 1 לחוה"ח. עפ"י הסעיף, חוזה נכרת בדרך של הצעה (פנייה לפי סע' 2 לחוה"ח) וקיבול. בכדי שההצעה והקיבול יהוו חוזה צריכות להתקיים שתי דרישות מהותיות: גמירות דעת ומסוימות.
הזמנה להציע: מכרז ציבורי מול פרטי;    חוזה נספח
2 חזרה מההצעה הצעה בלתי חוזרת מול חוזה אופציה (עמ' 41) בדף קטן מוצמד פקיעה – עמ' 3;   מות המציע – עמ' 4
3
3 , 41
פקיעת הצעה, דחיית הצעה
3 הצעה מזכה: נטל מול חיוב
4 , 5, 6, 7, 40 גמירת דעת (עמ' 7-8) הינו מבחן אובייקטיבי המתייחס לביטוי החיצוני של הבעת ההחלטה (ש.ג.מ. חניונים). האם הנסיבות החיצוניות אובייקטיביות מראות על גמירת דעת להכנס לחוזה מחייב (בוטקובסקי). האם אדם סביר במקום הניצע היה יכול להבין כי המציע מעונין בכריתת חוזה ויצירת יחסים משפטיים (נוה-עם).
למשל – קבלת צ'ק עם כריתת ההסכם, הצהרת כוונות, חתימה, מסוימות המסמך, התנהגות הצדדים.
אין גמ"ד (גם בדף קטן) 7
מסוימות  (עמ' 8-9) – גם מעידה גם על גמ"ד המסמך אמור להכיל פרטים: שמות הצדדים, מהות הנכס, מהות העיסקה, המחיר, זמני התשלום, הוצאות ומיסים אם אין עליהם הוראה אחרת בחוק. ניתן להשלים פרטים. מסוימות כמבחן עצמאי לקיום חוזה – דרישת הכתב
8 , 23
האם הצדדים הגיעו למפגש רצונות: ככל שיש יותר גמירת דעת נדרוש פחות מסוימות.
השלמת פרטים (סע'
5 לחוה"ח) (ראה גם – פרשנות): חוק, נוהג, תנית מכללא, נוהג כללי, ראיות חיצוניות, הסכמת הצדדים להשלמה.
השלמת פרטים בחוזה (עמ' ) (ראה גם – פרשנות): חוק, נוהג, תנית מכללא, נוהג כללי, ראיות חיצוניות, הסכמת הצדדים להשלמה.
עמ' 8-9
מפורש, חוק, נוהג, ביצוע אופטימלי, העברת כח ההחלטה 9
הגבלה על השלמה, התניה על השלמה 9
קיבול (סע' 5
לחוה"ח) (עמ'
4 -7) על הקיבול להעיד גם הוא על גמירות דעתו של הניצע להתקשר בחוזה.
עפ"י סע' 60(א) לחוה"ח, הקיבול יכול להיות בדרך המקובלת בנסיבות העניין.
מועד הקיבול לפי עפ"י ס' 8(א) לחוה"ח, במידה ולא נקבע מועד לקיבול ההצעה, היא תפקע תוך זמן סביר.
4
אובדן כח הקיבול – מתי אין זה קיבול
4 סוגי קיבול: בהודעה, בהתנהגות, בשתיקה, ללא ידיעה ולפי הסדר. העיקרון הוא כי לא ניתן לבצע קיבול בשתיקה. יתרה מזאת, קיבול תקף דורש גילוי חיצוני של הניצע. הרי שקבלה איננה עניין שבלב (רוזנר).
5-6
חזרה מהקיבול
6 שינוי בקיבול = הצעה חדשה, דחיה בשל טעות 7
תום לב טרם לחוזה (סע' 12) מול  תום לב בחוזה (סע'
3 9) (עמ' 10-12) מדובר על מונח שסתום הקובע סנטדרט התנהגות בין אדם לחברו , סולידריות אנושית חברתית, מוסריות, עקרון נורמטיבי שהסוטה ממנו צפוי לסנקציות. אדם לאדם – אדם (שרותי תחבורה).
10-12, 16-17, 37, 42
הרחבת החלת תוה"ל – סע' 61(ב) – כל מה שכוחו יפה לחוזה יפה גם לכל פעולה משפטית או זכות.
10 קשר בין תוה"ל שבסע' 12
לביטול חוזה בשל פגם ברצון (חובת הגילוי – עמ' 11, משפטים)
1 9
מקורות לסע' 12: אחריות נזיקית, אחריות חוזית ומשהו מיוחד מן הדין
1 0 על מי חלה החובה – על כל הצדדים; על המדינה חלה חובת הגינות יותר גבוהה מחובת תוה"ל הסטנדרטית.
10 חוזה נספח – חיזוק תביעה לענין סע' 12. במידה ויופר החוזה הנספח ניתן לתבוע גם הפרת חוזה.
2
חובת הגילוי – הפגם ברצון במקרה של סע' 14-משפטים הינו כתוצאה מהפרת חובת הגילוי ונשענת על סע' 12. שכן, אי גילוי מהותי מהווה חוסר תו"ל (ספקטור).
גישה מצמצמת לגילוי (שפילמן): חובה לגלות מידע שאינו נגיש לכל.
גישה מרחיבה (ספקטור) שהיא המודרנית: הצדדים שותפים ולכן יש חובה לגלות את כל הפרטים הרלבנטיים. אך אין להרחיב יתר על המידה את חובת הגילוי כדי לא לפגוע בחיי המסחר התקינים. עם זאת, ייתכן שמדובר במידע שהיה צורך לגלותו בשל ציפיות סבירות ולגיטימיות של השני.
11, משפטים מתי יש חובת גילוי גבוהה: מומחה, הכרות ארוכה בין הצדדים, חוזה יחס, פרט מהותי
1 1 (למעלה) חוסר תו"ל בפסיקה (גם בדף קטן)
1 2
טענת השתק
1 2
תוה"ל שבחוזה (סע' 39): בכל זכות הנובעת מחוזה יש לעשות שימוש בתום לב. על פי הפרשנות המרחיבה שניתנה לסעיף זה ניתן לטעון כי גם בזכות לביטול החוזה יש לעשות שימוש בתום לב. אין מקום לפסול ביטול של חוזה שנעשה מתוך מניע פסול/ בחוסר תו"ל, כשלמבטל ישנה עילת ביטול מוצקה(פס"ד שלום).
12, 21, 30, 41
השוואה בין 12 ל- 39
מועד: סע' 12 – מהמפגש הראשון ועד לכריתה; סע' 39 – מרגע הכריתה ולעיתים גם לאחר תום החוזה.
על מי חל: סע' 12 – על כל מי שהיה מעורב במו"מ; סע' 39 – על כל הצדדים כולל צד ג'.
מתי מופר: סע' 12 – החוזה לא נכרת בשל חוסר תו"ל או שהיה פגם ברצון; סע' 39 – הפרת חיובים ושימוש בזכויות שלא כדין, בין אם החוזה ממשיך ובין אם הופר.
סעדים:
סע' 12 – בדר"כ פיצוי שלילי לפי אינטרס ההסתמכות; סע' 39 – כאילו לא קיים את חיוביו (שרותי תחבורה); משמע – הפרת חוזה ומה שנובע מכך.
12, 21, 30, 41
ניתן להשתמש בתו"ל בפרשנות ובהשלמת פרטים
2 0, 21
סעדים לסע' 12 –
1 . פיצוי שלילי – בדר"כ הסעד הוא פיצוי שלילי (אינטרס ההסתמכות), צריך לשקול אשם תורם והקטנת נזק, לענין גרם הפרת חוזה (עילה נזיקית).
2.  ניתן לתבוע רק בגין סע' 12, ולהמשיך ולקיים את החוזה. הפיצוי יהיה רק בגין הנזק שנגרם בשל חוסר תוה"ל (הטעו אותי במחיר -> הפרש המחירים).
3 .  פיצוי חיובי – במצב שבו מדובר על חוסר תו"ל חמור, סיום המו"מ, חוזה סגור שהחתימה היא רק אקט פורמלי. ישנו קש"ס בין אי כריתת החוזה לבין חוסר תוה"ל (לכן לא נחתם החוזה) (שכון עובדים וקלמר). שאז נפגעו גם הציפיות העתידיות שלנו מהחוזה ולא רק נזק בגין המו"מ.
11, 42, 54
פגמים ברצון (עמ'
1 3-19) יש גמירות הדעת ונחתם חוזה תקף בין הצדדים. ואז אחד הצדדים טוען לפגם ברצון הנובע מפער בין הכוונה של הצד לבין מה שבפועל קרה. הטעות צריכה להיות טעות יסודית- כדי שיהיה מצב של סעד ביטול. צד אחד לחוזה פעל בחוסר תו"ל (עמ' 10-12) ולא מילא אחר חובת הגילוי (עמ' 11, משפטים) וגרם להפרת החוזה. דרישה אובייקטיבית- מה האדם הסביר היה עושה במקרה שכזה.
דרישה סובייקטיבית- מה חושבים הצדדים על מה שקרה.
טעות הטעיה עושק כפייה חוזה + + + + קש"ס קשר בין הטעות לחתימה על החוזה.
קש"ס כפול:
בין ההטעיה לטעות.
בין הטעות לחוזה.
קש"ס סובייקטיבי בין הניצול להתקשרות. גם אם העושק לא הסיבה הבלעדית להתקשרות – מתקיימת העילה.
יש קשר בין הכפייה לכריתת החוזה.
גם אם הכפיה  לא הסיבה הבלעדית להתקשרות – מתקיימת העילה.
* טעות יסודית * להראות את הטעות * ההטעיה יכולה להיות אקטיבית (מצג שווא) או פסיבית (אי גילוי).
* התנהגות העושק- העושק אכן יודע את המצב של הצד העשוק * מצב העשוק- בד"כ קטינים או מפגרים *תנאי- תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה * כפייה- כל פגיעה בגופו של אדם, בנכסיו, בחירותו, במעמדו החברתי או במעמדו הכלכלי.
* הכפייה יכולה להיות ישירה או ע"י אחר מטעמו סעד ידע- ביטול והשבה לא ידע – ביטול ע"י ביהמ"ש הסעד הוא ביטול והשבה הסעד הוא ביטול והשבה מבחינת הנפגע.
הסעד הוא ביטול והשבה.
ביטול החוזה  – בהתאם לדרישת הצדק וחובת תוה"ל יש לבטל את החוזה למפרע, כשהביטול יכול להיות מלא או חלקי (סע' 19). הביטול אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי, נדרשת הודעה של הנפגע בתוך זמן סביר (סע' 20). הביטול נעשה בכל דרך, כל זמן שהצד השני מבין באופן חד משמעי את משמעות הודעת הביטול. תרופות – ביטול והשבה הדדית (סע' 21) בשל הפרת החוזה, כשהרעיון הוא – השבת המצב לקדמותו תוך פיצוי בגין הנזק שנגרם לנפגע במהלך המו"מ וכן השבת מה שניתן במסגרת החוזה:
1.  השבה הדדית (סע'
2 1): בעין או בשווי ערך בהתאם לעקרונות חוק עשיית עושר. עמ' 51.
2.  תביעה נזיקית (סע' 12): פיצוי בגין נזק שנגרם, פיצוי שלילי (עמ' 10-12, 42).
בהקשר זה יש להתיחס לאשם תורם ולהקטנת הנזק, וכן במידה והצד המפר לא היה אשם, לא ידע ולא יכול היה לדעת – יש להתיחס לאינטרס ההסתמכות והציפיה שלו. טעות (עמ' 13-משפטים) הפגם ברצון במקרה של סע' 14-משפטים הינו כתוצאה מהפרת חובת הגילוי (עמ' 11,משפטים). מדובר על פער בין הכוונה הסובייקטיבית לבין מה שקרה בפועל בעת כריתת החוזה.
לא טעות
1 3
טעות בכדאיות העסקה
1 3
טעות שהצד השני יודע עליה – נדרש להוכיח קיום חוזה, שהיתה טעות שבחוק/ בעובדה.
טעות הינה בעבר או בהווה, לא בעתיד. טעות בהווה זה גם אם הבטיחו לקיים בעתיד ולא קיימו וגם אם בעת הכריתה (בהווה) כבר היתה כוונה שלא לקיים.
1 3 (למטה) הביטול אינו אוטומטי אבל הוא אוטונומי, נדרשת הודעה של הנפגע בתוך זמן סביר (סע' 20). הביטול נעשה בכל דרך, כל זמן שהצד השני מבין באופן חד משמעי את משמעות הודעת הביטול.
16, 49
…