העבודה דנה בנדידת הפעולה הפוליטית מהזירה הממשית לזירה הווירטואלית, תוך הדגמת השינוי שניכר באביב הערבי ובמחאה החברתית בארץ בקיץ
2 011
הטענה העיקרית של הסמינר היא שפעולה פוליטית מאבדת מממשותה עצם התרחשותה בגלל הצורך לייצג דעה מאוחדת של רבים- אך היא מאבדת עוד יותר כשהיא עוברת לזירה וירטואלית בה היא לא יכולה להתממש העבודה מביאה את הטיעונים של החוקרת סוזן בלייקמור הממשיכה את תיאורית הממטיקה וטוענת שפרץ לעולם המשעתק השלישי- המימים הוירטואליים שעתידים יהיו לפגוע במין האנושי. בעבודה ישנו חלק אמפירי בו הכותבת ראיינה פעילים מהמחאה החברתית על מנת להראות שהפעולה הפוליטית הווירטואלית לא עזבה את גבולות המדיה החדשה ושאין לפעולה גוף אחראי אנושי שלקח על עצמו להוציאה לפועל ולהמשיכה במרחב הממשי. ציון העבודה: 100 המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה הצעת מחקר לסמינר "רעיונות נודדים" לוחמי ה'לייקים': נדידת הפוליטיקה למדיה והמשעתק השלישי
3 0.10.2012
מבוא
___________________________________________________________2-3
פרק
1 – "המדיאטיזציה של הפוליטיקה"
1 .1  מדיה ומדיאטיזציה: קונספט ותיאוריות_______________________________4-5
1 .2   ­נדידת הפוליטיקה מהזירה הממשלתית-מוסדית לזירת המדיה_______________5-6
1 .3  חשיבותה של פעולה פוליטית בדיון על המדיאטיזציה______________________6-7
פרק
2 – "המשעתקים וזירת המדיה"
2 .1 Genes & Memes: המשעתק הראשון והשני___________________________7-8
2 .2 Temes:
המשעתק השלישי________________________________________8-9
2 .3
שעתוק ואקטיביזם בזירת המדיה החדשה_­­­­­­____________________________9-11
פרק
3 –  "האקטיביזם הטכנולוגי בעולם"
3 .1
הפעולות הפוליטיות בעולם בעידן הטכנולוגי___________________________11-12
3 .2
המקרה הישראלי: המחאה החברתית בישראל 2011________________________13
3 .3
ביקורת כלפי האקטיביזם ברשת- בארץ ובעולם ________________________14-משפטים פרק 4- מחקר אמפירי
4 .1 ראיונות מול אקטיביסטים_______________________________________16-18
4 .2 ניתוח ראיון מול דפני ליף________________________________________18-19
סיכום ומסקנות_________________________________________________20-21
ביבליוגרפיה____________________________________________________23-26
נספחים מבוא הרשת העולמית (או: 'האינטרנט') "יודעת" בימינו להתאים עבורנו פרסומות בהתאמה אישית לצד תיבת הדואר האלקטרוני שלנו, היא "יודעת" לאתר תקלות בעצמה והיא גם יודעת לפתור אותן. מהי אותה ישות, אם כך, ש"יודעת"? האם התפתחות המדיה בעשורים האחרונים נועדה אך ורק לשרת את בני האדם או שמא פתחנו תיבת פנדורה שמתפשטת ללא שליטתנו? יותר ויותר תחומים אנושיים נודדים לרשת, ביניהם הספרה הפוליטית והציבורית. העולם סביבנו, בדגש במחקר הנוכחי על אזורנו במזרח התיכון, משתנה בקצב מסחרר ומתאים עצמו לתנאים חדשים של טכנולוגיה ותקשורת לא-ישירה וכולנו לוקחים חלק פעיל במעבר הרעיונות שבעבר היו תוצר מוחותינו הקודחים לזירה חדשה, ממוחשבת, הפועלת לפי חוקי משחק שונים ממה שהכרנו בזירה האנושית. המחקר הבא יפתח צוהר לבחינת השינויים המתרחשים בעולמנו בשנים האחרונות מנקודת מבט מעט שונה, שלא נחקרת דיה: מזווית ראותה של תיאוריה אבולוציונית מהפכנית- חקר הממטיקה (Memetics). המחקר יתמקד בעיקר בשאלה: האם נדידת הפעולה האנושית, בעיקר זו הפוליטית, לזירת המדיה החדשה היא מכוונת ויעילה או שמא בלתי נשלטת והרסנית? מדיה מכילה את כל האמצעים הטכניים מכווני המטרה המכילים מידע מודפס, ויזואלי או אודיטורי וכן את כל הגופים הארגוניים והמוסדיים שעומדים מאחוריהם ושמחוללים ומספקים מידע. מידע זה מכוון בדרכים מסורתיות לקהל נרחב וציבורי (Wirtz, 2011). אחד מאמצעי המדיה החדשים שמימדיו הולכים וגדלים- הוא האינטרנט, שנכנס תחת קטגורית "המדיה החדשה". מרבית המידע, השירותים, הביורוקרטיה ועוד כלים יומיומיים המשרתים את כלל תושבי העולם המערבי פועלים כיום בזירה האינטרנטית. בעשורים האחרונים המדיה תפסה, ללא עוררין, מקום מרכזי בחיי האנושות על כל רחבי הגלובוס. נפוץ למצוא כיום משפחות כפריות באפריקה או בנפאל למשל, שמתקיימות באופן חקלאי מסורתי, אך ברשותן טלוויזיה הפועלת באמצעות שידורי לווין, כמו-כן נפוץ להבחין כיום בתופעה שילדים בגילאי טרום בית-ספר מפתחים מיומנות טכנולוגית עוד לפני שלומדים קרוא וכתוב. הפעולה הפוליטית האנושית גם היא עברה וממשיכה לעבור בהדרגה מהמוסדות הממשלתיים אל זירת המדיה, בתהליך שמכונה היום "המדיאטיזציה של הפוליטיקה" (Mediatization of Politics) (Stromback, 2008), כפי שנדגים באמצעות תיאורי מקרה בארץ ובעולם, בהתמקדות על המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011 שנרקמה והתהוותה בעיקר בזירה האינטרנטית (אברמי ופבל, 2012). המדיאטיזציה מחזירה להמון את הכוח בצורה של דמוקרטיה ישירה ומאפשרת לכל אדם לתת את קולו, לפעול פעולה פוליטית ולהשפיע מחד, ומנגד- הדמוקרטיה במהותה מפשטת קונפליקט חברתי כלשהו, שהוא מורכב בהרבה מכפי שמוצג ברמה המדינית, ובמעבר הפוליטיקה למדיה עוברים אותם תכנים הפשטה נוספת למרחב וירטואלי ולא ממשי ובכך אותה פעולה מתרוקנת מממשותה (אופיר, 2010). קיימת חשיבות רבת-מעלה למחקר ביקורתי שמעמיק בטרנספורמציה המרחבית שעוברת הפעולה הפוליטית בעידן המדיה החדשה, בעיקר בגין המהפכות הדרמטיות שהתחוללו בשנים האחרונות במזרח-התיכון ובצפון אפריקה, מהפכות שלא פסחו גם על מדינת ישראל. בקיץ 2011
התחוללה בישראל מחאה ציבורית בקנה מידה שעורר הדים רבים במחקר ובשיח הציבורי בארץ ובעולם. המחאה החברתית הייתה משמעותית לאו דווקא בשל השלכותיה המדיניות בפועל, אלא בגלל האופן בו היא יצאה לפועל והתנהלה. המחאה זכתה לכינוי "מחאת ה Facebook" מכיוון שהוכיחה מצד אחד, את כוחן העצום של הרשתות החברתיות המקוונות בהיקף הציבורי שהצליחו לגייס לשם המאבק (אברמי ופבל, 2012). אך מצד שני, תוצאות המחאה בפועל, כפי שנבחנות מעל שנה לאחר התפוגגותה המפתיעה ולאחר שמארגניה ומבקריה  העידו כי נכשלה- מעלות שאלות לגבי ערכה של פעולה פוליטית שמתקיימת במרחב הווירטואלי. מצד אחד אם כך, יש הטוענים שכוחה של המדיה החדשה הוא בחיבור המוני אנשים באופן זול יחסית ונגיש והפיכת העולם לכפר גלובלי שבו הציבור הוא הקובע את התנהלותו. דעות אלה הרחיקו לכת עד כדי קהילות שקוראות לפירוק ממשלות והקמת קהילה גלובלית שתנהל את עצמה פוליטית באופן המתווך על-ידי הרשת בלבד (Pahlka, TED, 2012). מצד שני לעומת זאת, חוקרים רבים בתחומי מדעי הרוח והחברה מזהירים מפני ההשלכות שהם צופים לאנושות בהתפשטות המדיה, החל מתחומים במיקרו כמו בריאות ורווחה נפשית וחברתית, וכלה בהשלכות פוליטיות חברתיות ותרבותיות במקרו. אחת התיאוריות שמזהירות מפני התפשטות טכנולוגית המדיה החדשה היא תיאורית הממטיקה (Memetics). זוהי תיאוריה אבולוציונית ששואבת מהתיאוריה הדרוויניסטית וטוענת שתהליך הברירה הטבעית הוא אלגוריתם ובבסיסו שעתוק בלתי-נמנע של מה ששרד בעולם. בבסיס התיאוריה עומדת ההנחה שתהליך האבולוציה החל אמנם במשעתק הראשון- מה שמכונה היום כ'גנים' (Genes), אך הגנים ששרדו והתפתחו (בני האדם) יצרו משעתק שני, ה'ממים' (Memes), שהם רעיונות שמועתקים ומועברים. כשהתרבו ה'ממים', לשם שימורם, החל להתרבות בעולם המשעתק השלישי- ה'ממים הטכנולוגיים' או 'טימים' (Temes) שהמדיה החדשה היא אחת מפירותיהם. לפי התיאוריה של Blackmore (1999)- בשל תכונתם הטבעית להתרבות באופן שDawkins  כינה "אנוכי" (1989)- התרבותם עלולה להוות סכנה למין האנושי, שעלול להישאר מאחור בתהליך הברירה הטבעית. תיאורית הממטיקה מתארת תמונה עגומה שבה לאנושות אין שליטה על פרי תוצרה וצופה תרחיש בו הקדמה הטכנולוגית שקולה לתיבת פנדורה שפתחה פתח להשתלטות של ישות מלאכותית על המרחב שהיה עד כה אנושי. בשל התיאור הדרמטי, שלעיתים אף יוצא מהקשרו, תיאורית הממטיקה אינה נחקרת דיה בשיח הסוציולוגי, אנתרופולוגי או התקשורתי  (Blackmore, 2009). אך לחקר הממטיקה יש משמעות רבה לאור העובדות בשטח, אותן נדגים במחקר זה,  המצביעות על התפשטות המדיה החדשה למימדים חסרי תקדים, שמשנים את הסביבה לכזו שמותאמת לשעתוק ה'טימים' ומרוקנים את הפעולה הפוליטית מכוחה. ממשלות במדינות מפותחות ומתפתחות מעודדות שימוש באינטרנט כדי לקדם את הצמיחה הכלכלית והשוק החופשי, אך בכך הן מאפשרות את מה שאולי עתיד לעמוד לכלותן: התגלגלות מהפיכות ציבוריות המוניות הנרקמות ברשת. מהפכות מסוג זה נפוצות כשני עשורים ברחבי העולם והן מאפיינות את מהפיכות ה"אביב הערבי" ואת המחאה החברתית בישראל ((Khondker,
2 011.
הבעיה שעולה כפי שטוענים חוקרים רבים וכפי שנראה בחלק האמפירי של המחקר, היא שהמהפכות שנדדו למרחב הווירטואלי נשארות בו ואין בכוחן להפיק שינוי של ממש במרחב הממשי. המחקר יטען שמעגל קסמים זה הוא דוגמה לאופן שבו ה'טימים', משעתקים עצמם, מנכסים את הזירה הפוליטית, יוצרים סביבה חדשה של אינדיבידואציה שבה לציבור אין עניין במוסדות המייצגים אותו אבל גם לא מאפשרים שינוי אמיתי שיש בו מן הפעולה הפוליטית האנושית. המחאה החברתית בישראל בקיץ 2011 תשמש כתיאור-מקרה מייצג למהפכה חברתית שהתנהלה בזירת המדיה ולמרות כוחה העצום לא יצרה כל שינוי של ממש. השערת המחקר היא שנדידת הפעולה הפוליטית מהמרחב הממשי, כלומר המוסדי-ממשלתי, למרחב הווירטואלי דרך המדיה החדשה, הוא חלק משעתוק אנוכי של רעיונות טכנולוגיים (Temes) שאין מאחוריהם מהמחשבה האנושית ושאין בכוחם להתאים לסביבה האנושית המצויה במרחב הממשי. מטרת המחקר תהיה לתרגם את תיאורית הממטיקה לשפה שתתקבל ביותר אהדה בקרב קהילת המחקר ולהדגים את מהלך המשעתק השלישי באמצעות אמירה לגבי הפוליטיקה כיום ובשימוש בתיאורי מקרה רלוונטיים כמו ה"אביב הערבי" והמחאה החברתית בישראל, שקרו לאחרונה באזורנו.