בקורס לגדול עם טלוויזיה

תקציר העבודה

מספר קורס: 10698
שאלה
1 :
א. תארו את עיקרי הגישה הפרשנית (על פי סעיף 2.4.4) א. חסידי הגישה הפרשנית טוענים שיש להעריך הבדלים בתפיסה של ילדים וביכולת ההבנה שלהם תוך הבנת הגורם הסביבתי שבתוכו חי הילד (הרקע המשפחתי, התרבותי, הבדלים בין מגדרים וכו') ולא רק על בסיס ההתפתחות הקוגניטיבית שלהם, לטענתם הילדים אינם מוגבלים בהבנת התכנים אלא הם מבינים אותה אחרת.
בקינגהם, חוקר בריטי הנמנה עם חסידי הגישה, טוען שמה שילדים מביאים איתם אל הצפייה ינבא את מה שהם ייקחו ממנה.
הגישה אומרת שההבנה היא למעשה תוצאה של משא ומתן בין הצופה לטקסט, המקורות התיאורטיים נשענים על תפיסות תרבותיות, מחקרי תרבות, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה.
מבחינת תפיסת הילדות, אין ספק שילדים שונים ממבוגרים, אך חסידי הגישה אינם מקבלים את הגישה שטוענת שילדים הם מבוגרים חסרים ולא שלמים, שהם עוד איש קטן ושהם עוד אינם מלאים, הם גם לא מקבלים את הגישה שילדים הם חסרי אונים, טענתם היא שילדים מביאים אל הצפייה את ההתנסות הקודמת שלהם, הם מגבשים טעם וכו'.
חסידי הגישה הפרשנית טוענים שהטלוויזיה  אינה בהכרח גורם שלילי, הם רואים בה במידה מסוימת כלי שיכול לאפשר אינטראקציה בין הורים לילדים, להשתמש בטלוויזיה כגירוי להרחבת ידע ואף יכולה לסייע לדמוקרטיה, הם מתנתקים ממהות הילד ומבחינת ההורים על פי הגישה הרעיון הוא לא להיות השוטר אלא להיות שותף, אוזן קשבת, לכוון, ללמד את הילד, לשוחח איתו וכו'.