האם תבנית העסקה משולשת היא פיקטיבית אמיתית?
תוכן עניינים
1.                  מבוא                                                                                                         
2 .                  התפתחות ההעסקה באמצעות קבלני כוח האדם                                      
3 .                  חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם 1996 והתיקונים משנת 2000.
4.                  השוואת זכויות ותנאי העבודה של עובדי כ"א עם עובדי המגזר הציבורי      5.                  זיהוי המעסיק בתבנית העסקה משולשת                                                   
6 .                  סיכום                                                                                                         7.                  ביבליוגרפיה                                                                                              
1 .  מבוא  חברות כוח האדם החלו לפעול בארצות הברית, ובמהרה נדדה התופעה גם למדינת ישראל. בשנים האחרונות, היא הפכה מתופעה שולית לאחת מתבניות העבודה הרווחת במשק. הגורמים אשר הובילו לכך הם בין השאר,  התגברות התחרותיות, והשתנות פרופיל מחזורי העסקים והתקצרותם, אשר עודדו ארגונים כלכליים לחפש מסגרות העסקה גמישות וזולות יותר. חברות כוח האדם למעשה הקלו על  לארגונים בכל שנעזרו בכוח אדם  לזמן מוגבל מחוץ להסכמי העבודה הקיבוציים. כמו כן, הסכמי השכר ותנאי העבודה של עובדי חברות כוח-אדם נחותים בהשוואה לתנאי השכר והתעסוקה של עובדים אחרים, ועל כן זולים יותר. גורם נוסף שהגביר את השימוש בשירותי כוח אדם היה הגידול הניכר בהיצע העולים דורשי עבודה אשר הגיעו לארץ מאז תחילת שנות ה-90 והחלפת עובדים פלסטינאים בעובדים זרים.  כמו כן יש לציין כי משרדי ציבור החל משנות ה-90 החלו לעשות שימוש תכוף בשירותי כוח אדם . הסתכלות באמצעי המדיה השונים, במיוחד בקרב מחפשי העבודה, חושפת אותנו על בסיס יומי, לפרסומים של חברות כוח אדם, או בהצעות עבודה של קבלני כוח אדם. מבין החברות הגדולות והנפוצות בישראל ניתן למצוא את מנפואר, תגבור ו-ORS המונות סניפים רבים ברחבי הארץ. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, נחקק לראשונה ב-1996 ובשנת 2000 הוכנסו תיקונים לחוק. באפריל 2005 היה שינוי נוסף ונראה כי החוק יעבור עוד תהפוכות רבות.
העבודה תסקור את תנאיהם של עובדי קבלני כוח האדם, ותמחיש את המצב בו לשני פרטים העובדים באותו ארגון והם בעלי אותה השכלה ועובדים אותן שעות, יש משכורת ותנאים אחרים. השאלה מה מניע אדם להיות עובד זמני אם משמעות הדבר היא שהוא יהיה מופלה לרעה משאר העובדים בארגון, אולי עלתה בראשכם. בעבודה זו נראה איזה סוג של אוכלוסייה מועסקת אצל קבלני כוח אדם. כמו כן, תנסה העבודה לענות על שאלות כמו: מה היתרון בלהעסיק עובדים חיצוניים מיהו המעביד במסגרת החוזה התלת ממדי, האם המעסיק או קבלן כוח אדם? וכיוצא בזה.
אחת מצורות ההעסקה באמצעות קבלני כוח אדם מכונה מיקור חוץ כלומר  שוכרים עובדים אחרים ומשלמים להם לפי שעה ועבודתם הייתה לפי פיקוחו של קבלן משנה. כיום ישנם 2 סוגים של מיקור חוץ: מיקור חוץ של פונקציות ו- מיקור חוץ של כוח אדם, כלומר שימוש בקבלני כוח אדם לשם קליטה של עובדים זמניים ולא זמניים, שניתן להעסיקם כל עוד זקוקים להם או מעוניינים בשירותיהם, ולהחזירם לקבלן כאשר אין בהם עוד צורך. באמצעות מיקור החוץ על צורותיו מתרופפים הקשרים בין העובדים לבין הארגון בו הם עובדים. הפיקוח על עבודתם הופך לעיתים לפיקוח על תוצאות, ולא על תהליך העבודה או על העובדים, וכן ההשקעה בעובדים (הדרכה, יצירת  מוטיבציה וכו') קטנה. וכן, כתוצאה ממיקור החוץ מיטשטשים הגבולות בין הארגונים; עובדים עצמאיים, קבלני משנה ועובדי קבלני כוח אדם עוברים בקלות מארגון אחד למשנהו ומסוגלים לשרת מספר ארגונים, ארגון אחד הופך להיות קבלן משנה של ארגון אחר והגדרת הזהות הארגונית הופכת לבעייתית. תבנית העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם, המוכרת כמיקור חוץ (outsourcing) של כוח העבודה מתאפיינת בכך שקבלן כוח-האדם נחשב להיות מעסיקם של העובדים הנשלחים על ידו ל"משתמש" המכוּנה גם "המעסיק בפועל". שכרם של העובדים משולם על ידי קבלן כוח האדם שהוא מעבידם, ו"המשתמש" משלם לקבלן את עלות שכרם של העובדים בתוספת רווח קבלני. עובדי הקבלן נמנים על אוכלוסיית העובדים החלשה בהיותם חסרי הגנה וחשופים לניצול ולקיפוח ומעצם מעמדם נוצרו תנאי עבודה שונים במהותם בינם לבין עובדיו של ה"משתמש". מדובר כאן, למעשה, בהסדר העסקה המכונה "תבנית העסקה משולשת" בה מעורב צד שלישי, בנוסף לעובד ולמשתמש בעבודתו, הנחת המוצא היא כי העובד והמשתמש בעבודתו הם הצדדים האמתיים הניצבים משני עברי המתרס של חוזה עבודה. קיומו של צד שלישי נעוץ בהתקשרות משפטית בשני מישורים: בין הצד השלישי לעובד, ובין הצד השלישי למשתמש בעבודה. העבודה הנוכחית תבחן  האם תבנית העסקה משולשת היא פיקטיבית אמיתית?