העולם המודרני ממשיך לטפל במסורת המודרנית דרך זיגמונד פרויד שעליו דיברנו בסמסטר הקודם. הוא אחרון המודרניסטים. אחריו יבואו אחרים שיתנו לנו תפיסת עולם נגדית לגמרי ממה שראינו.
השיטה שראינו עד כה, השיטה המודרנית. מתחיל בעולם העתיק ומגיע עד פרויד. מהותה של המחשבה המודרנית:
1 . היא רוצה לתת תפיסת עולם כוללת, טוטאלית, שמסבירה מה מקומו של האדם בעולם ואיך אפשר להבין את העולם.
2 . מביאה השקפת עולם טוטאלית שמבוססת על השכל, התבונה והרציונאליות.
3. האני במרכז.
התפיסות הללו מבוססות אדם, מבוססות על ההנחה שהסובייקט, האני שמבין ומפענח את העולם, נמצא במרכז. מבוססות אני, אני במרכז עם הגבלות מסוימות, אני הולך לפענח את העולם על פי כל מה שלמדנו.
4 . תפיסות עולם אידיאולוגיות, סוג של אמת של האמת. האמת שאי אפשר לחסל ולבטל אותה. האידאה של הלוגוס הרעיון של הרעיון. הפוסט מודרני זה קץ האידיאולוגיות. 5. דטרמיניזם- תפיסת עולם שמניחה שיש התקדמות לינארית מסיבות לתוצאות. מה שצריך לקרות הוא שיקרה, מנבאת תהליכים, יסוד חזק.
העולם הפוסט -מודרני העולם הפוסט מודרני הוא ההיפוך המוחלט של הדברים האלו. לא נתייחס חזק לשכל אלא יותר ריגושים.
סובייקטיביות חדשה מול אובייקטיביות מדעית, קץ האידיאולוגיה והאם האדם יכול לחפש את האמת, האם יש אמת? האם יש אמיתות? ה-אמת? יש דבר אחד או הרבה? המודרנית אמרה שאחד [מונותיאיזם- האל, המדע]. הפוסט מודרניות [עולם עם הרבה אלים- פוליטיאיזם].
דימויים ומדיה, ספינים, עליית הכוח הפוסט מודרני למציאות, אפשר להפוך כל דבר על פיו על פי האינטרסים שלך.
זיגמונד פרויד- אחרון המודרניסטים זה שייך לרציונאליות ולמודרניות כי כל הניתוח שהוא מציע הוא ניתוח רציונאלי של הדברים המטורפים האלה, הוא מציע שיטה לתרגם את הדברים האלה לשיטה שתסביר איך המסר של החלום הוא רציונאלי. בסה"כ זה מסר שמנסה לעבור דרך הלא מודע.
פסיכואנליזה- הניתוח הנפשי של הנפש. תיאוריות מדעיות עם ניסיון להוכחה ועם ספרות מדעית. הוא מפרש בהתאם לתיאוריה. לצאת מהדיכאון והחשכה קדימה על פי הפירוש.
פרויד רוצה לתת לאדם תקווה ואושר, לתת סיכוי לעתיד. איך העולם יבין את העולם ויהיה לו טוב? פרויד מנסה להבין את נפש האדם המתגלה דרך הלא מודע ואיך לחבר את הדברים.
כתוצאה מהחיבור אוכל להבין את התמונה הגדולה של מה אדם רוצה להגיד לעצמו ומה הוא משדר לזולתו. המיוחד לו שהוא מנסה להבין את האדם לא רק בהתנהגות החיצונית אלא על פי המהווים הלא מודעים שלו. הופך את הפנימיות של האדם לשדה מחקר חדש.
מיפוי של הפנימיות שלנו. הוא מסביר שהרבה פעמים מה שקורה פנימה יש לו ביטוי חיצוני מטעה ורק תיאוריה גדולה ומתוחכמת תוכל לקשר בין הדברים. הפנים של האדם הופך להיות נושא לתיאוריה. הוא מנסה להסביר מה תמונת האדם הכולל. מהם מונחי היסוד של פרויד?
1.      לא מודע (תסביך אדיפוס [אלקטרה])- הרעיון המהפכני שאומר שיש דבר שאי אפשר לשים עליו את האצבע איפה הוא בדיוק וספק אם הוא קיים ולומר שהוא הכי משפיע בחיים.
החוצפה לומר שמה שאני לא יודע עליו כלום הם אלה שמפעילים אותי. לא כמו שדקארט אמר.
מנגנוני רגש ובהם הדברים אינם בטוחים אינם נשלטים וגם אינם ידועים. ישנם שלושה רבדים: הלא מודע, התת מודע, המודע (העמוק, סמוך למודע, האני).
כל זה מרכיב את האדם. תפיסה שאינה שונה באופן משמעותי במהות של הניסיון להגדיר את האדם. מקום היצרים: האני העליון, האני והאיד (הסופר אגו, האגו, הסתמי).
האיד מייצג את הליבידו והיצרים שנקברים עמוק פנימה ויוצאים החוצה ברגעי משבר.
הסופר אגו מורכב מהחוק החברתי כלומר התרבות, המצפון וייסורי האשמה, מה עלינו לעשות בהתאם לנורמות החברתיות. מערכת של איסורים.

2 .      ליבידו (חופש, מיניות, התפרצות)- יחס של קונפליקט בין התרבות לליבידו. היצרים והתשוקות הבסיסיות והמורחבות שלנו. כל מה שגורם לנו לקום מהמיטה ולעשות דברים, האנרגיה של החיים. שאפתנות. ההקשר בין הליבידו לילדותיות.
3 .      תרבות (הדחקה)- מה שמותר לעשות מה שאסור …