הגירה, סחר בנשים וזנות: המקרה של נשים מהגרות מברית המועצות לשעבר בישראל ריטה חייקין, אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה; חנה ספרן, אשה לאשה ומכללת עמק יזרעאל החל מראשית שנות התשעים ועד אמצע שנות האלפיים (2000-2005), הייתה ישראל אחת ממדינות היעד העיקריות של סחר בנשים משטחי ברית המועצות (ברה"מ) לשעבר. לתופעה תרמו התפרקותה של ברה"מ, הזעזועים הכלכליים והחברתיים שנלוו לה והגירתם של למעלה ממיליון אזרחים/יות של ברה"מ לישראל, שהקלה על כניסת הסוחרים והקורבנות כאחד. אך מעל לכל, תרמה להתפתחותה של תופעה זו הלגיטימציה הקיימת בחברה הישראלית לקניית שירותי מין בכסף, כמו גם אדישותה ובורותה של חברה זו לעצם קיומה של התופעה (לבנקרון ודהן, 2003). בעקבות שורה של מאבקים מוצלחים נגד סחר בנשים, ניכרת בשנים האחרונות הפחתה משמעותית בכמות הנשים הנסחרות לישראל ובעקבות כך נגרם שינוי משמעותי בדפוס של תופעת הזנות בארץ.
מזעור תופעת הסחר בנשים לא שינה את העובדה לפיה רבות מהנשים בזנות כיום הינן נשים שהיגרו לישראל בשני העשורים האחרונים. מיגור הסחר הפחית אמנם את שיעורי הנשים המוברחות לארץ באופן לא חוקי, אך לא שינה את עובדת ניצול מצבן של נשים רבות בעת תהליכי ההגירה כפרצה המאפשרת את "שילובן" בתעשיית המין. מחקר זה מבקש לנוע על הציר המחבר בין תופעת הסחר לתופעת הזנות בקרב נשים מהגרות.
במאמר זה נתאר את הרקע ההיסטורי, הכלכלי והחברתי שהביא לפריחתו של הסחר בנשים ולפתיחת ערוץ הסחר בין ארצות ברה"מ לשעבר לישראל. נתאר את ההתארגנות למאבק נגד הסחר בנשים ואת המצב כיום. המחקר מתייחס לנשים מהגרות בישראל אשר הגיעו מברה"מ לשעבר ונוצלו בתעשיית המין בארץ. חלק…