לשון חברה ותרבות סיכום כל השיעורים
מוסד לימוד | המכללה למינהל |
סוג העבודה | סיכום |
מקצוע | מנהל עסקים וניהול |
קורס | לשון, חברה ותרבות |
מילות מפתח | לשון חברה ותרבות, ניהול, סיכום כל השיעורים, תקשורת |
שנת הגשה | 2012 |
מספר מילים | 9973 |
תקציר העבודה
יום ראשון 04 מרץ 2012 שיעור ראשון השפה היא אמצעי פרשני שדרכנו אנו חווים את העולם.
השפה מגדירה את האני בהתייחס למישהו אחר,היא מגדירה את ההשתייכות שלנו, היא משייכת אותנו לקבוצות ומדירה אותנו מהן. השפה מגדירה אותנו רפואית, פסיכולוגית ואנו מצייתים להגדרות הללו בתנאים מסוימים. אנו לוקחים ביטויים ומילים ושואלים מה זה אומר ומה זה מלמד אותנו על החברה, הערכים והתרבות.
לקורס יש 3 חלקים:
1. שפה כמערכת- המנגנונים הלשוניים שמבנים את תהליך הפקת המשמעויות מהשפה. תהליך מתן המשמעות בשפה הוא על פי מה שאנו בוחרים להגיד ומה שאנו בוחרים לא להגיד. לדוגמא: "הפאקצות קיבלו מאה כי הן הכינו שליפים", "אני רואה בך ידיד טוב", אנו מפיקים משמעות גם על פי מה שהיא לא אמרה. ניתוח פארדיגמטי של טקסט- מה שנבחר ומה שלא נבחר מבחינת הטקסט.
2. שפה וחברה- השפה היא סוג של מנגנון שמייצר מציאות.
לדוגמא הרי את מקודשת. השפה שינתה מציאות. הרשעה בדין, העברה ממצב אחד למצב אחר באמצעות הלשון.
3 . תרבות- מה השפה עושה ברמה התרבותית. השפה היא מנגנון שמגדיר את ה"ביחד התרבותי". למשל, הטקס הישראלי של 'בכיבודים' זהו טקס לשוני של סולידריות, של ביחד. 'טרמפים', אנו מבקשים משהו ממישהו בלי כסף. הלשון היא גם מנגנון של כוח ושל התרסה כנגד הכוח. למשל, הכרזת מלחמה שמפעילה כוח ונעשית על ידי בעל כוח או טקטיקות שהן הניסיון שלנו להתריס כנגד הכוח כשאנחנו משנים את האסטרטגיות המובנות. הבחנה בין מצב שהלשון יוצרת משהו שמשמר את הסדר החברתי לבין מצב שהלשון מאפשרת או יוצרת שינוי של הסדר החברתי.
דוגמאות איך השפה מקבעת יחסי כוח ניתן לראות בשפנפנית היא אשת חיל כל היום וכל הליל תלקט עם הבנים. במלך האריות הלביאה אחרי שבעלה מת לא יוצאת להחליף אותו אלא הופכת לשפחתו של האריה הרע ומחכה עד שבנה יגדל ויצא למרד.
סטיוארט הול יש שתי הגדרות מקובלות לתרבות:
1. תרבות כמבנה- תרבות מייצגת את הטוב והנעלה. אדם תרבותי הוא מי שהולך לתיאטרון, קורא ספרים ומדבר בצורה שאנו מגדירים תרבותית.
2 . הגישה האנתרופולוגית- כל מעשה ידי אדם.
שתי גישות אלו מקובעות כי הן מגדירות מראש את מה מנתחים ואת מה לא. לתפיסתו, תרבות היא תהליך של משא ומתן לשוני שבו אנשים השותפים לתרבות מגדירים וחוזרים ומגדירים את העולם שלהם. ישנם מילים וביטויים שהתרבות ושותפי התרבות מסכימים שמייצגים את ה"ביחד" שלהם.
למשל, המילה מבצע- מבצע צבאי, מסחרי, ניקיון בבית. המשא והמתן על השפה מתרחש כל הזמן, נכנסים קולות מלמטה כמו פרידמנים. טקסטים משנים את משמעותם, דברים שנחשבו לא חשובים הופכים לחשובים (למשל 'ים של דמעות'). דברים נעים, נכנסים,משנים את משמעותם ומקבלים משמעויות שונות וכולם שותפים לכך- תרבות כתהליך.
המשא ומתן שנעשה דרך הלשון משמש להגדרה של זהויות.
אנו מגדירים השתייכות בעזרת הלשון. השפה מאפשרת לנו ליצור קבוצות ולבדל אותנו מקבוצות אחרות. 'מי שלא קופץ אדום'. חלק מהמושגים של השפה מגדירים אותנו כאזרחי מדינת הלאום. 'מילואימניק', כשאנו אומרים אותו אנו חושבים על חייל עם כרס, שיער ארוך, נעלי התעמלות, סיגריה באוזן, סלולארי, עייף עם כאבי גב. אם נאמר את זה לאמריקאים הם יראו משהו אחר לגמרי, מבחינתם זה שחור, ללא עבודה, שקראו לו לצבא לשרת. אחת הבעיות הגדולות של הסברה היא להעביר את הדברים שלך למושגים לשוניים שגם הצד השני יבין. השפה מגדירה אותנו כשייכים למדינה, לקבוצה, לכפר גלובלי.
השפה משמשת גם כדי להדיר ולהגדיר אחרות. צפינו בקטע מתוך כתבה שעשו על קריית מלאכי בעקבות הרשעתו של הנשיא קצב. מה אנו אמורים לחשוב על תושבי המקום בעקבות הכתבה ולמה, מה בכתבה מקבע או נותן לנו צורת חשיבה מסוימת על תושבי המקום. נאמר על התושבים שהם ברברים (זה מתכתב עם מה שאנחנו חושבים על עיירות פיתוח), מזרחיים, שוביניסטיים, דתיים, מסורתיים. עיירות פיתוח לרוב מוצגות בהקשרים של פשע, עבריינות, דתיות וכו'.
יש בכתבה איש שמן עם כיפה שהוא מאוד צעקני ואלים, זה מתכתב עם המיתוס של הערס. הטקסט הלשוני של הכותרת לא מתאים לוידיאו כי בוידיאו רק אחת אמרה את זה אבל מהטקסט אנו מבינים שכל תושבי המקום מאוחדים בדעה זו. "תושבי קריית מלאכי נצמדו למקלט הטלוויזיה וציפו לנס" כל תושבי הקריה, פרימיטיביים שמצפים לנס. "גזר הדין… גרר תגובות נזעמות בקרב תושבי הקריה", "גילה קצב צריכה להישאר לתמוך בבעלה. בכלל, צריך לרדת מהם כבר. הם סבלו מספיק" לקחו שני דוברים מהווידיאו וחיברו למסר אחד בו כולם יחדיו אומרים את המשפט הזה. זוהי הבניית מציאות. אנו מקבלים את זה כי זה מה שאנו חושבים עליהם ממילא.
זו דוגמא לתהליך לשוני שבו התרבות והשותפים לתרבות מגדירים מי הם ומי הם לא, מי האחרים. אין ספק שמי שעושה את הכתבה הזו לא פונה לתושבי המקום אלא לתושבי תל אביב למשל. כשאנו עושים ניתוח לשוני אנו עושים ניתוח כולל, אנו מנתחים את הדברים שנאמרים, את התמונות, מוזיקה, הכל אמור לתמוך אחד בשני ולייצר סוג של מערכת לשונית. הלשון היא מנגנון שבו אנו קובעים ונושאים ונותנים להם את המשמעויות המשותפות שלנו. ללשון יש שני תפקידים:
1. ניתוח סמיוטי- להגדיר את המשותף, ליצור מנגנון שמלכד קהילה ומגדיר את גבולותיה.
2. ניתוח שיח ביקורתי- מנגנון המלמד אותנו איך …